לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Caught in a bad romance



Avatarכינוי: 

מין: זכר





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

11/2013

דייט שני, סקס ראשון, וסוף ידוע מראש


אין לפוסט הזה סוף טוב, והוא לא הולך להיגמר בזה שהלכנו יד ביד על החוף אל מול הזריחה. אז מי שמצפה לזה, שיוותר מראש.

כמו שאני הייתי צריך לוותר מראש.

 

 

אז אחרי הדייט הראשון, שבו קיבלתי רגליים קרות לקראת הסוף ודי ברחתי, הוא התעקש שניפגש שוב. נכנעתי לדבר המטופש הזה שנקרא "תקווה"

וקבענו שוב.

זה היה יום שישי שעבר.

אמרתי לכל החברים שלי שאני לא יכול לצאת איתם כי... כי קבעתי עם חבר שלא ראיתי הרבה זמן. - שקר - אבל זה לא שיכולתי להגיד "אז זהו שאני יוצא לדייט. עם גבר. לא אכפת לכם נכון?"

שמתי ג'ינס הורס בצבע חום, חולצה לבנה, ועליה קרדיגן שחור, ומעולם לא השפרצתי על עצמי כ"כ הרבה בושם בבת אחת.

פלאפון ביד ימין, מפתחות של הרכב ביד שמאל, וארנק עם כמה שטרות + מסטיקים לשעת חירום - בכיס אחורי. אפשר לצאת.

 

22:04 יוצא מהבית, נכנס לרכב, ומשכנע את עצמי שאני עושה את הדבר הנכון. שהוא לא יתאכזב. שיהיה כייף. שאולי הוא רואה בי משהו מיוחד.

המחשבות רצות  מהר מדי וכל אחת מנסה להשיג את השניה, עד ששמתי שירים ברכב, בווליום כל כך גבוה, שלא יכולתי לשמוע את המחשבות של עצמי.

22:22 מגיע לחנייה שמתחת לבית שלו, מכבה את הרכב, ויושב כמה דקות עם עצמי לחשוב מחשבות בסגנון "מה אתה עושה כאן לעזאזל?"

באיזשהו שלב יוצא מהרכב ומתקשר אליו .. "אני למטה.."

הוא יצא מהבית, התקרב אליי, חיבוק של ידידים, והמשכנו לבית שלו.

" שתי ידידות שלי אצלי, אכפת לך אם נשב איתם קצת?" - אמרתי בכייף, למרות שחשבתי לעצמי שזה לא כ"כ מתאים

מפה לשם ישבנו קצת, צחקנו, הוא לא התייחס אליי יותר מדי בצורה פרטנית

הבנות הציעו שנצא ארבעתנו לפאב. סוף סוף הוא  התנהג כאילו אנחנו בדייט, ולקח אותי הצידה, כדי לראות אם זה בסדר.

"מה אתה אומר?"

-אה.. בכייף.. אם זה מה שאתה רוצה

מפה לשם ישבנו ארבעתנו בפאב שאני ממש אוהב, היה מצחיק ממש, התחברתי ממש לאחת הידידות שלו שהיא קצת כמוני

הידידה השניה הייתה עסוקה כל הזמן בללחוש לי באוזן דברים כמו "נו, תשלח ידיים! תראה קצת אהבה"

ואני ניסיתי להסביר לה שאני לא כזה, שאני ביישן, וזה לא שהוא בעצמו מראה יותר מדי סימני התעניינות.

 

02:12 הורדתי את הבנות בבית שלהן, ואני והוא המשכנו לבית שלו. הפעם עליתי אליו הביתה ולא חתכתי כמו בדייט הראשון.

דירת סטודנט קטנה יחסית אבל מעוצבת בטירוף, ריח טוב וסלון קטן ומהמם. ישבנו על הספה והוא התעקש שאני אוריד נעליים "שיהיה לך נוח נו". זרמתי. כי הוא כל הזמן אומר שאני כבד ולא זורם עם כל מיני הצעות מפגרות שלו לאורך 2 הדייטים.

דיברנו על כל מיני דברים שקשורים בלימודים שלו, ובצבא שלי, צחקנו פה ושם ובאמת שהשיחה כל הזמן זרמה. לא נתקענו.

באיזשהו שלב הוא שוב הציע משהו מוזר - שנשחק טאקי. חשבתי שהוא צחק בהתחלה. ואז הוא הלך להביא את הטאקי.

זרמתי. שיחקנו כמו 2 מפגרים, שטוב להם..

מי שמנצח נותן משימה לבחור השני.

הוא ניצח במשחק הראשון.

"המשימה שלך היא... לנשק אותי ב10 מקומות שונים בגוף".

 

לא אשקר שקצת נלחצתי מהמשימה, אבל לא שידרתי לו את זה. אפילו צחקתי עליו קצת.

לא התפרעתי עם המשימה – כמו שהוא קיווה – ובזבזתי את כל הנשיקות באיזור הפנים והצוואר.

נשיקה אחרונה ממש קרוב לשפתיים.

הוא נשאר אדיש.

המשכנו לשחק עוד כמה משחקים, ניצחתי בכולם ( J )

יצאתי מעפן ופחדן כי פשוט לא נתתי לו שום משימה.

 

04:12 כבר נהיה מאוחר, סיימנו לשחק, ואיכשהו הגענו למצב שהוא יושב על הספה ואני שוכב עליה, כשהראש שלי על הברכיים שלו. הוא שיחק לי בשיער ואני ליטפתי לו את היד

 

אני חושב שאלו היו הדקות הכי נעימות שהיו לי בחיי.

 

ואז, באמת שאני לא יודע מה נכנס בו או איך זה קרה, הוא פשוט הקים אותי, התיישב עליי, והתחיל לנשק אותי בטירוף. לא בעדינות של נשיקה ראשונה, ולא בסתמיות של נשיקה מוכרת, פשוט בטירוף ובחושניות, בלהט. כמעט לא עמדתי בקצב. כמעט.

 

כמה רגעים לפני ששריר הלשון שלי הרים ידיים, הוא קם ממני ומשך אותי למיטה. פה כבר הדופק שלי היה מהיר בקטע לא מצחיק, אבל כ"כ לא רציתי לבאס אותו וגם – בוא נודה בזה רגע – נהניתי רצח! אז נתתי לו לקחת אותי למיטה.

הוא הפיל אותי על המיטה, רכן מעליי, ונישק אותי, בפה, בעורף, בצוואר, הרגשתי הכי טוב בעולם.. אבל ידעתי עמוק בפנים שאני לא יכול להמשיך. אין מצב שאני מגיע למצב שאנחנו עירומים מדי, קרובים מדי

התהפכנו, עכשיו אני רוכן מעליו, הוא מוריד חולצה, ומוריד לי את הקרדיגן על הדרך, מצמיד אותי אליו, ולא מפסיק לנשק ולחבק.

זה המשיך קצת מעבר לזה, קצת קשה לי להמשיך לתאר, אני רק אציין שלא הגענו למצב מקסימלי. חתכתי את זה באיזשהו שלב.

כמעט העפתי אותו מעליי ואמרתי לו משהו כמו "מצטער שמשכתי אותך כמעט עד הקצה, אבל זה לא יקרה"

הוא הסתובב במיטה ועשה לי גב. חיבקתי אותו ונשארנו לשכב ככה משהו כמו 20 דקות, תוך כדי שאני מלטף לו את השפתיים עם האצבע. הוא מילמל משהו כמו " יש לך מגע מטורף". קמתי מהמיטה ואמרתי לו שאני חייב ללכת. התקרבתי כדי לתת לו נשיקה בלחי והוא סובב את הפנים לצד השני "אם אתה הולך, אין נשיקה". רדפתי אחרי הפנים שלו והוא התחמק ממני. ויתרתי ונישקתי אותו בגב, אמרתי לו תודה, מצטער.

הוא נשאר במיטה, אני שמתי נעליים ויצאתי החוצה לרכב ברגשות מעורבים.

היה כייף. מצד שני חתכתי את זה באמצע. מצד שלישי הוא היה קצת שיכור. אבל הוא ממש נמשך אליי. אבל הוא לא קלט אותי לגמרי. לא ידעתי ואני עדיין לא יודע מה לחשוב.

 

05:44 לפנות בוקר, הגעתי הביתה, החלפתי בגדים ונפלתי על המיטה, היה לי קשה להירדם מרוב התרגשות ובילבול.

איכשהו נרדמתי.בבוקר התעוררתי. חשבתי עליו כל אותה שבת ארוכה, אמרתי לעצמי שעדיף שאני לא אתקשר או אשלח הודעה, לתת לו קצת לעכל אותי, ולראות מה הוא חושב.

אז לא דיברתי איתו.

 

הקטע הוא.. זה שהוא לא דיבר איתי. עד עכשיו. עד רגע זה. שבוע אחרי כל הטירוף הזה, ומילה אחת לא שמעתי ממנו.

בפרץ של פתאטיות שלחתי לו הודעה אתמול, בשישי בערב. ואח"כ החלטתי שזה לא עלוב מספיק, אז שלחתי עוד הודעה.

והוא לא חוזר אליי

 

זה מגעיל, זה מעצבן

וזה כואב, זה קצת מרגיש כאילו לא עניין אותו מי אני באמת, כאילו הוא פשוט חתר לסקס בדייטים האלה, וכשהוא ראה שהוא לא יקבל את זה, ושהסחורה די פגומה, הוא פשוט חתך.

 

העניין הוא שהוא באמת מקסים, והוא באמת עשה רושם של בן אדם עמוק ומיוחד, ואולי הוא באמת כזה, רק שלא בא לו לחלוק את זה איתי יותר.

 

הכי מאכזב בכל הסיפור הזה זה אני, פשוט ידעתי עמוק בלב שככה זה יסתיים. מה חשבתי לעצמי? באמת מה חשבתי לעצמי? כוסעמק

 

דייט שני, סקס ראשון, וסוף ידוע מראש.

 

מעורר רחמים פשוט.

 

 

נכתב על ידי , 23/11/2013 21:28  
11 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



דייט ראשון


אז האמת היא שאני מאוד "בארון". שונא את הביטוי הזה. נו הכוונה היא שאף אחד מלבד כמה ידידים בודדים (וידידה מאכזבת אחת) - לא יודע עליי.

בגלל זה אני עדיין מופתע מעצמי שיצאתי לדייט. פאקינג דייט.

אני עד עכשיו לא מעכל את זה, אפילו כמה ימים אחרי, שהכרתי מישהו באינטרנט ופשוט נפגשנו. כל כך לא אני.

 

איך זה התחיל?

 

בשנתיים האחרונות יצא לי להיכנס לאפליקציה הדוחה הזאת, אטרף, כמה וכמה פעמים. זה תמיד אותו דבר. אני בבית, נואש, מרגיש שאני חנוק בתוך עצמי, נכנס לחנות המקוונת בגלקסי, מוריד אטרף, מתחבר, משוטט, ומתנתק זריז בלי לעשות כלום.

 

עד לפני שבוע.

כמובן חוויתי את אחד הערבים העצובים האלה בבית, עם שירים עצובים של עידן חביב (נסיך שלי) - והחלטתי שוב להיכנס לאתר ההכרויות הזה, אטרף. (צריך לשנות את השם של האפליקציה ל "זקנים מחפשים בולבול", אבל בסדר..).

לא עברו 5 דקות מאז שהתחברתי וקיבלתי הודעה מאיזה בחור, חתיך הורס. אני בדרך כלל פשוט לא עונה להודעות האלה, כי אני יודע שלא יצא מזה כלום.

גם אין לי תמונה שם, גם אני לא מתכוון לחשוף את עצמי, ובטח שלא להיפגש.

אז אני באמת לא יודע למה עניתי לו. עניתי. ודיברנו. והמשכנו לדבר. ובפרץ של טימטום הוספתי אותו לפייסבוק אחרי שראיתי שאין לנו חברים משותפים ואין מצב שמישהו יעלה על זה שהוספתי גיי לפייסבוק.

 

רציתי לתת כיף לביטחון העצמי שלי.איך הוא הרשה לי להוסיף בחור לפייסבוק, שככה יראה את כל התמונות שלי ויבין עד הסוף איך אני נראה.

 

באמת שהופתעתי שהוא עדיין רצה להיפגש אחרי שהוא ראה תמונות שלי.

 

טוב, זה נשמע דרמטי. אני לא איזה מכוער או יצור. האמת שאני נראה סבבה רצח. אני חושב. העניין הוא שיש לי ביטחון עצמי בריצפה

וכשאני משווה את עצמי אליו.. וואו, איך אפשר בכלל? הוא מושלם. פשוט מושלם. הטעם שלי בבנים בול. לא איזה בלונדיני עם עיניים כחולות אשכנזי כזה. ממש לא. גבר פשוט ויפה כזה עם חיוך מושלם....... איזה חיוך אני מת

 

מפה לשם דיברנו כמה ימים והוא בסוף שיכנע אותי להיפגש.

אני נשבע לכם שאני לא מעכל ולא מבין ובאמת שאני משתגע מזה שאמרתי כן. ושעשיתי את זה. נסעתי לפגוש אותו. הוא גר קרוב.

אספתי אותו עם הרכב שלי ונסענו לאיזה פאב שאני מכיר.

כל הנסיעה הוא בעיקר דיבר, ואני בעיקר חשבתי - איך הוא לא בורח? איך הוא לא מוצא תירוץ לחתוך? הוא כל כך, כל כך יפה!!!! (וחמודדד)

אז נכנסנו לפאב וכל רגע שעובר אמרתי לעצמי שמישהו אחר נכנס לי לגוף ומתפעל אותו, כי אחרת אין מצב שהייתי מתפקד ככה.

ישבנו והתחלנו לדבר.. הוא הזמין חצי ליטר של בירה מסוימת, אני שליש, ובאיזשהו שלב נהיה ממש מצחיק וכייף.

 

הוא הזמין שוט של ערק וביקש לימון, אמר לי שהוא עושה פרצופים מצחיקים כשהוא שותה שתייה חריפה.

זה באמת היה מצחיק.

אחרי שעה וחצי של היכרות ושיחה באמת מעניינת וזורמת, הזמנו חשבון. נכנסנו לרכב שלי ונסענו לכיוון הבית שלו.

עצרנו ליד הבית שלו והוא אמר לי לבוא לעלות, נשב בגג, נשתה משהו, נזרום..

פשוט קפאתי ואמרתי לו לא חד משמעי. שאני חייב לחזור. הרגשתי שאני ממש זורק אותו מהרכב ונוסע בבהלה הביתה.

 

שנאתי את עצמי על זה שנבהלתי ככה ושחתכתי בצורה דרמטית ככה. כל הדרך חזרה הביתה חשבתי על זה שהוא בטח כבר לא ידבר איתי לעולם..

ואז שניה לפני שנכנסתי הביתה קיבלתי אסמס "לא כל כך הבנתי למה זה היה צריך להיגמר ככה"

מפה לשם הסתמסנו קצת והוא הבהיר לי שהוא רוצה להיפגש שוב.

ואני עדיין לא מבין, מה הוא חושב לעצמו? הדוגמן על הזה יכול למצוא לעצמו הרבה יותר שווים, הרבה יותר מנוסים, הרבה יותר פשוט.

קבענו להיפגש שוב. היום בעצם.

לפני כמה שעות הייתי אמור ליסוע אליו שוב. רק שביטלתי ברגע האחרון.

סימסתי לו שהקפיצו אותי לבסיס - שקר אחד גדול

פשוט פחדתי ממה שעלול לקרות,אני עדיין פוחד שהוא מצפה למשהו אחד וברגע שהוא יבין עם מי יש לו עסק הוא יחתוך את זה ישר ואני אפגע עוד יותר.

 

לא יודע מה לעשות כבר, באמת..

גם אחרי שחתכתי לו, הוא עדיין רוצה שניפגש בסופ"ש. מקווה שיהיה לי אומץ.

הוא כל כך יפה !!

והוא לא סטרייט

 

הבעיה הכי גדולה

זה שאני בארון

נכתב על ידי , 12/11/2013 01:12  
39 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , 18 עד 21 , גאווה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לדניאל בן אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על דניאל בן ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ