סערת טילי ה S-300  ממשיכה להכות גלים,  גורמי מודיעין ישראלי סבורים כי אם וכאשר יועברו הטילים הדבר יאלץ יחידות מודיעין לעקוב ולהשקיע משאבים בניסיון להתחקות אחת המערכת.   לטענת בכירים במערכת הביטחון איתם שוחחתי הרוסים יודעים היטב כי קיימת סבירות גבוהה שהמערכת כלל לא תשתמש לאורך זמן את הצבא הסורי אם בכלל.

 התמיכה הרוסית במשטרו של אסד ובכך גם בצורה עקיפה ולעיתים ישירה בחזבאללה לא נעצרת רק בטילים ולאט, לאט נוצר מרוץ התחמשות של ממש על ידי ארגונים שאינם מעוניינים בטובת ישראל בנשק רוסי, זה כולל ציוד האזנות מתקדם, מטוסים ללא טייס, טילי קרקע ,קרקע, טילי קרקע ים ועוד, נכון רוב הציוד מיושן אך בהתחשב בציוד שהיה קיים עד היום לארגוני הטרור דומה המעבר מתקופת האבן לעידן הלייזר.

תחילה אנסה לעשות סדר מבלי לעבור על חוקי הצנזורה,  מערכת הטילים המדוברת הנה מערכת טילי קרקע, קרקע אשר מסוגלת להשמיד מטרות אוויר מגוונות בטווח של 195 ק"מ (קו אווירי ) מהיעד, במילים אחרות תוכל לפגוע אם תוצב במקומות אסטרטגים במטוסים בתוך שטח ישראל,  לצד היכולת המבצעית לשיגור טילים לעבר מטרות אוויר, מצוידת המערכת באופן טבעי במספר מכ"מים, אלו יכולות לעקוב, לגלות ולזהות  תנועות אוויר בטווחים קצרים ובנונים.

נתחיל מהסוף, המערכת אינה מהווה איום קיומי על מדינת ישראל, מדובר במערכת שפעלה מבצעית כבר בשנות השבעים ומאז עברה שיפורים רבים,  גם מבצעית המערכת לא מהווה איום על צה"ל, היא כן עלולה להקשות על הפעולות המבצעיות ברמות שונות - מטבע הדברים ועקב מגבלות צנזורה לא נכנס לאלו בעיות בדיוק היא גורמת , אך בהחלט יש כאלה.

באגף המודיעין של צה"ל מסתכלים על תמונה כוללת, של ציוד מתקדם זה יכול להיות אמצעי לחימה וזה יכול להיות ציוד אחר הקשור לגילוי ואיסוף שחזבאללה מנסה לשים עליו את היד, כל רכיב כזה בנפרד איננו מהווה בעיה אולם כאשר מחברים את כל המרכיבים ביחד במצבים מסוימים זה עלול להקשות.

המערכת בכלל מסופקת לצבא הסורי אז למה אני מדבר על חזבאללה?

נתחיל מהתשובה שמשטרו של אסד וחזבאללה נמצא בברית דמים נכון לנקודה זו, לשניהם אינטרסים משותפים, ביחסים הללו חזבאללה מעניק לאסד כוח וגיבוי , ואסד פותח קו פתוח באמצעותו מתחמש הארגון הן על ידי הסורים ובעיקר אל ידי איראן.

המערכת המדוברת, היא מערכת שצריכה להיטמע בשטח, לא מדובר במערכת שמגיעה יום אחד מוצבת ומתחילה לעשות את הכל באופן אוטומטי - זה לא רובוט קטן שמנקה את הבית, את המערכת והמכמים צריך להציב במקומות הנכונים לדעת להפעיל אותה ולקלוט אותה, מה שניסו להבהיר לרוסים בפגישות האחרונות הם כבר יודעים- ברוסיה יודעים היטב שלמרות ההסכם לכאורה בינם לבין אסד, הרי שצבאו של אסד עסוק מאוד כעת, ולא מאורגן מספיק בכדי להכשיר יחידות חדשות ולטפל בלוגיסטיקה של קליטת המערכת, האיום הגדול שלו כעת הוא מבפנים, ולכן הצבת מערכת כזו איננה בתעדוף עליון, אם בכל זאת יחליט להשקיע משאבים, להכשיר חיילים, לפתוח חטיבות ולהטמיע את המערכת אז קיים סיכוי גדול מאוד, שלוחמי חזבאללה ישתלטו ואו ישתמשו.

הסיכוי שהמערכת בשלמותה תעבור לידי ארגון הטרור נמוך, הוא נמוך כי זה דורש מאסד להעביר במודע את כל המערכת לארגון, והוא נמוך כי אם תתקבל כזו מערכת ולא יחבלו או ישמידו אותה מבעוד מועד או אחרי שהיא תהיה מוצבת, אזי כנראה  ישמידו אותה כאשר היא תועבר לידי חזבאללה. 

דורון נחום הכתב לענייני ביטחון ופלילים NANA10 

ניתן ליצור קשר: drdgold@gmail.com

גם בפייסבוק: Doron Nachum

כשחיילי צה"ל מוגבלים מאוד ביכולת שלהם לפתוח באש ביהודה ושומרון, התוצאה היא שיותר ויותר פלסטינים מרגישים חופשיים לפעול והופכים למחבלים. זריקות האבנים הופכות ליידוי בקבוקי תבערה, ובקבוקי התבערה הופכים לסכינים. רכבים צבאיים עולים באש, כפי שהתרחש רק אתמול בדרום הר חברון, אבל כל עוד חיילי צה"ל סופגים "רק" פגיעות קלות ובינוניות - כנראה שאפשר להבליג.

הרמטכ"ל בני גנץ מכנה את ההתנהגות הזאת של צה"ל בשטח "הכלה". זוהי דרכו להתמודד עם המצב, אבל חיילים וקצינים זוטרים בשטח חושבים קצת אחרת. הם, מצדם, מכנים זאת "פגיעה בהרתעה" ו"חוסר אונים להגיב".

המצב הזה, שמכונה כאמור "הכלה", מתאר עשרות ואולי מאות מצבים שנוצרו לאחרונה בשטח פיקוד המרכז, שבהם החיילים פשוט למדו לקבל סף מסוים של אלימות, ולא להתייחס לאירועים כחמורים. המתפרעים הפלסטינים, מצדם, מבינים שהם יכולים להסלים את פעולותיהם, וכך נוצר לו מדרון חלקלק ומסוכן של אירועים, שבסופו של דבר יסתיימו בפגיעה בנפש.

בפסיכולוגיה המונח "הכלה" מוגדר כך: "יכולת לקבל רגשות וקשיים של הפרט או של האחר כפי שהם, מבלי להדוף ולהכחיש אותם". זה יפה לפסיכולוגיה, אבל בשטח המצב נראה אחרת לגמרי. אם נשים בצד את חילוקי הדעות בין הימין לשמאל, לא ייתכן שהצבא מקבל בשקט ובהבנה בלוקים ובקבוקי תבערה שנזרקים ביהודה ושומרון על אזרחים וחיילים. לא משנה מי מחזיק באותו בקבוק - גבר, אישה או נער. מדובר בנשק לכל דבר ועניין שיכול להרוג, ויש לבצע ירי חי לעבר מי שמחזיק בו. עם מיידי האבנים אפשר להסתפק גם בכדורי גומי. 

לפני קצת יותר משני עשורים לצה"ל היה רמטכ"ל אחר - רפאל (רפול) איתן שמו. אז, כשענד דרגות רב-אלוף, הוא העניק ציון לשבח לחייל מילואים שביצע ירי לעבר פלסטיני שעמד להשליך בקבוק תבערה, ופגע בו. היום סביר מאוד להניח שאותו חייל לא היה מקבל ציון לשבח. כנראה שהייתה אפילו נפתחת חקירה, ובסיומה ייתכן החייל הזה היה מצטער על מעשיו ומהסס בפעם הבאה.

הנתק הזה בין חלק מהפיקוד הבכיר לבין החיילים והקצינים בשטח נראה היטב. חיילים, שמשוחחים עם מתנחלים המתגוררים באזור, מספרים על התסכול העמוק שהם חשים כתוצאה מכך שאינם יכולים לפעול, כפי שלימדו אותם. אפילו מפקדי החטיבות, קצינים בדרגת אלוף-משנה, מסרבים לקבל את המצב המוזר שנוצר ודורשים שינוי במדיניות, אבל קצין בכיר בצה"ל ששוחחתי איתו הגדיר זאת כך: "זה גדול עליהם". מדובר במקבלי החלטות שהדרגה שלהם היא הרבה יותר גבוהה מאלוף-משנה.

אם הרמטכ"ל בכל זאת החליט לקבל את יידויי האבנים ובקבוקי התבערה ולהקשות על החיילים להגיב, מסיבות השמורות עמו, היה נכון יותר להגביר את האכיפה, ובכך אני מתכוון לפעילות מבצעית. אתם לא רוצים לירות במתפרעים האלה? אז תתפסו אותם באמצעות מחסומים ומארבים, לפני שהם מצליחים לבצע את מעשיהם. תעצרו אותם ותנערו להם את הצורה. ככה לפחות תמנעו את האירוע הבא. בפועל, אין ירי ואין מעצרים נרחבים. 

המצב הזה עלול להיגרר להסלמה של ממש. התפיסה הייתה שאם צה"ל לא יגיב - הפלסטינים לא ייפגעו, והשקט ישוב לאזור. ובכן, מי שהוביל את המדיניות הזאת - טעה. מה שקורה דומה למצב שבו לאדם יש חור בשן וכואב לו, אבל הוא לא מגיע לרופא שיניים. הכאב הרי לא ייעלם אם לא יטפלו בו, ועם הזמן כנראה רק יחמיר. מה שיכול היה להיגמר בסתימה קטנה, יהפוך לטיפול שורש. יכול להיות שבגלל ההתעלמות, ישראל תידרש בטווח הזמן הנראה לעין לטיפול שורש ביהודה ושומרון. 

דורון נחום הכתב לענייני ביטחון ופלילים NANA10 

ניתן ליצור קשר: drdgold@gmail.com

גם בפייסבוק: Doron Nachum

הפיגוע שהתרחש אתמול בטורקיה, סמוך לגבול הסורי, והקשר האפשרי שלו לבשאר אל-אסד, מדגיש יותר מכל את שמירת הטינה והנקמנות של ההנהגה בדמשק. הם צוברים ושומרים, ובסוף גם מבצעים. אסד, חיזבאללה ואיראן לא שוכחים גם לישראל.

הרמטכ"ל בני גנץ יודע היטב שחופש הפעולה של צה"ל אינו נצחי, ושיש לנצל את הזמן בו גופי המודיעין מאמינים כי גילוי המטרות והשמדתן, על פי פרסומים זרים כמובן, לא תצית את הגבול. הנחת העבודה היא שהשקט שנשמר כבר עשרות שנים ברמת הגולן ימשיך להישמר, וסביר להניח שכשהנחת העבודה הזאת תשתנה - היד תהיה פחות קלה על ההדק.

נצא מנקודת הנחה כי ישראל אכן תקפה בסוריה, כפי שטוענים בחו"ל. במקרה כזה, הפעולה הייתה מוצלחת ואפילו מרשימה, ממש על פי הספר - השגת מודיעין, הפגנת יכולת מבצעית ופגיעה מדויקת במטרות. המסר הוא לא רק היכולת לאתר ולהשמיד אמצעי לחימה. המסר הוא גם בעצם העובדה שישראל רואה, יודעת ומגיבה כשהמצב מבחינתה הופך לבלתי נסבל.

 כיצד בעצם פועל ציר ההברחות?

במשך הרבה מאוד שנים סוריה אפשרה את התחמשות חיזבאללה. אבל, לפני מלחמת האזרחים בסוריה, החימוש של הארגון השיעי היה מאוזן, על פי מה שהשלטון בדמשק אפשר, בהתאם לאינטרסים שלו. למשל רקטות לטווח קצר ובינוני, שיכולות לפגוע בצפון ישראל.

חוסר היציבות בסוריה בשנתיים האחרונות הוביל את חיזבאללה לדרוש יותר, וגם לקבל יותר. הארגון של נסראללה מעוניין כעת באמצעי לחימה מגוונים יותר, מתוחכמים יותר ומדויקים יותר. מה שלא בא בחשבון לפני כמה שנים, הפך היום למציאותי - מטוסים ללא טייס, טילים מונחים ועוד.

רוב הנשק המתקדם מגיע בטיסות מטהרן לדמשק, ומשם מועבר באמצעות כלי רכב לידי חיזבאללה, כשהדבר שאולי הכי משמעותי להתחמשות הזאת הוא המימון האיראני. אולם, כשמדובר בסוריה של היום - חיזבאללה לא תמיד צריך לבקש ולהמתין, אלא פשוט מנסה לשים את היד על הנשק של הצבא הסורי בעצמו.

למה איראן משקיעה בחיזבאללה?

התשובה לשאלה הזאת היא פשוטה. חיזבאללה נחשב לזרוע הארוכה של איראן, ובטהרן בונים על כך שב"יום הדין" ארגונו של נסראללה יהיה זה שיבעיר את גבול הצפון. התרחיש הזה הוא אחד התרחישים שמפחידים יותר מכל את מערכת הביטחון, לאור העובדה כי כך תוכל איראן, באמצעות הזרמת תקציבים בלבד, לנהל מלחמת התשה בגבול. הם, שם בטהרן, יצטרכו רק לשלוח אספקה, לסייע באימונים, אבל לנהל את הכל בשלט רחוק.

בניגוד למה שחושבים חלק מהאנשים, המטרה של ישראל היא לא לפגוע ברקטות המיועדות לחיזבאללה. המטרה הראשונה היא למנוע מהארגון להשיג מערכות לחימה מודרניות, כאלה שעלולות להקשות על חיל האוויר או חיל הים בפעילות מבצעית חיונית. בגלל זה נחשפנו בשבוע שעבר לסערה שהתעוררה סביב הכוונה של רוסיה למכור לאסד טילי נ"מ מסוג S300, המוגדרים בישראל "נשק שובר שוויון". כזה שיחייב את ישראל לנטרל אותו, ואולי להצית עימות אזורי.

המשך השקט לא מובן מאליו 

השקט לאחר התקיפות, שיוחסו לחיל האוויר, נשמר הודות כמה מרכיבים, בהם הדיוק והתזמון, לצד מצבו של המשטר הסורי, ומגיע כל הכבוד למי שתכנן את המבצעים הללו. אבל לצד השקט היחסי, אין לטעות - כל הצדדים המעורבים, החל מאיראן ועד חיזבאללה, שומרים על חשבון פתוח.

ברגע שאויביה של ישראל יוכלו לבצע פעולה "איכותית" שתפגע באינטרסים שלה - למשל פיגוע בחו"ל או מבצע צבאי כאן בצפון - זה יקרה. חזבאללה ימשיך לנסות ולהתחמש, ומתישהו שוב יגיע הרגע שבו ישראל לא תוכל להבליג ותיאלץ להגיב, אולי אפילו באופן נרחב. פעולות כירורגיות נעשות כל הזמן, אבל אם נחזה כאן בפעולה רצינית - הדברים עלולים להידרדר להסלמה של ממש.

דורון נחום הכתב לענייני ביטחון ופלילים NANA10 

ניתן ליצור קשר: drdgold@gmail.com

גם בפייסבוק: Doron Nachum