לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



Avatarכינוי:  המינימליסטית.

מין: נקבה



מצב רוח כרגע:


קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ינואר 2015    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

1/2015

DICKS


● .  ★  ★ ° ☾ ☆ ¸. ¸  ★  :.  . • ○ ° ★  .  * . .
  ¸ .   °  ¸. * ● ¸ . your favorite   ° ☾ °  ¸. ● ¸ .  ★ ° :.
  . • °   .  * :. . ¸ . ● ¸ character is ★☾ °★ .  
 .   . ● ¸ .   ★ ° . ★ ° ☾ ☆  dead !!  • ○ ° ★ .• ○ ° ★  .  * . . 
נכתב על ידי המינימליסטית. , 14/1/2015 02:11  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הכל טוב


הכל טוב, הכל מעולה, הכל הולך טוב. אני מאמינה במחשבה הזאת, מאמינה בחיוביות ואולי יחזור אליי דבר חיובי בתמורה. אין לדעת מה ייקרה לנו בחיים ואני דווקא מאמינה שהכל קורה לטובה. לא משנה רע. אכן, יש המון דברים נוראיים בעולם. דברים טרגיים. אבל אולי להכל יש סיבה. אולי .. 
תליתי מנורות פרחים מאחותי, שפועלים ע"י אנרגיה סולארית ואני כבר רוצה לראות את המנורות דולקים, כמה יפה זה בטח יהיה.
הפוסט האחרון שהיה לי בבלוג הזה היה כל כך דכאוני שזה החליא אותי. אני לא אתן לדכאונות ולעייפות לעקב אותי. אני לא אתן לאכזבה אחת או שלושים לגרום לי לוותר! ממש לא. בחיים לא. אני רוצה לחזור לעשות ספורט אבל תמיד כשאני מתחילה אני מפסיקה אחרי שבוע-שבועיים.

וואטפק?

חחח אני תמיד חושבת שאם אני אקנה משטח יוגה ורוד זה ייגרום לי להיות בעלת יותר מוטיבציה. הייתכן?

באלי תחת גדול ויפה. הלוואי וזו תיהיה הבעיה היחידה שלי בחיי, בעתיד. (הלוואי)

 

ניקיתי ומחקתי כמה ג'אנק שהיה על המחשב, והו, כמה מסכן המחשב הזה. לי ולמחשבים יש מערכת יחסים מסכנה. במיוחד לאחותי הגדולה חח
אני רוצה מאקבוק חדש, שטוח ומנצנץ, אם מגן סווארובסקי מהמם.
אולי בשנת 2015 אני לפחות אזכה לטוס, או אעשה משהו מגניב. להישאר בבית, לאכול ולהתמרמר לא כל-כך תורם לשגרת חיים משופרת ונוחה.. לפחות לא לי. 

רציתי לכתוב משהו ושכחתי. זה כזה מפריע. 
אהא! נזכרתי!
נכנסתי ליוטיוב שלי וראיתי בהתראות "13". יש כמה על תגובות שעשו לי לייק, אבל מה שהכי עניין אותי היה על תגובת HATE שפירסמתי. ואז שאלתי את עצמי אם הייתי רוצה שיכתבו עליי דבר כזה. ברור שאף אחד לא מושלם, אבל למה לי להעיר על דבר כל כך מגעיל ושטחי.
אני חושבת שהדרך הכי טובה בלגלות איך אתה כבן-אדם זה הדבר הבא:
אתה רואה משהו ביזארי ברחוב, לא משנה מה, וחושב כמה דברים רעים ושליליים לגבי אותו דבר. אבל אז, יש לך קול אחר בראש שאומר לך :"למה אני חשבתי הרגע את הדבר המגעיל הזה? באיזה זכות? זה כזה רע". ואני חושבת שהמחשבה הראשונה שלנו מסמלת את מה שהחברה לימדה אותנו להגיד ושהמחשבה השנייה היא מה שאנחנו מלמדים את עצמנו. כן, אף אחד לא מושלם ואני ממש לא מתמיירת להיות מושלמת, לעזאזל, אני הבן-אדם הכי מגעיל שיש.
אבל ככה גם עוד הרבה, ואולי יותר ואולי פחות. אנחנו תמיד צריכים לזכור שהדלתות תמיד פתוחות, ושאסור לוותר. כי אנחנו לא שווים לכלום אם אנחנו מוותרים.

אני רוצה ללמוד לנגן את מוזיקת הנושא של רשימת שינדלר. אבל אני כ"כ חלודה ואיכסה שזה כבר מבייש, כאילו אני הצלחתי בקושי לעשות משהו וגם זה יוצא קקה. הצלחתי לפחות ללמוד את FUR ELISE לבד, שרציתי המון זמן לנגן את היצירה השלמה, שאותה אני מנגנת אחלה כשאני לבד בבית, הפדל וההרמה גורמים להכל להישמע מחובר. זה מרטיט D:

 

נכתב על ידי המינימליסטית. , 14/1/2015 01:28  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





16,527

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להמינימליסטית. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על המינימליסטית. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2015 © נענע 10 בע"מ