לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



Avatarכינוי:  La Russe




קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2016    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
4/2016

Longing/Belonging


 

מכל מַחְשֵׁבַי השכלתי, וממחסורם יותר מכל. 

+

 

הבהוב המוניטור הלוגם את זרם האנרגיה בתאוות חשמלים ירקרקה הוא ה-machina religina לבתולת עוועים; הוא המאהב, וגם אשת האוב. 

כשזרם האנרגיה נקטע באחת, האור הירוק מתחלף באדום. בשנייה, אפילה סורגת אותי לדירה הזרה שמשך חודש שלם התקנתי בה מיני פוסטרים ארטיסטיים כדי לשוות לה מה-שהיא. אך בחשיכה, כברוב חשיכות, מהשהיא מתרוקנת והופכת למה-שהם. אחרים רבים רדופים וצפופים, מקהלה יוונית שמקוננת את חוסר יכולתי לשלוט במרחב השכירותי.  

 

 

Ave Machina...

 

בלית ברירה הטכנולוגיה החלופית שנבחרת היא נר ריחני מייד אין סווידן. הלהבה הדוקרנית פוערת לוע טיטאני שחור בכתם הרטיבות המוארך בצורה נחשית על הקיר. הפיתון מדבר. ומה הוא אומר? הוא קורא לי במיני מזמורים שעדיין צרובים בנוירוניי היטב. מזכיר את מחשבות נעוריי הפותות. עוּרִי צָפוֹן וּבוֹאִי תֵימָן, הָפִיחִי גַנִּי יִזְּלוּ בְשָׂמָיו. עוּרִי צָפוֹן וּבוֹאִי תֵימָן, הָפִיחִי גַנִּי יִזְּלוּ בְשָׂמָיו... תפילה קפיטליסטית ופנטסטית, תנאי השימוש האלטרנטיביים שהוספתי למלמל בעודי מזיחה פניני בושם דקות על נקודות דופק בכף היד ובאגן צווארי. מלמול מלווה הקפדה יתרה על תנועות מותניים חריפות לכיוון צפון ולכיוון מזרח-תימנהּ בהתאמה, וב'הפיחי' דרומה ו'יזלו' מערבה. רק כך, האמנתי, אוכל להתחבר לעננת-העל ולדעת - מה לדעת, להסניף! - את מיקומו החולף, המשתנה תדיר, של קראשיּ זהוב הכתר. 

 

הדבר המפליא, המפחיד יותר מכל, היה שזה עבד. ממש כך. הקריאה לפרומונים לסדר השרתה עליי מזג אטמוספירה עילי, שלא לומר אלוהי. חשתי בקשתות רואות ובלתי נראות אשר מכוונות כל תנועה למיקומה המדויק בקוארדינטות העולם, כך שאפול בנקודת המבט המדויקת לראותוֹ.

 

הוא הופיע מעבר לוורדים האלכסוניים, כתרו-שיערו מנצנץ תחת שמש הצהריים. עיניי התפלבלו מתחת לסנוורי עפעפיים ושיניי כבר חרקו ממילים שרציתי לומר. הוא הופיע כי הרחתי. הרחתי מעבר לחוש, יש לומר, שכן אני תתרנית ב87% לפי ד"ר מייזלר. ובכלל, מה הסיכוי לפוגשו, בעיר-ללא-שם בעלת 1,000 תושבים לקמ"ר לפחות?*

 

 

Jungfrau Vid///

 

הפיתון מתפתל לכשנזכר שלא מיציתי את החטא. וכי נחש שופט אד הומינם? ריסיי קרבות ללהבה כדי לסלקו אך הן בוכות דמעות איקונה חרישיות במקום. 

אני נזכרת שהפלאפון עודנו טעון ומצלמת פורטרט לזליגתן. וזליגתן היא בכיית קראש שנפדה. הבהוב נוסף צף - לפני כמה ימים חלפתי על פניו בתחנת הדלק ליד האקדמיה.

חלפתי, בהיתי, ונעתקתי. חִנוֹ גז בעיניי, שכבר ראו נכוחה ולא סנווריים. 

 

הוא היה טרוד במסך מהבהב שבכף ידו, וודאי לא יכל להריח דבר. אך בעוד כמה עשרות מטרים, ידעתי, יחלוף על פני זר הוורדים מעיסת נייר שהושלך כלאחר מעשה בידי אחד מילדי הגנים. יחלוף, יחזור, ירימו מאספלט ויניחו לראשו. 

 

מלאך מתלמד שסרח ינשום לרווחה כשאלחש מעבר לאוזנו של כתוּר-הוורדים:

       בָּאתִי לְגַנִּי. 

 

 

 



 

 



 

 

 

 

 

נכתב על ידי La Russe , 5/4/2016 02:41  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של xor ב-5/4/2016 02:41
 





58,922
הבלוג משוייך לקטגוריות: סטודנטים , 20 פלוס , יצירתיות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לLa Russe אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על La Russe ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2016 © נענע 10 בע"מ