לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

פה אנסה לפרוק את רגשותיי ומחשבותיי על הכאוס המתרחש במוחי


Avatarכינוי: 

בן: 22





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
7/2014

מצוקה נפשית עזה


לאור הלחימה בעזה. האמת, אני לא בא שוב להטיף ולהוכיח ולסתור את הקונצנזוס הרווח. פשוט אזלו כוחותיי הדרושים לעיסוק אינטלקטואלי מתיש. בעצם, נגמר לי הכוח לעסוק במשהו. זה מעניין ומוזר. מצד אחד, מצבי מעולם לא היה טוב יותר. ה-ocd, לפחות בזמני שגרה, נעלם כמעט כולו. מצד שני, המצוקות המדומיינות שנהגתי לבנות לעצמי, ומכיוון שהמחולל שלהן היה אני, גם יכולתי להתמודד עמן ביתר קלות, התאדו. את החלל מציפות אותי הצרות המאוד מוחשיות ולכן הכה מאיימות- היעדר חברים, היעדר בת זוג, ביטחון עצמי רעוע. אלא שאין בכך כדי למלא את הריק בפנים כולו, ולכן אני מוצא את עצמי גוסס מריקנות נוראה. מה שקורה בשטחים משפיע גם הוא. מצד אחד, אני חש בודד להיות שמאלני ביקורתי בים של פטריוטיות ימנית ודמגוגיה זולה. מצד שני, לראשונה מזה שנים החלו צצים בי ספקות חמורים באשר לנכונות עמדתי, ולכן אני קרוע, מקוטב ומהורהר מתמיד. אבא שלי גער בי מספר פעמים ופעם אחת נופף באימה בידיו ושלח אותי לגור בירדן או בעזה. פעם אחרת הפחיד אותי שאף מקום עבודה שמכבד את עצמו לא יעסיק בוגד, הגם מחשבתית, שכמוני. בימי שלום אלו לרוב ויכוחים ענייניים נטולי אמוציות, אך כשהתותחים רועמים המילים הן כמו חיצים מורעלים שניתזים מכל עבר וחותכים בנפש הפצועה שלי ממילא. השעמום הפוסט שחרורי הורג אותי, והתחלתי לעבוד. את העבודה הראשונה כמאבטח עזבתי אחרי חמישה ימים. אתמול מצאתי עבודה כמוכר, אך המעביד לא זימן אותי למשמרת היום. אני חושב שהוא רוצה לפטר ולהיפטר ממני. יש לי פגישה עם הפסיכיאטר עוד שבוע, ואמשיך במגמה של הורדת המינון. אני כבר על 3 כדורים ומקווה להתקדם לעבר השתיים וחצי. אני שונא אותם.כבר גמרתי אומר להיפטר מהזומבי שבתוכי. הם אמנם עזרו לחסל את ה-ocd, אבל כיאה לאמצעי מאוד פרימיטיבי ולא נקודתי,על הדרךחריבו את מה שנשאר מהחישה הרגשית שלי. אפרופו סיכולים ממוקדים.
נכתב על ידי , 21/7/2014 20:21  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



השתחררתי מהצבא


תמו להן שלוש שנים (פחות חודשיים), עשירות בהיעדר חוויות לא משמעויות אבל עם כמה תובנות נחמדות על החיים. ואולי לא שכיבות הסמיכה המדומינות בטירונות הן שיצרו אותן. זה לא התרגיל, אלא הגיל.
נכתב על ידי , 1/7/2014 18:45  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 






© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לmoon__boy אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על moon__boy ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ