לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



Avatarכינוי:  La Russe




קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2014    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
10/2014

Delikatleben








חושבת שזה יהיה סייף טו סיי שאני הכי שמחה שהייתי בחיי.

 

אולי זו קצת לא חוכמה כי בעצם לא היה לי זמן של חופשה סו פאר, אלא הייתי כל הזמן ברצף של לעבור מדבר לדבר, אפילו בחודשים הספורים שהיו בין הצבא לשנקר עבדתי, והמשכתי לעבוד גם בשנה ראשונה ובעצם אין לי מושג איך הצלחתי לשלב, ובעצם רק שנה שעברה התרכזתי בלימודים אבל אז הגיע החבר וגם זה דורש זמן ואנרגיות. ובנוסף, כ-ל הזמן הזה גרתי אצל ההורים, בזמן שאני מתרחקת מהדת כמו בגלישה על אומגה תלולה, מה שהחריף את המתח.

 

עכשיו, בפעם הראשונה בחיי אני סוף כל סוף גרה לבד. ולמרות שזה לא חופש טוטאלי, כי בכל זאת באתי ללימודים ולקחתי קורסים חדשים, זה עדיין שיפור מטורף בתנאים. האוניברסיטה באמת מרגשת אותי, הארכיטקטורה של המבנה, הסטודנטים השקטים, זה שמתוך חמישה קורסים שלושה הם בגרמנית ואני החילופית היחידה שם. בקורסים האלה ביקשתי מהמרצים שלא יעברו לאנגלית בשבילי כי: א. זה מלחיץ חלק מהגרמנים, במיוחד היצירתיים שפתאום לא יודעים לבטא את עצמם וב. זה מכריח אותי להבין יותר טוב את השפה. וג. אני בכל מקרה תמיד יכולה לשאול באנגלית מה שאני לא מבינה, אני מקבלת יחס מועדף בילט-אין. 

 

שני המרצים לאנימציה ממש חתיכים וחמודים, ומתלבשים בכזה סטייל בחיי, זה בכלל לא בר השוואה למה שהולך בארץ. וקוראים להם מקס וביורן... ניד איי סיי מור. ביורן ממש חכם, כי הוא ראה את השם שלי ברשימת שמות ואמר לי: ״השם משפחה שלך זה בגרמנית של אוסטריה...״ וזה נכון, אבל אף אחד מהגרמנים כמעט לא יודע את זה, בשבילם זה כמו מילה נרדפת במשלב גבוה במיוחד. ואז ביורן המשיך ואמר, ״אז יש לך שורשים אוסטריים!״ והנהנתי בצחוק, תכלס זה אוסטרו-הונגריה, אבל לכי תסבירי את כל ההיסטוריה המסובכת של היהודים באירופה. וזהו, מאז ביורן החליט שהוא מדבר אתי בגרמנית, אבל לאט, אז יוצא שהוא מדבר אליי כמו שמדברים לילדה קטנה. והאמת? זה ממש עושה לי את זה, בקטע קצת מפגר. אני גם נהנית מהיחס המיוחד, שהוא אומר לי בתחילת השיעור, "ronnie, wenn du irgendwas nicht verstehst, dann bitte frage mir an".

 

מה שמפתיע אותי כאן סוג של לרעה זה שכמעט אין בכלל סטייל ברחובות. זה הכי לא צרפת או איטליה, ואפילו לא אנגליה או סקנדינביה ששם יש בחורות שפשוט אפשר להתאהב בהן ממבט לבוש ראשון. כולן וכולם כמעט מתלבשים מאוד פרקטי ורגיל. הסטייל היחיד שיוצא, ודווקא די מתחבב עליי ככל שהימים עוברים, זה הגברים עם החליפות והנשים המחויטות. הגברים בחליפות ממש משקיעים, רואים על הנעליים, המטפחת בכיס, העניבה, ואפילו התפירה והדוגמה של החליפה עצמה. למה אני לא גבר? יש גם נשים שמתלבשות יפה ומחויט, בעיקר אלו שעובדות בבנקים או בפירמות, אבל זה בדרך כלל חצי מחויט, נגיד חולצת משי ומכנס מחויט עם עקב. עדיין יפה. חוץ מזה, כאמור, די יבש. יש פאנקיסטים בסנט פאולי ואפילו ליד סופרמרקטים רנדומליים שמקבצים נדבות [בחיייי] אבל אין להם סטייל מעניין, זה לא גותי-ניינטיז מודע לעצמו או משהו. פאנק זבל כזה, והם בדרך כלל מנסים לדוג כסף מהעוברים ושבים עם חכה, שוברים בקבוקים של אסטרה על המדרכה, בקיצור מנסים למצוא חן וחסד בכל הדרכים הלגיטימיות שנשארו להם. 

 

חוץ מזה, מזג האוויר כאן לפעמים יפה ולפעמים ערפילי ומטפטף. בימים יפים אני יכולה ללכת מהדירה ישר לפארק העירוני בוינטרהודה ולרוץ בדרך. אבל באיזשהו מקום אני כבר מחכה גם לימים הגשומים והסגריריים כי אני יודעת שזה יכריח אותי להישאר בסטודיו או בדירה ולעבוד על הפרויקטים.

 

עד אז אני אהיה עסוקה בלנצל את כל משאבי הבילוי של העיר הזו, היין החם, הספרדיות שמכינות לי חציל ממולא ומתמוגגות מהשקשוקה שאני מבשלת להן, הגרמניות שמתרגשות מהפתיחות הישראלית שלי והחיבוקים, הפסטיבלים, וגם הופעות רנדומליות ושוות שקורות כאן כמעט כל ערב.

 

 

נכתב על ידי La Russe , 4/10/2014 16:55  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של MC | insanity ב-11/10/2014 08:55
 





58,129
הבלוג משוייך לקטגוריות: סטודנטים , 20 פלוס , יצירתיות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לLa Russe אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על La Russe ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ