לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Stalker Searching Dignity

עוד אחד שאיבד את היכולת לדבר על מה שבליבו בחיים האמיתיים, אז החליט לתת ניסיון לאלה האלטרנטיביים


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:





הוסף מסר

2/2019


הם לא יודעים עליי שעל אף נוכחותי שאינה אתלטית, כשאני יורד בחדר מדרגות אני כמו אורנגאוטן ביער מעקות, עקות היום פגות ואני במירוץ משופע מול הפלונים שבמעלית. כמה שניות של ריחוף ואני למטה, מסיים את הקופיות, הולך אל הכוך בביישנות ומדליק סיגריה, משתדל להשליך לפח בתרבותיות, חוזר למעלה בתור בן אדם ונכנס לשירותים. הם לא יודעים עליי שאכלתי מלא פול על החומוס בצהריים והוא ספח אליו את נוזלי קיבתי החמה וחורבן חום יותר משהיה כשנכנס. "מה שלומך?" "בסדר".

 

נכתב על ידי stalker searching dignity , 17/2/2019 15:16  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




אני מחוסר תחושת פיהוק כבר כמה חודשים, כנראה שזה קשור לבלוטת התריס הבלה שלי ולעוד כמה איברים פנימיים שלבטח התכלו תוך עיי עישון. ניתן להשתעל, הגשם החזק הולם סחרחורות עכשיו בפרגולה המתכתית בחצר בית הוריי. היום אני מרגיש את הלב שלי בתהליכי חריכה להוטים, יש משהו מגרה במוות צעיר, לפחות בשלב הפאראנואידי הראשוני (המתמשך) שטרם אושש. אין לי כח להתעסק בזה, לדבר על זה, להתמודד עם זה, אבל בשיגיוני אני מספר את זה לבוסית כאות פיטורין ולמשפחה כאות הכנה: אני הולך להעביר את הזמן הנותר בחוסר מעש ובטיפולים. בינתיים אני סתם נזכר באופציה הטרייה של למלא חמצן במוח לעת עייפות והזדהות. אני מרגיש מטומטם כשאני מנסה לפהק. מכסה את הפה עם היד וכלום לא קורה, רק תחילית של תכלית ושלוש שניות של בזבוז זמן. כעבור כמה שניות יתרקשטו הבאים; כמו לנפח בלון מחורר. וזה עושה אותי עייף ומפוחד בשלווה ערירית כזו. וגם מלטף את הקפיצות בשרירים. ואז היום נמשך. אני חושב הרבה על אירועים שלא קשורים אליי בשום היגיון ושאותם אני לא רואה, נערים יחפים עייפים הולכים בסמטה במקסיקו סיטי בה לעולם לא אהיה. נקודה ספציפית באדמת העמק שאיכשהו נותרה יבשה עד שטיפה אחת קלעה. זה ממש רומנטי מצדי לחשוב דברים כאלה. לאבא שלי יש פצע בולט בצבעי מוח על הקרחת. לפני שבוע וחצי הוא החליט לכבות את הפלאפון ולהסתגר במערה שהוא בנה בחצר. הוא גר בה כבר שנתיים, בערך מאז שעברתי לגור במקומות אחרים. גם אנחנו מסתגרים במאורה העירונית שלנו. אני עובד שלוש פעמים בשבוע ובשאר הזמן אנחנו ביחד בפנים עם פליכטנשטיין החתול. אי בודד במרכז תל אביב. לפנינו גרה אשה חולת סרטן. כשהיא עוד חיה הצצנו פנימה מבחוץ וזמן קצר אחרי זה היא מתה והתמקמנו. את גופתה שמרנו בדירה, מאחורי מכונת הכביסה. פליכטנשטיין אוהב להסתתר שם לפעמים.  
נכתב על ידי stalker searching dignity , 8/2/2019 21:35  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





כינוי:  stalker searching dignity

בן: 26




73,295
הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס , פילוסופיית חיים , סגידות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לstalker searching dignity אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על stalker searching dignity ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ