לא לשכוח לחלום

סודות רואיל:

פרק 1-אמיליה:

לילה... שעה מאוחרת איימי הלכה לאט היא חיכתה וחיכתה, אבל לא ידעה למה או ליותר דיוק למי שלוש שנים זה ככה כול לילה היא יוצאת מגיעה לרחוב הזה ומחכה ולא יודעת למי היא חייבת להפסיק עם זה היא יודעת הדבר היחיד שעבר לה כרגע בראש זה מין משפטים מעורבבים שתמיד הופיעו שם שהייתה עייפה.
מה לעזאזל אני עושה ? היא לחשה לעצמה שלוש שניים היא סיננה והגבירה את הליכת היא צריכה לחזור לדירה הקטנה והחנוקה שלה, היא חייבת ללכת לפני שמישהו משוגע יגיע הרי היא יודעת כמה זה מסוכן תמיד אמרו לה את זה , העיר המטורפת הזו....אני בבית מלמלה לעצמה שנכנסה לדירה נועלת את הדלת אחריה היטב היא עברה את התמונה היחידה שהייתה תלויה בחדר מתחילה להוריד את בגדיה.
אני שונאת את זה מלמלה נשכבת על המזרן אחד הרהיטים היחידים שהיו בדירת חדר החנוקה הזו לא היה לה אף אחד אף פעם ואת האמת זה אף פעם לא הפריע לה התמונה היחידה שהייתה בחדר היה שלה ושל ילדים מבית היתומים שגדלה בו אבל היא אף פעם לא הייתה שייכת לא היו לה שם חברים באמת, בקושי היה לה שם מישהו ואת האמת היא העדיפה את זה ככה, בקושי היא הייתה אומרת לשכנה הזקנה שלום שהיא הייתה פוגשת אותה במדרגות בדרך לעבודה, לפני שלוש שנים משהו מוזר קרא לה היא לא ידעה איך להגדיר זו אלו היו מין זיכרונות שצפו במוחה זיכרונות שלא שלה שלא הכירה מעולם ומאז זה ככה היא הולכת לרחוב הזה כול לילה מחכה למישהו שלעולם לא יבוא, לבסוף היא נרדמה ואז החלומות התחילו היא הייתה בגינת רחבת ידיים היא רצה היא צחקה אבל זו לא הייתה היא הרי אף פעם לא הייתה כזו גם שהייתה ילדה קטנה כאשר התעוררה הייתה בפאניקה, מה לעזאזל? לחשה לעצמה היא הזיעה.

:::

מצאתם אותה ? האיש המבוגר עמד עם הפנים לחלון מביט בשמי הלילה השחורים.

אני חושב שכן הגבר הצעיר ענה.

חושב? האיש הסתובב, טימותי? פנה לגבר הצעיר.

אדון רואיל לפי מה שגילינו היא היחידה שנמצאה משוטטת לבדה בשעת לילה מאוחרת כול כך בין השניים האלו. ולא רק זה מלמל טימותי מניח תמונות  על השולחן, היא מסתובבת בליליות משוטטת תמיד לאותו רחוב.

איזה?

רחוב מדיסון...

למה מדיסון? מצאו אותה ברחוב הזה?

לא זה העניין... אני חושב שזה הרחוב שבואו הכול התחיל.

תודה טימותי... ותודה לאביך בשמי חבל שהוא אינו חש בטוב.

תודה אדוני...

:::

דפיקה חזקה העירה את איימי משנתה.

רגע!!! היא צעקה לובשת במהירות את החולצה והמכנס שהיו זרוקים על הרצפה.

איימי, תודה לאל גברת מילס שכנתה הזקנה נכנסה בבהלה לדירה, מצטערת שהערתי אותך אבל היו כאן גברים הם חיפשו אותך אמרתי להם שעם את לא עונה לאינטרקום  את בטח יצאת לעבודה אז הם הלכו.

תודה גברת מילס אבל את בטוחה שהם חיפשו אותי?

הם קראו לך איימי ג'יימס....לא הסתבכת עם משהו חמודה?

לא... מוזר, אל תדאגי גברת מילס הכול בסדר.

אוקי טוב שהספקתי לתפוס אותך לפני שהלכת לעבודה, יום טוב אמרה גברת מילס יוצאת מהדירה.

יום טוב אמרה איימי סוגרת את הדלת ונועלת אותה, להתקלח ולעבודה... מלמלה לעצמה.

התחלה חדשה:

אני מתחילה מחדש לכתוב אז אני פותחת דף אחד עם עצמי ועם הבלוג...מקווה שמי שמעוניין ישמח לקרוא..