לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

my cold evil world!


welcome to my darkness evil life!!

Avatarכינוי:  haunted princess

בת: 24

תמונה



מצב רוח כרגע:



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2017    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

4/2017

קטע עתידי


את הקטע הבא כתבתי בעקבות מסע לעבר ולעתיד שעשיתי היום בשיעור עם המורה שלי,

ובעתיד ראיתי ( ברגע קריטי) שאימא  שלי כבר מתה , ואני נמצאת בבית קברות, ובניתי לעצמי חיים- בית, הקמתי משפחה ויש לי ילדים ובעל ואני מסודרת עם עבודה ומכונית,

וכול זה היה כדי  בעצם שאלתי את עצמי 'איך להתגבר על הפחד מעצמאות?' (כשאחד מההורים שלי ילך לעולנו ואיך אני אסתדר כשזה יקרה).

ובמסע הזה הבנתי שגם אם אימא שלי תמות (ראיתי את עצמי כבר בגיל 30+)

אני אסתדר.

אני אהיה בסדר,

ואני יכולה לשחרר אותה.

שתנוח בשקט על משכבה.

אז אל תיבהלו.

אימא שלי (ברוך השם) עדיין בחיים, חיה ונושמת .

אני פשוט הייתי חייבת לפרוק את הרגשות שהרגשתי לגביה במסע הזה שעברתי בשיעור עם המורה שלי.

כתבתי את הקטע  ממש בדמעות כי זה עצוב כשאחד מההורים שלי ימות.

וזה קשה לדמיין חיים בלעדיהם.

אבל זה אפשרי.

ראיתי בדמיון שזה אפשרי.

אז הנה הקטע-

מקווה  שתזדהו ותתרגשו מהקטע כמו שזה ריגש אותי כשכתבתי אותו.

 

אימא יקרה

 

רציתי להגיד לך משהו.

אני בסדר.

אל תדאגי לי.

 יש לי משפחה.

 יש לי בעל.

יש לי ילדים.

יש לי מכונית,

יש לי בית.

יש לי עבודה.

אל תדאגי בקשר אליי.

הצלחתי להסתדר בחיים.

את יכולה לנוח בשקט על משכבך.

לצפות בי ממרום השמיים ולהתגאות בי.

בבת שלך, זאת שפחדה ולא העזה לשחרר אותך.

זאת שלא חשבת מעולם שאי פעם באמת תקים משפחה.

עכשיו תראי, אימא.

עשיתי את זה.

את כבר לא איתי, ואני המשכתי הלאה.

בניתי בית,

הקמתי משפחה,

הבאתי ילדים לעולם.

אימא תראי.

את רואה?

את רואה?

אני הצלחתי.

חשבתי שלא אצליח להסתדר בלעדייך,

אבל הצלחתי.

אני מאושרת , ויודעת שאת צופה בי,

מחייכת, וגאה.

גאה מאוד.

תמיד רצית שאצליח בחיים.

שאהיה מאושרת.

אז הנה.

תראי,

הצלחתי.

אני מאושרת.

בניתי חיים.

רק תראי.

הלוואי שהיית כאן איתי  כדי לראות.

להכיר את בעלי והילדים,

כמה שהם חמודים וכמה שאני אוהבת אותם.

אני יודעת שאת צופה בי , רואה את הכול ממרום השמיים הכחולים.

אימא...

תודה על הכול.

שום דבר שעשית למעני לא מובן מאליו בכלל.

אני מודה לך על כול רגע ורגע שהיית בחיים שלי.

ועכשיו אני ניצבת מול הקבר היפה שלך,

מסתכלת על שמך החצוב בו,

ורוצה להגיד לך רק דבר אחד

' אימא, אני משחררת אותך'.

אני מאמינה בעצמי.

יודעת שאפילו שאת לא כאן איתי,

יש לי את הכוחות שנתת לי כדי להמשיך הלאה בחיים  האלה.

יש לי את הכלים  הנכונים כדי להמשיך גם בלעדייך.

את יכולה ללכת עכשיו.

אני בסדר.

אל תדאגי.

 יש לי בית.

יש לי ילדים.

יש לי בעל אוהב ותומך.

יש לי מכונית.

יש לי עבודה.

אני מסודרת.

את רואה?

הפחדים והחרדות לא עצרו אותי.

התחזקתי-

בזכותך.

הכול בזכותך.

רציתי להגיד לך שאני אוהבת אותך.

מכל הלב.

אבל אני נאלצת לחבק את הקבר שלך במקום.

להשאיר שם וורד אדום ויפה לזכרך.

אני אזכור אותך תמיד,

ויודעת שאת תמיד תהיי שם בשבילי.

תצפי ותהיי גאה בכול צעד וצעד שאני  עושה.

הלוואי והיית כאן איתי עכשיו.

מתגעגעת אלייך ולנוכחות שלך.

אימא...

המילים שלי נגמרות.

קשה לי לכתוב.

הדמעות זולגות בעת שאני כותבת לך מילים אלו.

זה חזק ממני.

הלוואי ולא היית הולכת ממני.

אבל זה קרה.

את מתחת לאדמה עכשיו.

נחה בשקט ובשלווה,

בזמן שאני עוד בחיים.

מנסה להיות חזקה ולחיות.

אז אימא,

מקווה שאת רואה וגאה.

אוהב אותך לנצח,

ותודה על הכול!

LOVE YOU!

~~~~~~~~

 



 


נכתב על ידי haunted princess , 24/4/2017 18:12  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



שרדתי


אז ככה:

 התחלתי את יום הזיכרון לשואה ולגבורה בתחושות מעורבות וקצת לא נעימות גוף שלי.

חשבתי על ברלין, על ההורים של סבתא שלי שנרצחו בשואה,

ולכול אורך היום הזה , הרגשתי דקירות קטנות בלב שלי וקושי לנשום.

אפילו הזלתי דמעות בבית שלי כי העיניים והלב שלי רצו לפרוק מתחים ורגשות פנימיים.

ואז בערב כשהלכתי לקבוצה שלי ,

בעצם הלכנו למשהו שנקרא ' זיכרון בסלון'  כדי להקשיב לעדות של ניצולי שואה.

ואני חייבת לומר שהעדות ששמעתי היום משתי נשים מבוגרות ששרדו את השואה , והן בסדר נפשית! ( הן לא משוגעות וחולות נפש כמו שכולם תמיד חושבים על ניצולי שואה),

היה מעורר תקווה , ובעיקר  השראה!

הן הראו לי היום שאפשר לשרוד את השואה,( הדבר הכי קשה בעולם!!!!!) להמשיך הלאה ,

לחיות ולהקים משפחה כנגד כול הסיכויים!

אז נכון יש להן קצת פחדים וחרדות מכול מיני  דברים אבל הן בסדר!

הן ניצלו מהגיהינום שניקרא ' מחנות השמדה ותאי גזים!'

ונכון שאנחנו תמיד מתלוננים על הדברים הקטנים כמו לקום בבוקר, לצאת מהבית, ולעבוד,

ואנחנו צריכים לזכור ולהודות ולהעריך  את כול  הדברים שיש לנו החל מהדבר הקטן ביותר ועד הגדול ביותר.להודות שיש לנו חיים טובים,

שיש לנו איפה לישון,

שיש לנו אוכל ומים לשתות,

ומיטה חמה לישון בה,

וסדינים נקיים להתכרבל בהם.

בעצם, לא לקחת שום דבר כמובן מאליו!!

אף פעם!

כי שום דבר בחיים האלה , הוא לא מובן מאליו!

ואני מאמינה שעם כול אחד מאיתנו  היה שורד את גיהינום השואה הזוועתי, הוא היה מודה לאלוהים כול יום שהוא נישאר בחיים למרות הסיוט הזה.

* מי שלא הבין למה חשבתי  על ברלין אז עשיתי פוסט לפני פחות משנה  בערך, שבו כתבתי על החוויות שלי משם שקשורות ליום השואה.

אני אשים את הקישור בפוסט הבא. אולי מחר*.

בכול אופן,

העדות שלהן גרמה לי להבין  היום הרבה מאוד דברים על עצמי.

דברים חשובים.

ולמדתי שני דברים חשובים-

1. לא לקחת שום דבר כמובן מאליו.

ו2. להודות כול יום  על מה שיש לי.

 

כי יש אנשים היום והיו שאין להם את התנאים הטוביםח שיש לי והם סובלים שם בחוץ בלי אוכל ומים ומיטה חמה ובגדים חמים ובלי בית,

וזה עצוב שזה ככה.

אז כן.

חייבת כול יום  להודות על מה שיש לי.

ובהמשך היה הזמר לירון לב ששר איתנו קצת שירים,

ואז פתחנו דיון  עם כול האנשים שישבו שם לגבי כול מיני דבררים שקשורים למדינה שלנו ביום השואה.

אני יותר הקשבתי פחות השתתפתי בדיון.

אבל נאמרו שם דברים  מעניינים.

שאולי מחר אפרט  או אשאל.

ובאשר אליי ( למי שדאג לי)

אני הייתי בסדר.

לא נשברתי ולא התפרקתי ולא בכיתי.

פשוט  הקשבתי בריתוק לעדות המצמררת.

זה היה באמת מעניין.

וכמובן שהכול היה סגור אז לא היה מה לאכול,

ופשוט באתי אל חבר טוב שלי הביתה וראינו קצת טלוויזיה.

וזהו.

אני עדיין קצת מרגישה מועקה קלה בלב.

בכול זאת, יום השואה...

אבל ההרגשה השתפרה קצת מהצהריים.

עכשיו אני סתם קצת עייפה.

מקווה שמחר ארגיש אחרת.

שלא תהיה לי את המועקה הקטנה הזאת בלב.



נכתב על ידי haunted princess , 24/4/2017 00:07  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

27,223
הבלוג משוייך לקטגוריות: סיפורים , פאנפיקים , ספרות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לhaunted princess אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על haunted princess ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ