לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

Only Trust Yourself .



Avatarכינוי:  i never changing who i am

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יוני 2015    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
282930    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

6/2015

השיגרה המטורפת שנדחקתי אליה


כמו כל יום שלישי חוזרת ממנה הולכת והולכת כי זה משכיח קצת את כל מה שלא רציתי לשמוע אבל הפעם כל צעד יותר כבד . המחשבות לא נעלמות גם אם המוזיקה באוזניות תהיה על פול ווליום .עדר של פילים הוא כמו לחש לעומת הצעדים שלי . כולם מסתכלים עלי מוזר - הם רואים שעליתי קילו .. אני כבר לא יפה , אני דוחה 
״ את יודעת למה גברים לא מתחילים איתך? כי את נראית דיכאונית וחסרת שמחת חיים, למה שאני בתור גבר יתחיל איתך? מה תתרמי לי חוץ מבאסה?״ 
תודה. אז עכשיו אני גם מפלצת וגם חסרת שמחת חיים שאף אחד לא רוצה להיות לידה 
הכובד מתחיל להחליש אותי . הדבר היחיד שמעודד אותי זה הקלוריות שנשרפות עכשיו . 
הכל באלגן הראש בטראנס מטורף , חנק דופק מהיר ולחץ מטורף בחזה ובחילה כל הגוף רועד וחם לי כל כך חם 
חברה מתקשרת אולי אם נדבר קצת עליה אני ינצל מהשיגעון שהיה יותר מידי קרוב . 
עכשין הנשימה קצת סדירה אפשר להתניע ולנסוע . 
התנתקה השיחה. 
ודבר היחיד שרץ לי בראש כמו בלופים ברכבת הרים . את לא אוכלת יותר , את לא אוכלת יותר - את שמנה 
הכביש לא מעניין ורמזור אדום לא מעניין 
הבטן שיוצאת מהחגורה הורגת אותי החנק מגיע שוב . 
לא בא לי לחזור הביתה . שם אשתגע יותר אני יהיה מוצפת באוכל , מבטים , אשמה , המון שנאה על עצמי ועל כל מי שבבית שרק מנסה להסתכל עליי עקום . 
אבל הפעם- אני לא יאכל . עליתי קילו! מנסה לשכנע את עצמי בדלת חוזרת על המשקל בראש שוב ושוב אולי הפעם זה יעבוד 43.6 43.6 43.6 43.6 43.6 .. 
ושוב מוצאת את עצמי עם המזלג לא מצליחה להתרחק מהסיר . 
טוב נו . נלך שוב להקיא . אפילו לסתום את הפה את לא יכולה הקולות שוב חוזרים , בטן הריון , כאבים מטורפים בחזה , דופק מהיר , סחרחורת שום דבר לא מעניין אותי חוץ מהאסלה שהיא הדבר היחידי שאני רוצה להיות קרובה אליו. 
הקלה מטורפת , קצת פחות כואב מנסה לברוח לחדר בלי לראות אף מבט קוברת את עצמי במיטה וחושבת על כל הטירוף הזה ואז אני נרדמת ובבוקר זה עובר . הכל מודחק . ושוב אומרת לעצמי היום אני לא יאכל . עובר בי גיחוך . 

נכתב על ידי i never changing who i am , 25/6/2015 08:15  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: מגיל 14 עד 18 , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לi never changing who i am אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על i never changing who i am ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2015 © נענע 10 בע"מ