לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

מאידך



כינוי: 

מין: נקבה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2014    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
10/2014


אומרים שהשולחן היה עשוי עץ גס, שעמד על הקרקע כבד כמו סלע. את סופו
אי אפשר היה לראות, כל כך גדול היה. למרות עוביו, הפאות שלו היו ישרות, תמימות כמו
כל קו משורטט, מממשות את אותו רעיון המשכי המסמן את השטח במרחבי ערים ומושבים רבים
המתוכננים מראש.


לבאים מדרך העפר נגלתה ראשונה פאתו הקדמית. הקהילה ישבה ערוכה סביבו, יושביה
נוכחים בין ידיהם הנעות וחזם מונף לכאן ולכאן, ראשיהם מוטים זה אל זו ואל זה.
התזוזה המתמידה, כך נראה, התנהלה כעיסה בצקית חסרת צורה ומבעבעת בטרם אפייה, מונחת
מתנפחת ונופלת בשלהי רגעיה המכריעים בתנור, בעודה מתבשלת בחום הגבוה ביותר (אם כי יש
לומר שככל הנראה הייתה זאת שעת לילה מאוחרת, והאוויר לא היה אלא קריר). למרבה התמיהה
אפשר היה להבחין במהילה גופנית רוחשת זו בברור, כבתמונה מוצפת אור חד המוקרן על
מסך.


על השולחן עצמו עמדו סירים מתכתיים וגבוהים. מתחת לשולחן התגוללו הרגליים,
נעולות ויחפות, על קרקע העפר הבוצית. המקום היה מעין חצר, למרות שלא הייתה זאת חצרו
של אף בית אלא שטח חף העומד בפישוט עירום של נוף-חוצות, אחד מהמקומות הללו בהם
העיר או הטבע אינם נוכחים.


מקומה של זרקא הוצב בהתחלה במרכזו של אחד מהצדדים הארוכים, דחוקה בין
איש אדום פרצוף לאישה קטנה ומקומטת שצמצמה תכופות את גבותיה, ושידיהם
התובעניות של ילדיה ביצבצו זעירות מפעם לפעם כשטיפסו בחמדנות על ברכיה הכחושות.
תזוזה זו גרמה לזרקא אי נוחות גדולה עד כדי בחילה, והיא צמצמה עצמה עוד ועוד לאחור,
עד שלבסוף היה מובן שמקום זה לא יועד לה כלל מלכתחילה, והיא הועברה כמעט מבלי משים
אל הפינה הקדמית של השולחן, שם נותר מקום יחידי פנוי, בדיוק בקצה.


בפינה קדמית זאת, ישבה בשקט יחסי, כשחודו של קצה השולחן מכוון אל ליבה.
עם זאת, מיד משהתיישבה, זרק אליה אחד מהמבשלים כמה מילים שהודיעו לה על אחריותה בתור
יושבת פינה זו, אחריות שכללה טעימה ראשונה, לפני ובפני כולם, מכל תבשיל שהקדיח
בתוך הסיר העמוק התורן. היה זה רק מובן מאליו, כך טען האיש, שנקודה זו נקבעה מראש כמקום
תחילת סבב הטעימות.


בעודה
מהססת אם לקום ממושבה ולבצע את תפקידה בעמידה, או להישאר ולמלא אותו בעודה ישובה, והשולחן
סביבה
  
רוחש דעות שונות בדבר טעמו של תפקיד זה, יתרונותיו וחסרונותיו,  הגיעה המשאית. 
נכתב על ידי , 23/10/2014 17:48  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של דנה ב-23/10/2014 17:32
 



לדף הבא
דפים:  

4,942
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לו.ק. (האישה שהוליכה) אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ו.ק. (האישה שהוליכה) ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ