לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

מאידך



כינוי: 

מין: נקבה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2015    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
8/2015


זו היתה עיר, אולי. לא ידענו בדיוק כשנחתנו במטוס הקטן שהביא אותנו אל שולי המצודה ליד הקרנבל. חומת המצודה היתה מראית עין של חומה, כותל אחד בלבד של לבנים ענקיות וכהות, שנותרו על תילן למחצה ובקרקעיתן לא עמד שום שער. מאחוריה התנחשלו האורות. כשפסענו מהמטוס שעמד עם כנף אלכסונית מתנופפת מעלה כסימן שאלה נטוי אל צד גבעה, חלפנו על פני מתחם שדה יבשושי קטן, שם ביקשתי, מהססת, להיפרד לדרכי מהאם, האב והאחות.

 אף אחד לא מחזיק אותך. תעשי מה שאת רוצה. -אמר האב. - רק תזהרי עם התיק הפתוח שלך- , אמרה האם,  והוסיפה - אני כבר רואה איך אנחנו מאחרים בגללך לטיסה חזרה. האחות רק הרימה גבה מולי ואז השפילה מבטה. הבטחתי שאין להם מה לדאוג, נפגש בזמן, והתחלתי ללכת לדרכי.

 את כל מה שקרה לי בדרך לא אצליח לספר לכם. הדברים חומקים בבהלה בין ההריסות למרתפים מוארים מדי, חשופים, ומעליהם במות צבעוניות עם מניפי שופרות המרקדים בתוך רעש חסר אבחנה. משהגיעה השעה לחזור ניסיתי לשאול עוברי אורח איך לפנות בכיוון המצודה. במבט לאחור ראיתי שההברות יצאו מפי כגזירי נייר מודבקים על קוביות שלמות ומופרדות. איש לא דיבר בשפתי. בפינת אחד המרתפים נדמה היה לי שחלפתי לפתע על פני אחותי ותוך שאני מנסה למסור לה את ספרות מספר הפלאפון שנשר מהתיק, מעשה שלא היה בו טעם, מאחר שכבר מזמן היה שמור אצלה, הפכו הקוביות לקרח והברות שמי כוסו במעין הבל קר.

נכתב על ידי , 30/8/2015 14:37  
9 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ו.ק. ב-31/8/2015 07:53
 



לדף הבא
דפים:  

5,799
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לו.ק. (האישה שהוליכה) אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ו.ק. (האישה שהוליכה) ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2015 © נענע 10 בע"מ