לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Elerin



Avatarכינוי:  כרמלושית

בת: 24





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


10/2010

חיי העבר


  

"לחיות הוא אחד הדברים הנדירים ביותר,

רוב האנשים פשוט קיימים."

ההשלמות שלכם: (סליחה על העיקוב)

UFU.CO.ILUFU.CO.IL

UFU.CO.ILUFU.CO.IL

 

מנויים:

כול מי שלא הזדהה עד עכשיו בבקשה להזדהות!

http://www.ufu.co.il/files/vu1cyejo5kfljn8p1u82.png

http://www.ufu.co.il/files/69pszgcu3qsv4hlh8h6z.png

חיי העבר

אני רוצה לשתף אתכם במשהו שקרה לי בחופשת סוכות.

מתישהוא באמצע החופשה, נכנסתי לדיכאון רציני, יום לפני, היינו (כל המשפחה) אמורים לצאת לצעדה מאורגנת, לי לא היה ממש חשק לצאת לזה (מסיבות אישיות וקודמות) ולמחרת, כשאימי באה להעיר אותי, הודעתי לה שאני לא רוצה לבוא. מפה הכל מתחיל בעצם.

ואז אמי לא הסכימה לזה ואמרה שאני חייבת לבוא, זה שכל המשפחה יוצאת לזה וכאלה דברים. עכשיו, ממש כבר רציתי שהם ילכו כבר, וגם בגלל שלא רציתי ללכת לצעדה, אמי צעקה עלי וכעסה עלי נורא. אני אישית שונאת שהיא כועסת עלי אבל מה לעשות, אי אפשר תמיד לרצות אותה. בקיצור לאחר שהם יצאו סוף סוף (ככה זה נשמע שהם יצאו לאחר 5 דקות וזה בעצם כמעט שעה וזה היה ממש סבל!) אני הלכתי להתארגן (כאילו עדיין לא קמתי לצחצח שינים וכ'ו). כמעט שכחתי להגיד שלפני שהם יצאו אמי אמרה לי מרוב כעס שאין מחשב וטלויזיה לשבוע! אח"כ לא היה חשק לכלום, לא לאכול, לא לראות טלויזיה או מחשב וממש כלום! זה שהיא צעקה וממש כעסה עלי, זה הרס לי את כל היום והצטערתי שבכלל התעוררתי. ככה הייתי 4 ימים! לא דיברתי עם אף אחד, לא אמרתי ביי כשיצאתי לבי"ס (זה קרה לקראת סוף חופשת סוכות) ומה שהיה לי ממש קשה, לא להיפרד מאמי ומאח שלי הקטן. הייתי ממש בדיכאון וכל היום לא אכלתי חוץ מאיזה משהו קטן ומסכן, ממש לא היה לי חשק לאכול ורק ממש שהבטן שלי לא הפסיקה לקרקר, הכנסתי משהו קטן לפה. באחד מן הימים שזה קרה, היה יום אחד שכמעט עשיתי את זה! אתם בטח שואלים מה, אז אני אספר. ביום אחד שכבר חשבתי על זה הרבה, כמעט חתכתי לעצמי את הורידים. כן, אני בטוחה שחלקכם בהלם ואפילו לי אין מושג למה בכלל חשבתי על זה אבל פשוט זה קרה, בסוף לא חתכתי וממש הייתי עצובה אח"כ כאילו מאוכזבת שלא הצלחתי להתגבר על זה. זה היה נראה ממש הסוף, שחור, בלי נקודת אור קטנה ויחידה. אני כלכך מיואשת מזה. כל הזמן משהו אחר ולצערי אין לי משהו משמח לספר לכם בנתיים, אני ממש מצטערת, הייתי רוצה לספר משהו שמח אבל אין לי ואני לא רוצה להמציא או לשקר כי באמת שאני הכי כנה שיש ומי שלא מאמין אז בעיה אישית שלו.

סליחה שהרבה זמן לא עידכנתי, בפוסט הבא בע"ה אני יפרט לכם בדיוק למה (:

והפוסט קצת קצר כי הפוסטו הבא יעלה בע"ה ביום שני או שלישי.

שבת שלום ! [=

נכתב על ידי כרמלושית , 28/10/2010 18:31  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



577
הבלוג משוייך לקטגוריות: יצירתיות , סיפורים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לכרמלושית אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על כרמלושית ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ