לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


אזרחות, צבא, ומה שביניהם.

Avatarכינוי: 

בן: 23



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

12/2010

המלצה: "כצל ציפור"/ יאיר אנסבכר


אהלן חבר'ה,

לאחרונה קראתי את הספר "כצל ציפור" מאת יאיר אנסבכר.

סיפורו של יאיר (אנסבכר כמובן חח), חייל ביחידת מגלן (לקריאה מורחבת אודות היחידה, פשוט להקליד "יחידת מגלן" בגוגל). 

יאיר מספר את כברת הדרך שעשה החל מרגע הגיוס ועד לשירות המילואים שלו.  
סיכת לוחם של יחידת מגלן

ספר בן 335 עמודים, בעל עיצוב מרהיב בצבע צהוב (לא באמת חיוני אבל הייתי חייב לציין).

 

נהנתי לקרוא את הספר בתור מלש"ב (מועמד לשירות ביטחון). יאיר מספר ומסביר את כל החששות העומדות בפני חייל בן 18-21. נער בסכ"ה. ובכל זאת מוכיח איך הוא עומד מול כל סכנה, משימה ומכשול.

הספר גרם לי לחשוב הרבה על השירות שלי-

האם באמת אני רוצה להתגייס ליחידה קרבית? לעמוד בסכנות כאלה? לסכן את החיים שלי? לסבול מקור, מחום? לסבול מתנאים לא תנאים? 

חד משמעית- כן!

לא על זה אני חושב, אני חושב בעצם-

אני באמת רוצה להגן על המדינה שלי! אני באמת רוצה לגרום להורים שלי, למשפחה שלי, לחברים שלי, לכלבה שלי- לשון בשקט בלילה, לחיות חיים שלוים ללא איומים. אני באמת רוצה לעשות את הזכות/ חובה שנתנה/ מוטלת עליי. אני רוצה להיות אזרח ישראלי ציוני! לעשות שירות משמעותי ולהתגאות בעצמי לגרום לאחרים שזלזלו בי בעבר- להתגאות בי ולהאמין בי. אני רוצה להאמין בעצמי שכן אוכל להגיע רחוק כי כך אני שואף! אני רוצה לצבור חוויות, להכיר אנשים, להתנסות, לעמוד מול מכשולים, לאתגר את עצמי. (אגב, אם תעברו לעמוד "אודות הבלוג" תוכלו לקרוא אודות לירן סעדיה ז"ל, שנותן לי מוטיבציה ובאמת מדרבן אותי.)

בכל אופן,

הספר באמת הצליח להעביר לי מסרים כאלו ואחרים. 

קודם כל, יאיר דאג להסביר כל דבר אפשרי שסביר להניח לא ברור מאליו למי שעוד לא התגייס (או שלא התגייס בכלל, רחמן ניצלן!). אני אסביר-

נהוג להשתמש בהמון קיצורים בצה"ל. למען האמת, יש מילון שלם של מושגים בצה"ל. אין צורך לתת דוגמאות כי אתם בטח כבר מבינים. כשיאיר משתמש במושג כזה או אחר, יסמנו בכוכבית (*) ובתחתית העמוד, יסביר את המשמעות. מה שבאמת מרחיב אופקים לקראת הגיוס.. ;)

בין כל פרק לפרק, רשום תחילה את שם הפרק, ומיד אחריו מעין שירונים קצרים שיאיר כתב בזמנו. כל שירון כזה מתייחס בתוכנו לתוכן הפרק הבא. ונחמד לנסות להבין קצת מעבר למילים כי לא תמיד זה ברור. ככה שהדמיון עובד שעות נוספות.

מעבר לזה, מצורפות תמונות של הצוות (?) של יאיר, על מדים, בזמן מבצעים, ובין הטקסט והמלל, נחמד לראות המחשה צבעונית לכל מה שקראת מקודם.

לא, הספר לא מתבסס על תמונות. בערך באמצע הספר יש כמה תמונות שהודפסו יחדיו (ליתר דיוק, 15 עמודים מחולקים: 7 לפני ואחרי כמה עמודים, עוד 8 עמודים של תמונות- באמת מענין ומהפנט! )

לא,

אני לא נוהג "לבקר" ספרים ולרשום עליהם.

אני בד"כ לא נוהג לקרוא ספרים. למען האמת זה הספר השני שקראתי בחיי. למען האמת, התאהבתי בספרי מור"ק (מורשת קרב) ואלו הספרים היחידים בהם אני מתעניין.

היה חשוב לי לספר ולרשום עליו, ואולי לגרום לכם להנות ממנו.

אפרופו,

יאיר אנסבגר הוא בן אדם באמת מדהים, מעבר להכרתו דרך הספר, יצא לי לשלוח לו הודעה בפייסבוק והוא ביתר קלות ענה לי והשקיע מדעתו והצעותיו.

 מעבר לזה, חבר שלי פגש אותו במכינה וסיפר לי שהוא באמת "גבר" משמע תותח, משמע אחלה בן אדם. בקיצור, באמת בן אדם מדהים.

בשנה הבאה, לפי מה שידוע לי, יאיר פותח מכינה קדם צבאית לבוגרי כיתות יב'. מן תכנית כזאת שחותמים על דח"ש (דחיית שירות), דוחים את הגיוס בשנה, עוברים חוויה (שלצערי, לא זכיתי לעבור) באמת מלאה בכל טוב ומתגייסים לצה"ל וכמו כל אדם אחר, עושים שירות מלא של 3 שנים אם לא יותר.

 

מומלץ, מומלץ, מומלץ!

 

תהנו, 

בלמ"ס92.

 

נכתב על ידי , 12/12/2010 15:08   בקטגוריות ישראל, מתגייסים, צה"ל, ציונות, אינטרנט, אקטואליה, ביקורת, סיפרותי, צבא  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



משל אווזי הבר/ לא ידוע


בסתיו הבא, כשתבחינו באווזים בדרכם דרומה למשך החורף, כשהם נעים יחד בלהקה היוצרת צורת האות V, אולי כדאי שתחשבו מדוע הם עפים כך.

הרשו לי להסביר זאת כתגלית מדעית:


  • במעופו יוצר כל אווז בכנפיו כוח עילוי לאווזים שעפים בעקבותיו. כאשר אווזי  הבר טסים במבנה, הם מגדילים ב -  71% את טווח טיסתם.

    מוסר השכל: אנשים החולקים תחושה של שותפות, יכולים לעזור זה לזה להגיע ליעדם ביתר קלות. הם נישאים על כנפי האמון ההדדי.

  • כאשר אחד מאווזי הבר ניתק מהמבנה, הוא חש בבת אחת בכוחות הגרר  וההתנגדות המוכרים לכל עוף שעף לבדו. הוא נסוג לאחור וחוזר למבנה, כדי לנצל את כוח העילוי  שיוצרים האווזים שלפניו.

     מוסר השכל: אם היינו חכמים כאווזים, היינו עוקבים אחרי הטסים

 למקום שאליו אנו  שואפים להגיע, היינו נכונים לקבל את עזרתם ולהושיט את עזרתנו לאחרים.


  • כאשר אווז הבר המוביל מתעייף, הוא נסוג לאחורי המבנה ואווז אחר תופס  את מקומו.

   מוסר השכל: כדאי לנו להתחלף במילוי תפקידים קשים, עלינו לכבד את ההרכב הייחודי של כשרונות, כישורים, יכולות ומשאבים שיש לכל אחד מאיתנו, ולהגן עליו.

  • האווזים שטסים במבנה מגעגעים לאלה שלפניהם, כדי לעודד אותם לשמור על  מהירותם.

   מוסר השכל: עלינו להבטיח שקולות הגיעגוע שלנו אכן מעודדים. בקבוצות עם עידוד, התפוקה יותר גדולה, מימוש הפוטנציאל של היחיד נובע מעידוד איכותי.

  • כאשר אחד מאווזי הבר חולה, שני אווזים פורשים איתו מהמבנה ומלווים אותו לקרקע כדי  לעזור לו וכדי להגן עליו.

   מוסר השכל: אם היינו נבונים כאווזים, היינו עוזרים זה לזה הן בימים קשים והן בשיא כוחנו.

 

 

נו? נכון שיש לנו מה ללמוד על עבודת צוות?

נכתב על ידי , 9/12/2010 13:04   בקטגוריות ישראל, ציונות, מתגייסים, צה"ל, אהבה ויחסים, אופטימי, ביקורת, סיפרותי, צבא  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





4,554
הבלוג משוייך לקטגוריות: צבא , 18 עד 21 , המתמודדים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לבלמ"ס92 אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על בלמ"ס92 ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2015 © נענע 10 בע"מ