לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



Avatarכינוי: 

מין: זכר





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


3/2011

פקמן של סופרלנד


פורים הגיע בדיוק בזמן, כל אחד מדי פעם צריך קצת חופש להתפרע ולהתחפש לתחפושת שבה הוא יוכל לבטא את עצמו בצורה שהוא בוחר, ויותר רצוי זה חופש קצת מהלימודים העמוסים.

יום רביעי הגיע בבית הספר שלי זה היה בדיוק לפני שבוע, יום שחיכיתי לו כל כך הרבה השנה, סוף סוף להתחפש למשהו שאני רוצה ולהתפרע בבית הספר. והפעם הלכתי על תחפושת שאני יכול להשתעשע בה, כמו שהבנתם בטח מהכותרת בחרתי להתחפש לפקמן, ההכנה של התחפושת הייתה קשה ומורכבת, ללא עזרה של אבא שלי וחברים טובים לא הייתי מצליח לסיים את התחפושת ביומיים, כן לא חשבתי ככה בחיים שצריך להנדס תחפושת של פקמן אבל מתברר שזה קשה יותר ממה שזה נראה.
לאחר הבנייה האינטנסיבית של התחפושת הגיע יום רביעי בו מתחפשים, בשעה תשע נכנסתי לבית הספר יחד עם שתי ידידות שלי שהתחפשו לרוחות שרודפות אחרי פקמן, המנהלת מקבלת אותי לברכה בכניסה ואז שואלת למה התחפשתי, אני עדיין בשוק מהשאלה כאילו לא רואים?!?!

טוב הגיע הזמן לעלות לבמה ולעשות קצת רעש, אחד החברים הפעיל ברמקולים את המוזיקה של פקמן ואני והרוחות שרודפות אחריי התחלנו לרוץ כמו מטורפים בין כולם, כמעט העפתי את כל ההגברה והמיקרופונים בבמה אבל זה לא מה שיעצור אותי. המנחה ניסתה בכל פעם להגיש לי את המיקרופון כדי שאני אומר משהו אבל כמובן שרצתי ולא חשבתי על כלום עד שהמוזיקה נגמרה ידידות שלי תפסו אותי ורצתי לחבק את המנחה בהתלהבות, לא שמתי לב למה שהלך בקהל באותם רגעים אבל אני בטוח שהם היו ממוקדים בנו.

ובוא נמעיט קצת בדיבורים אתם מוזמנים לראות את הסוף של הבלאגן שעשינו בסרטון פה!



רביעי היה רק יריית הפתיחה לקראת הסופרלנד, הלכתי יחד עם חברים טובים שאיתם פשוט זורמים כאילו אין מחר. זה התחיל בנסיעה רגועה בבוקר עם קצת שירים ואז הגענו לסופרלנד, ירדנו מהמיניבוס כמובן שזה לא יכול ללכת חלק ושתי ידידות שלי נתקעו אחת בשניה ונפלו באמצע הכביש, הגענו לשערים ואז הבנו שקצת הקדמנו, בינתיים לקחנו את הכרטיסים שהזמנו, ומה אני רואה? רשום לי על המחיר 0 שקלים, כמובן שביקשתי החזר כספי אם הכרטיס כל כך זול אבל לא רצו לתת לי אותו, שיתביישו!
נכנסנו לסופרלנד ומפה הכיף מתחיל, קודם הלכנו למפלי האימה ובוא נגיד יצאתי רטוב אבל בהמשך תראו שזה לא נחשב רטוב, ואז עלינו ללופ 2000, עזבו את כל הרכבות הרים שיש בחול שעולות כמה מיליוני דולרים ואומרים שהן מפחידות, זה לא שווה את האפקטים של המתקן הזה שנראה שכל שניה עומד להתפרק באמצע הנסיעה ושהחגורות לא תופסות אותך טוב, אז מי צריך לטוס לחול כשיש לך את הלופ 2000. לאחר מכן עליתי על עוד כמה מתקנים משונים ואז עליתי למפלי האימה עם עוד שלושה חברים, זה התחיל באמת בכיף כמעט ולא נרטבתי כי ישבתי מאחורי חבר בגובה מטר שמונים ומשהו, אבל אחרי שירדנו את הירידה השנייה זה התחיל, חבר שלי השפריץ בקטנה על חבר אחר ומשם התחיל קרב מים לכל אורך המסלול קצת הכרוז אומר דברים אבל הם ממשיכים התוצאה, כולנו רטובים מרגל ועד ראש ואז אני נזכר שהפלאפון שלי בכיס, אבל אכשהו מתברר שיש לו מיליון נשמות והוא שרד את המתקפה. (למתעניינים לקח לי שעתיים וחצי להתייבש, ואז שוב נרטבתי)
לאחר הרבה שטויות הגיעה השעה לפתוח את הצד השני של הסופרלנד, הצד בו יש אקסטרים ואפשר להינות באמת, ישר אני ועוד שני חברים הלכנו לקומבה מתברר שהיה תור של עשרים דקות אבל זה לא ימנע ממני לעלות לקומבה, אנחנו עומדים בתור ופתאום קולטים עוד ארבעה חברה שלנו טיפה מאחור בתור, וכישראלי גאה יש כלל שאומר שחייב תמיד לעלות עם חברים ולעקוף בתור, החברים הצליחו לעקוף הרבה בתור אחרי שאמרנו שהם איתנו ואז חבורה קטנה של ילדים החליטה שהם לי יעברו והם ילשינו עליהם אם יעברו אותם, החבר הצליח לעבור את הילדים אבל שלושת הידידות שהיו איתו לא עברו, החלטתי ללכת על טקטיקה מתוחכמת והתחלתי לדגדג את הילד שחסם עם היד שלו כמובן שהוא נכנע ואז חבר שלי העביר אותן תוך שתי שניות. הילד התחיל לומר לי שאני אונס אותו, אני עניתי לו"חס וחלילה אני אונס אותך, אבל אם אתה רוצה אחר כך משהו בשיחים דבר איתי" וקרצתי לו, הילד בהתחלה לא ידע מה להגיב כל החברים שלו נקרעו מצחוק יחד עם החברים שלי, המשכנו בתור ואז כל פעם הילד ניסה כל פעם לומר שאני אנסתי אותו, המשכנו אני מדבר עם חברים שלי ואז אני קולט את הילדה הקטנה שהייתה איתם שולחת לי ידיים, אשמדיי?!?! לאן הגענו היום ילדות קטנות שוב שולחות לי ידיים ישר אמרתי לכל החברים שלי לחסום את הדרך ולא התקרבתי אליהם יותר. הגענו לקומבה ואז מגיע השלב הקריטי הידוק החגורה שבו לא מרחמים עלייך וסוגרים לך אותה על "אגוזי המלך" שלך בכל הכוח, ולא משנה מה תעשה זה יכאב, אבל תאמינו לי זה שווה את הכיף של הקומבה.

לאחר ההנאה הזאת הגיע הזמן לעוד שטויות, הלכנו לקונגו שזה מן אבוב ענק שיושבים מסביבו תשעה אנשים, בגלל שהיינו הרבה התחלקנו לשתי אבובים, אני הייתי עם עוד שלושה חברים ויצא לנו לשבת עם עוד ארבע ילדות קטנות שנראה לי קיבלו טראומה אחרי השייט איתנו, בכל סיטואציה אפשרית התחלנו לצעוק סתם והן נלחצות ולא מבינות למה, אחת מהן בשלב מסויים הניחה את הראש בין ההגה של המתקן ולא יכלה להסתכל עלינו מרוב שצחקו מאיתנו.

לאחר הקונגו הגענו למגדלור, המגדלור הייתה חוויה "מפחידה" ובלתי נשכחת, כשעלינו עליו התחלנו שוב לצעוק כאילו סוף העולם, רק שהפעם היינו מתוגברים בעוד חברים והצעקות היו נשמעות כמו שמישהו בא לרצוח אותנו. בנוסף לזה התחלנו להוריד נעליים, הורדתי את הנעל שלי וכמעט צלפתי באחד החברים במקום זה הנעל חלפה לו מעל הראש ליד אישה מבוגרת שישר צעקה "אדוני ישמור!" כולנו נקרענו מצחוק והמשכנו לזרוק את הנעליים עד שאחד החברים פגע בראש לאחת מהבנות והמתקן בדיוק הפסיק.

ואם אהבתם את התיאור על המגדלור, בואו תראו בדיוק מה הלך!



זה היה חופש פורים שלי איך היה שלכם?
אז שיהיה לכם המשך יום נעים, עם סטטוסים לפנים!








נכתב על ידי , 24/3/2011 11:22   בקטגוריות בילויים וצחוקים  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , יצירתיות , תחביבים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למתן בפנאן אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מתן בפנאן ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ