לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

-My Diary-


"את חצופה!"- "וגאה בזה."

כינוי:  -נערה מתבגרת-

בת: 25

ICQ: 259854889 




קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2017    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
3/2017


כל הפנים שלי מלאות בחצ'קונים. למה? כי הפסקתי עם הגלולות המחורבנות. גם ככה אני לא עושה סקס באופן קבוע ואני יודעת שזה דופק את הפוריות אז החלטתי שאין בכך צורך. התחלתי לראות אבודים, סדרה ישנה, אני יודעת. אבל מעניינת וגיליתי אותה רק עכשיו. סיימתי את העונה הראשונה וזה ממש מעביר לי טוב את הזמן, גורם לי לא לשקוע במחשבות רעות ודכאוניות (שיש לי די הרבה בזמן האחרון). בעצם לא בא לי שזה יהיה כתוב בסוגריים. כן, אני חושבת ש.. במכלול שלי אני בחורה דיכאונית. אבל שלא תטעה בלוג יקר, אני מנסה לעשות הכל כדי לא לשקוע בזה. אני רוקדת, רוקדת הרבה יותר ממה שרקדתי עד עכשיו.. זה עושה לי טוב. אני עובדת אני יוצאת ואני לא מפסיקה להיות עסוקה. הכל כדי לא לתת למחשבות הרעות להשתלט לי על הראש. 

 

סימסטר ב' התחיל לו, חזרתי לעבודה. לא התגעגעתי ללקרוע את התחת כל שישי שבת, אבל זה מה יש. אי ניד ד'ה פאקינג מאני. אני חושבת על איך נראו הסופשים שלי בשנה שעברה.. הם נראו אחרת כל כך.. הייתי מטיילת עם האקס כל שבת.. אפילו היינו בחול בתאריכים האלו ממש בדיוק לפני שנה. בברלין היפייפיה. היה לי כיף.. הוא היה מוציא אותי הרבה. אהבנו לטייל ביחד.. לזה אני מתגעגעת, לא אליו.

 

הייתי בחתונה של ט' ביום חמישי האחרון. היא הייתה כלה יפייפיה. בדיוק לפני 3 שנים השתחררתי מצה"ל והפייסבוק לא איחר להזכיר לי שטסתי לסין ביחד איתה בדיוק בזמן הזה. 3 שנים קדימה והיא מתחת לחופה ואני עומדת בצד ומוחאת כפיים. תקועה, באותו המקום. באותו הסטטוס עם אותה השריטה. השתניתי המון. התבגרתי. אבל יש דברים שפשוט לא משתנים.. עדיין רווקה ועדיין מחפשת את האחד שישלים אותי. ניסיתי לעשות לה שמח כמה שיכולתי. פחדתי לנסוע עד למרכז לבד באוטו שלי ועשיתי את זה בשבילה.. פירגנתי לה מאוד אבל האמת היא שבתוך תוכי קצת קינאתי.

 

אחרי החתונה חזרתי לדירה שלי.  ד' חזרה הבייתה לדרום. רציתי להשאר קצת לבד האמת.. לפעמים לא כיף לי לחזור הבייתה. גם לא בסופי שבוע. אמא יותר מדי עצבנית והיא פשוט מוציאה עליי הכל. הדלקתי נירות וביקשתי את אותה הבקשה. לפני הנירות קראתי את התיקון הכללי. הבטחתי לעצמי שאקרא אותו בדיוק לפני 10 שנים, כשהייתי מכורה לפורום הארי פוטר וניסיתי לחזור בתשובה. בחור בשם בניה אמר לי שלקריאת התיקון יש קסם רב ושמי שקורא אותו מרגיש טוב יותר. אמרתי לו שאקרא ולא עשיתי זאת. אומרים שעדיף מאוחר מאשר אף פעם, אז מקווה שזה באמת תופס..

 

אני עייפה בלוג יקר שלי, עייפה מאוד מהתואר שלי, מהעבודה שלי, מהלבד שלי. מנסה להאחז בכל מה שרק אפשר כדי להיות מאושרת. מנסה להודות לה' על הבריאות שלי, על האינטילגנצייה והיופי שדאג לתת לי. מנסה להיות בנאדם טוב ולעשות טוב לכל מי שאני רק נתקלת בו. אבל לפעמים אני קצת נשברת. לפעמים משהו חסר לי, מציק לי להירדם בלילות. אני חוזרת מהחתונה של ט' אחרי נסיעה של שעה שלמה מהמרכז, ובמקום להיזרק על המיטה ולהירדם לוקח לי עוד שעה. שעה של מחשבות והירהורים. יש לי נדנודי שינה רעים. אני שוקלת לקחת כדורי שינה, אבל לא בא לי שהגוף שלי יפתח תלות במשהו חיצוני. מצד שני, אני דופקת לעצמי את אורך החיים. והעייפות ביום שאחרי.. אין לתאר כמה רע היא עושה לי.

 

 

לילה טוב בלוג שלי.

מזל שאתה קיים.

נערה מתבגרת

נכתב על ידי -נערה מתבגרת- , 19/3/2017 00:26  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פרק ב'


היי יומן יקר. רציתי לעדכן כי תקופת המבחנים שלי נגמרה. רוב הציונים שלי מעולים, יש שניים שאני רוצה לשפר.

אני לא זוכרת מתי הייתי כל כך חדורת מוטיבציה לאחרונה. נראלי שאני הקודמת שלי לא הייתה מתאמצת לשפר ציון של 80 ומעלה. 

אני זוכרת את תקופת המבחנים הקודמת שלי.. כל כך.. נוראית.

שיא הפרידה מהאקס, תוהו ובוהו, כל עולמי חרב עליי. אני וק' לומדות מבחן, אני לא מפסיקה להתעסק בפלאפון, לא מפסיקה לסמס באמוק 

לבחור שבעבר קראתי לו "אהבת חיי". לא מפסיקה לבכות, לבהות.. לא מצליחה להתרכז במה שחשוב. במבחנים שלי, בציונים שלי, בהצלחה שלי בשנה א', השנה הכי שוקיסטית שלי אבר. הרי תמיד אני שוקיסטית. גם בצבא הייתי. לוקח לי יותר זמן מכולם להתאקלם, להבין איך הדברים עובדים באמת. ואז כשאני שם- אני הכי טובה שיש. זה מה שהיה עכשיו. אחרי הכאפה המצלצלת שקבלתי בתקופת המבחנים הקודמת- אני גאה בעצמי. עכשיו באמת הפצצתי. התרכזתי במה שחשוב באמת, לא נתתי לאף גבר לגנוב את תשומת ליבי. והוא ניסה, כמו בכל יום אחר. כשאני חושבת על זה, בודדים הימים בהם הוא לא שולח לי הודעות. האקס, כן. בערך חודש אחרי הפרידה הוא קלט מה הוא איבד.. אחרי שהוא טס, אחרי שהוא ניהנה, אחרי שהוא ראה כמה שיט יש בחוץ- אז הוא חזר אליי. כמו בומרנג. אבל אני.. אני כבר הייתי במקום אחר. מאז ועד היום הוא לא מפסיק לנסות. בהתחלה זו הייתה חתיכת תפיחה לאגו שלי. אבל לאט לאט הפסקתי לרצות בזה, באמת אחלתי לו בהצלחה ושישכח ממני. בקלות יכולתי לחזור אליו. הוא התחנן, בכה, דיבר איתי על חתונה, על טבעת.. מצחיק.. אבל אני לא רוצה את זה יותר. לא איתו. אני לא חוזרת אחורה. 

 

אז.. מה היה לנו עד עכשיו? סימסטר א' של שנה ב' עמוס במיוחד. סימסטר ב' הוא פחות מטורף. בימי שני אגיע לקורס אחד, בימי חמישי לא אלמד בכלל. מקווה שכך אוכל לעבוד יותר ולהרוויח קצת יותר משכר הדירה החודשי שלי. הו בלוג יקר, מעולם לא הייתי ענייה יותר מעכשיו. הכסף הולך ואוזל, כל הכסף שחסכתי.. מסתבר שלחיי הנוחות יש מחיר והוא לא זול. השותפה שלי הכירה משהו בטינדר. אני מאוד מפרגנת לה, בעיקר כי אני יודעת מה היא עברה עם האקס שלה. אבל מצד שני.. לא אשקר. עולה בי פחד שזה ילך לכיוון סופר רציני, עד כדי כך שהיא תירצה לגור איתו ואני אתקע בלי שותפה בשנה הבאה. באוגוסט נגמר החוזה של הדירה שלי. קיוותי שעד אז תהיה לי מערכת יחסים רצינית ו.. טוב, זה לא משנה. כרגע זה לא נראה באופק ואני מקווה שיהיה בסדר. אני חוששת שאצטרך לחזור לגור בבית. אני אשתגע, פשוט אשתגע. אסור שזה יקרה. זו הברירה האחרונה. אבל עם מי אגור? ד' היא השותפה הכי הכי שרק יכולתי לבקש. ולחשוב שלא הכרתי אותה לפני שגרנו יחד..  זה פשוט התאמה משמיים. יהיה בסדר.. אני מניחה....

 

אז החלטתי להתמקד בחלומות אחרים, מעבר לזוגיות ואהבה שתמיד תהיה אצלי במקום הראשון. אני רוצה להתפתח בעולם הריקוד, זה פשוט עושה לי טוב. פניתי לת' באומץ רב לפני כשבוע, שאלתי אותו אם הוא רוצה להיות בן הזוג שלי בריקוד. הוא הסכים להפתעתי, קבענו שנתראה פעמיים בשבוע למשך שעתיים. הצלחנו להיפגש פעם אחת בשבוע האחרון. היום ניסיתי ליצור איתו קשר כדי לדעת מה לגבי שבוע הבא אבל הוא היה קצת מרוחק, ענה בדיליי של החיים. ואני הרי כל כך יודעת לקרוא אנשים.. הרגשתי שמשהו לא בסדר. כתבתי לו שאני לא רוצה לרדוף אחריו ואם לא מסתדר אז אני אבין ושיגיד.. מסתבר שהוא התחיל לצאת עם משהי מהסלסה ונראה שהיא לא מתה על הרעיון הזה שהוא ואני.. נתאמן לבד מדי פעם. אני  מבינה אותה אבל אם הוא רק היה אומר לי את זה מלכתחילה לא הייתי בונה עליו. אמרתי לו שזה בסדר אבל בתוך תוכי קצת שנאתי אותו. לפעמים מרגיש לי כאילו דמות בלתי נראת שמה לי רגל. בסך הכל ניסיתי להסיח קצת את דעתי מהעובדה שאני קצת בודדה מבחינה זוגית לאחרונה.. זה היה יכול להיות נחמד, ואני לא רואה מועמד פיטינציאלי אחר באופק. מצד שני, ר' שלח לי היום הודעה שהיה לו כיף לרקוד איתי בחמישי. ר' הוא טיפה מבוגר אבל מנוסה מאוד ורקדן מעולה. זה החמיא לי מאוד. ממש יד מלטפת יד מכה. מעניין מתי היד המכה תפסיק להכות?

 

דבר נוסף שחשבתי להתרכז בו הוא.... טםטםטם: העתיד שלי! חח כן ממש ככה. חשבתי על זה בלוג יקר.. תמיד היה לי חלום לגור קצת בארה"ב.. לשפר את האנגלית שלי, לחוות את העולם הגדול. אני לא יודעת עד כמה זה יצא לפועל אבל ממש חשבתי לעבוד בסוכנות היהודית וללמד עברית אחרי התואר. תאכלס, מה מחזיק אותי פה? משפחה- אני אוהבת את המשפחה שלי אבל זה לא סוד שאני לא כל כך מסתדרת איתם. לעזוב את הבית- כבר עזבתי, ואני יודעת לנהל בית בעצמי. בן זוג- אין. חברים- אין לי יותר מדי חברים טובים, הם יגברו על זה.. בסופו של דבר כל אחד תקוע בתחת של עצמו. אז מה נשאר? לא באמת אוכל להגשים את החלום הזה אחרי שאתחתן.. אם אתחתן בכלל. (כן בזמן האחרון אני מפקפקת בזה).

אז סתם, שתדע. יש עוד זמן בעיקרון.. יש לי את הסימסטר, את שנה ג' וגם את הסטאז' שלי. רק אז אוכל לקבל את התואר שלי ולהיות מורה מן המניין בעלת תעודת הוראה מוסמכת. אני מאמינה שהחיים יובילו אותי לשביל הנכון. אני רוצה להאמין שכך יהיה. אני מנסה להיות אופטימית בכל כוחי. לחשוב טוב, לחשוב חיובי. בגלל הנטיות הדכאוניות שלי לפעמים קצת קשה לי אבל אני מנסה לצאת מזה.

 

מספיק להיום, השעה 02:20 אולי באמת כדאי לנסות להירדם עכשיו.

שלך, כמו תמיד,

 

נערה מתבגרת.

נכתב על ידי -נערה מתבגרת- , 5/3/2017 01:51  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





23,759
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , נוער נוער נוער , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל-נערה מתבגרת- אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על -נערה מתבגרת- ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ