לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

my cold evil world!


welcome to my darkness evil life!!

Avatarכינוי:  haunted princess

בת: 21

תמונה



מצב רוח כרגע:



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2014    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
27282930   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

4/2014

קטע חדש


כלואה

 

כלואה בתוך עצמי. אבודה בחשכה.

לא מסוגלת להשתחרר ולזרום כמו ממי נהר שוצפים וגועשים.

רוצה ללמוד להשתחרר ולהיות חופשייה יותר אך מפחדת לשכוח. לטעות. לעשות שטויות. לא לדעת איך לנסוע ולחזור.

מה יקרה לי? מה יהיה?

נפשי כמו גם נשמתי, שתיהן כלואות. הגוף מפחד לזוז.  להשתחרר. לעשות את התנועה הראשונה אל עבר החופש הנצחי.

מזה בעצם חופש? חופש אמיתי. מהו בעצם? איך מרגישים אותו?  בכמה עוצמות הוא עולה עלינו?

איך אהיה מסוגלת להשתלט על הפחדים ולגרום לעצמי לזרום באופן ספונטני כמו שאני עכשיו לומדת לזרום בכתיבה?

איך אהיה מסוגלת לזרום עם יציאות לא צפויות ולדעת ליהנות מהרגע? מהיציאה שקוראת עכשיו? ברגע זה ממש?

לא מסוגלת לתת לעצמי להשתחרר. לא באמת.

לא אוכל לעולם לזרום למקומות בלי לתכנן מראש לאן אסע ואיך אחזור או מה אלבש ומה אעשה כשאגיע לאותו מקום.

חייבת לתכנן ולהכין הכול מראש. חייבת לדעת איך להתארגן ולאן לצאת.

מפחדת מיציאה ספונטנית ולא מחושבת.

איך אנשים  עושים את זה? זורמים בקלילות למקומות שונים ועוד נהנים?

למה בכתיבה פתאום זה קל כול כך לזרום אבל במציאות, בפועל, זה כה מפחיד ומבעית?

גם בכתיבה אני לא יודעת מה יקרה לדמויות ולסיפור ובכול זאת לוקחת סיכון וכותבת.

אז למה גם במציאות אני לא מוכנה לקחת את הסיכון ולתת לעצמי צ'אנס ליהנות ממשהו לא צפוי? מיציאה שלא תוכננה  מראש? מה כול כך מפחיד במחשבה על יציאה לא מתוכננת שעוצר  בעדי מלנסות?

כלואה. כלואה. כלואה! פשוט כלואה!

לא מסוגלת לפתוח את הכלוב ולהיות חופשייה כמו שאני רוצה.

מה עליי לעשות? איך אלמד לפתוח את ליבי לחוויות ולשינויים ולא לפחד מיציאות לא אקראיות שלא תוכננו מראש?

למה אני כזאת ארנבת פחדנית במציאות ובדמיון אני גיבורת על הכול יכולה!?

מה  לעזאזל לא בסדר איתי!?

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

 



 

 


נכתב על ידי haunted princess , 20/4/2014 01:16  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



ריקוד החיים


ריקוד החיים

 

רקדנית. יש בתוכי  רקדנית קטנה שמסתתרת מהעולם.

רקדנית קטנה שרוצה לפרוץ החוצה ולרקוד את ריקוד החיים.

היא רוקדת לבדה. עם עצמה. אף אחד לא רואה.

הריקוד הוא חופשי. מופלא. קסום. רוחני באיזשהו אופן . היא חשבה לעצמה.

אך כאן, בחדר המראות שהייתה בו, השקט עטף אותה.

ראתה את השתקפותה בכול המראות והרגישה שהיא כבר לא לבד.

שיש עוד רקדניות קטנות איתה בחדר שרוקדות בדיוק כמוה באותו הקצב.

כולן נעות לצלילי אותו שיר נעים. רוקדות באותו המקצב.

חיוך קטן ואמיתי מתגנב לפניה הקפואות. הופך אותן לחמות ונעימות יותר.

היא מתחילה לחיות. להשתחרר. ליהנות ממקצב הריקוד. מהתחושה שהיא  לא לבד.

מהרגע בו היא עטופה מכול עבר בדמות החופשית של עצמה.

רואה את   דמות הרקדנית שהסתתרה עמוק בתוכה פורצת החוצה ורוקדת לצלילי המוזיקה את ריקוד החיים לפי הקצב שהיא מכתיבה לעצמה.

נעה כמו ברבור הפורש את כנפיו, עף למרחבים, משוחרר, שוחה לאן שהוא רוצה.

החיוך תפס את מקומו  על שפתיה. נישאר שם ולא יורד. נדבק. עד סוף הריקוד לא יהיה ניתן להסירו.

גופה נע באלגנטיות וחינניות לפי מקצב צלילי השיר.

תנועות קלילות ומהירות. תנועות של רקדנית קטנה קלת רגליים.

הריקוד משחרר אותה ממחשבות, רגשות ותחושות לא נעימים.

משחרר אותה מכול מה שרע . נותן לה חיים חדשים. אוויר לנשימה נקי יותר.

היא מאושרת. רוקדת ללא הפסקה. גם אם כואב. הכאב נעלם והיא ממשיכה לרקוד. מתעלמת מהכאב.

הריקוד הוא חופשי. אין שליטה על התנועות. הגוף זז מעצמו לפי מקצב השיר.

אין תחושה טובה מזו.

כול הדמויות של הרקדנית הקטנה מחייכות אליה בפנים חמות ונעימות.

היא מחייכת אליהן בחזרה. איך מורידים את החיוך המטופש הזה מהפנים?

תפסיקי לרקוד! ציווה קול  פנימי בראשה

למה להפסיק לרקוד? אני לא רצה להפסיק. היא ענתה לקול הזר בראשה.

אבל את רוצה להוריד את החיוך מפנייך לא? אם כך  הפסיקי לרקוד.  צאי מחדר זה והפסיקי את החיוך שאת כה שונאת. המשיך הקול לדבר בתוך ראשה.

ליבה הלם במהירות, והנשימות עולות ויורדות במהירות. היא צריכה לעשות הפסקה ולנוח.

כשהחליטה לעשות הפסקה , הפסיקה גם את המוזיקה.

היא התיישבה ליד כול המראות ועטפה את עצמה במגבת לבנה רכה. מנגבת את הזיעה שהצטברה על עורפה ופניה.

נושמת ושואפת. מנסה להסדיר את הנשימות לקצב אחיד.

מרגישה טוב יותר ילדה? שאל הקול בראשה

עכשיו כן. החיוך לפחות נעלם. זה כבר טוב.

יופי. נוחי לך רקדנית קטנה. את לא צריכה להתאמץ כה הרבה כדי להרשים את עצמך. את טובה ואת יודעת את זה. וזה צריך להספיק לכול מי שאי פעם יצפה בך רוקדת. הקול דיבר וקולו היה מעודד ורך.

הרקדנית הקטנה ידעה את זה. היא בהחלט הייתה טובה בריקוד והיא לא צריכה להתיש את עצמה  כדי להוכיח שהיא טובה. היא טובה. וזה צריך להספיק לה וגם לכולם.

בחוץ מחכה לה קהל שלם שבא לצפות רק בה.

היא התאמנה מספיק. עכשיו הגיע זמן האמת-

לצאת לבמה ולכבוש אותה בריקוד אחד ויחיד-

ריקוד החיים.

~~~~~~~~~~~~~~

מי שלא הספיק לקרוא את הסיפור שלמטה מוזמן. ובלי תגובות  שלכם  לא אדע אף פעם מה אני צריכה לשפר בכתיבה שלי. יכול להיות שיש עדיין דברים שצריך לשפר בכתיבה ובלי  תגובות לא אדע זאת.

אז מי שרוצה לקרוא ולהגיב , מוזמן. עצות לשיפור יתקבלו בברכה.

 



 



 



נכתב על ידי haunted princess , 17/4/2014 23:50  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

10,452
הבלוג משוייך לקטגוריות: סיפורים , פאנפיקים , ספרות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לhaunted princess אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על haunted princess ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ