לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

*


This little girl had too much exposure

Avatarכינוי:  שין גימל

בת: 23





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2017    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
5/2017

פרפקטנשלאג


לפעמים אני לא מבינה איך אני לא מתמוטטת
אולי זה מראה כמה ההוויה האנושית היום מפונקת
שומעת אנשים שישנו "רק" 5\6\7 שעות שינה, או "לא אכלו 3 שעות" וכן תכלס זה לא תמיד נעים ולא תמיד מרענן, אבל לא משהו ששווה להתלונן עליו כל כך
מנגד יש אותי שעל פי כל חוקי ההגיון הייתי אמורה מזמן לאבד את ההכרה

לוקח לי שעתיים מינימום להרדם בלילה עם שגרת OCD שמחמירה עם החרדה. כלומר, אם לא אהיה על צד ימין, אעשה פיפי 3 פעמים בזמן שאני מנסה להרדם(ואיכשהו תמיד יש עוד ועוד פיפי) או אהיה עם הידיים והרגליים באותה תנוחה, אני לא ארדם
ואחרי שנרדמתי, כל 20 דק יקיצה, לא משנה כמה קר בחוץ אני אהיה מים מזיעה של חלום עם צוואר תפוס וסדין משוחרר
אחרי 5 שעות בערך אני לא יכולה לעבוד על עצמי יותר ואני פשוט קמה מהמיטה. בדכ ליקיצה הסופית שלי יש שעה קבועה שמבלי שעון אקום בה כי יש לי קטע כל כך מפגר עם זמנים ושעות שהשעון הביולוגי שלי ממש ראוי לשבח

בבוקר, בידיעה שאני צריכה ללכת לגיהנום הזה, אני קמה מראש בחרדה ואחרי חצי שעה בערך קשה לי לנשום דופק לי הלב ובא לי להקיא
כל הנסיעה ללימודים אני עושה תרגילי נשימה כדי לא לעשות תאונת דרכים
בלימודים אני בחרדה נוראית מלראות אותו מלראות אותה והכי גרוע לראות את שניהם ואני לא מצליחה להכניס לפה כלום חוץ ממים וגם זה לא תמיד, אז עד שאני חוזרת הבייתה בערך ב4 אני בלי אוכל מהערב של יום קודם, על פחות מ4 שעות שינה לא רציפות

לפעמים בלימודים אני מרגישה שמהמתח הלחץ דם שלי נמוך מאוד וקשה לי לאחוז בדברים מבלי להפיל אותם (מצית וסיגריה בדכ) או שאני עומדת ליפול. ברגע שאני יודעת שאין עליי איום או יודעת שלא יהיה משהו לא נעים להתמודד איתו, אני מצליחה לנשום

אתמול בלילה דיברתי עם המנהלת של המקום שאמרה לי שהסייקו חוזרת היום. הרגשתי חסרת אונים ומיואשת ולא ידעתי עם מי לדבר ומתוך אינסטינקט התקשרתי לז' שבכלל כל הזין הזה בגללו. בכיתי שאני לא יודעת מה לעשות ואני מפחדת לחזור ללימודים. הוא ניסה לתת כוחות בדרך המטומטמת שלו, אבל בצורה מסויימת זה קצת עזר לי כי גם המצב איתו לא היה לי נעים ואני אוהבת לדעת איפה דברים עומדים, ואיפה אנשים עומדים ולאיזה יחס אני צריכה לצפות בשביל לא לחטוף כאפה
הפחד שלי שהשלימו כבר, ובאמת אמר לי שהיא התקשרה אליו לשאול אותו אם הוא אוהב אותה. אחרי שפרסמה צילומי מסך של הודעות שלו ואיימה ללכת למשטרה בקבוצה המשותפת של התלמידים. אני תופסת את השיער ומתחרפנת. איך הצוות נותן לדבר הזה להמשיך לבוא? המצב כל כך דפוק והוא לא ישתפר. אישה בת 37 עם אובססיה פסיכוטית פרנואידית לא מוצדקת על בת 23 שהייתה החברה הכי טובה שלה, שפתחה מערכת יחסים עם מישהו שהיא לא סובלת בכלל רק כדי לפגוע בי, שגם אחרי כל הבלאגן המשיכה לטנף עליי, אישה כזאת לא צריכה "תנאים", היא צריכה אשפוז.
עם זאת שם אני שומרת על דיסטנס. יכולה להיות איתו בקשר עין אבל לא מצליחה להגיד לו "היי" ו"ביי"
עם כל זה שהוא היה נחמד אליי בטלפון אתמול, כל הדבר הזה ככ פגע בי כי הוא היה חלק ממנו וזה לא משחרר ולא בטוח שזה צריך להשתחרר. אולי לא אהיה סמרטוט ואסלח ככ מהר

בנתיים העיניין של זה להיות או לחדול. הדבר היחיד שמניע אותי ללכת לשם זה בעיקר זה שלא רוצה שכל הסבל הזה היה בחינם, ולא מגיע לה את הכוח הזה עליי. ובטח לא מגיע לה התחושה הטובה של לדעת שאני עוזבת
היום אחרי שבועיים ראיתי אותה מהחלון כי הייתה לה שיחה עם מישהי מהצוות ולאחר מכן הלכה לסטודיו עם המוזיקאים.
רציתי לגמור עם המכה הזה של לראות אותה כבר היום אבל התענוג הזה כנראה ישמר למחר

אני רוצה להגיד מלא תודה על התגובות בפוסט הקודם זה עשה לי כל כך טוב בנשמה כי אם מישהו מחבב אותי פה עם כל החרא אז זה כנראה באמת 3> 

עוד מעט נגמרת לי האינפוזיה
אני רוצה להגיד המון תודה למייקל סקוט ודוויט שרוט, שבלעדיהם לא הייתי פה לכתוב לכם פוסט
בחיי
(נייר קופי וצבעי מים)

נכתב על ידי שין גימל , 7/5/2017 22:34   בקטגוריות דיכאון, עזרה, צבעי מים, קטעים, שחרור קיטור  
9 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הסוף


כל הסיפור מהפוסט הקודם מאוד מערער אותי. יש לי שאלה אחת בראש שחוזרת שוב ושוב, וזאת אפילו לא שאלה כועסת. זאת שאלה תמימה.
איך?
איך אהב אותה ולא אותי? איך כמעט גר אצלי, שיגע לי את הנשמה, ביקרתי אותך 9 פעמים באשפוז של חודש וחצי ועוד עזרתי לו לחסום אותה בזמן שהיו ברומן קצר, ואני וכל התלמידים במקום הלימודים שלי, נחשפנו להודעות האהבה ששלח לה, ולמילים שהיא קיבלה ממנו שאני לא קיבלתי מעולם. לפי מה שידוע לי הייתה בינהם "רק" נשיקה. וגם אם זה נכון, האם האהבה שלהם הייתה כל כך גדולה, שמספיק שהסתכמה בנשיקה?
הוא אומר לי, "היא כישפה אותי", נתנה לו אהבה, מה שהוא צריך, לדבריו. ומה עם האהבה שאני הצעתי? אתם יודעים, לא הייתי יכולה לקרוא לו "ממי" כשהיינו יחד כי הוא נבהל מהרעיון הזוגי. מנגד, רואה שופך את ליבו בפני מי שמתעללת בי עוד מהתקופה שהיינו יחד.

זה גורם לי לחזור לשאלה שאני שואלת כבר שנים רבות.. האם אני ניתנת לאהבה? ואני לא מדברת על אהבה משפחתית או חברית.
האם מישהו יוכל לאהוב אותי אהבה רומנטית אינטימית והדדית?
אם הדרישות של ז' היו כל כך נמוכות עד כדי כך שהתאהב בפסיכוטית מתעללת בחברתו לשעבר, מה זה אומר על חוסר התאהבותו בי?

באתי יומיים משבוע שעבר וביומיים האלה אחרי שהצוות הבטיח לי שהיא לא תבוא (אבל היא תחזור) כמעט התעלפתי מהידיעה שאולי אראה אותו. מעולם לא עשו לי דבר כזה.
ואני אפילו לא מאוהבת בו. הוא שלח לחברתי הטובה (מבלי לדעת שזאת היא) הודעה באוקיי-קיופיד, וזה דווקא היה משעשע
אבל היא? היא???

אני מרגישה שלקחו לי שליטה על החיים רוב הדברים הרעים קורים לי כשאני על הספה בבית, ובזכות הטכנולוגיה המפוארת שלנו אני זוכה לראות את כל העולם שלי קורס לי מול העיניים במסך של הגלקסי 4 המחורבן שלי

וכל העניין הזה של האהבה... 6 שנים לא נאמר שאוהבים אותי. 6. פאקינג. שנים.
היה אחד, אחד מיוחד ומקסים. שהוא הראשון שקראתי לו "ממי" מאז 6 השנים האחרונות. ופעם ראשונה בחיי שהרגשתי ביטחון עם גבר. ובפגישה השנייה שדיבר על מה יעשה ביומהולדת שלי כי חבר שלו מתחתן אותו יום (שלושה חודשים מאוחר יותר) דימיינתי אותנו מתחת לחופה
אך פליטת פה קטנה, תמימה לחלוטין
הבחור המקסים פוסט טאומטי מצה"ל
אני יצאתי עם יהודי נוצרי מיפו
הסוף
נכתב על ידי שין גימל , 1/5/2017 18:21   בקטגוריות דיכאון, קטעים, אהבה ויחסים, פסימי  
16 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





98,726
הבלוג משוייך לקטגוריות: משוגעים , המתמודדים , ציורים ואיורים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לשין גימל אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על שין גימל ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ