אני אפילו לא יודעת איך להתחיל להסביר את כול העניין עם החתול השחור.
טוב זה מסובך, ומשהו כאן באמת לא ברור.
אף פעם לא פגעתי באף אחד (כי אני יודעת איך מרגיש המקום האכזרי הזה שבו החזק יורד על החלש ומשפיל אותו), אני בעצמי הייתי מושפלת המון פעמיים, ונפגעתי המון כי לא ידעתי איך להגן על עצמי.
אבל החלק האכזרי שבי התעורר כי הוא הרגיש שהחתול השחור לא חזק מספיק, והוא לא מספיק עומד על שלו.
אני לא עושה לו את זה בכוונה כדי לרדת עליו.
פשוט קשה לי איתו, והוא מבלבל אותי, ואני מרגישה שאני כבר לא חלק מהעולם שלו, שכבר אין לי מקום שם, והכול כבד ורע ומתסכל,
ומכוון שאני כבר התקדמתי כמה צעדים קדימה, אני מרגישה שזה פשוט לא נכון להישאר איתו מאחור.
שלא תבינו לא נכון, כואב לי מאוד שהוא נישאר מאחור ולא מנסה אפילו לתת צ'אנס לעצמו, ואני (בפנטזייה השקרית שלנו) ניסיתי לעזור לו להתקדם ולצאת מהמקום האפל והקודר שלו, והוא גם ניסה.
אבל כשחזרנו למציאות (אחרי שחזרתי מצרפת) קיבלנו את הבום לפנים, והבנו שזאת לא המציאות שלנו!
ועכשיו אני פשוט מרגישה שאני לא מסוגלת להתמודד יותר עם מישהו שהוא כמוני. זה מרגיש כבד, וזה מרגיש כלא, וזה מרגיש מאבק שאם אני אמשיך בו אני אגיע בסופו של דבר לבית משוגעים.
ואני מתוסכלת שעבדתי איתו כול כך קשה, וניסיתי לעזור, וכול העבודה שהשקעתי בו במשך חודש שלם פשוט ירדה לטמיון!
הלכה לעזאזל!
ואני לא אוהבת לעבוד לחינם.
ואני לא מרגישה לבד.
אני פשוט כבר לא יודעת איך עוד לעזור לו להתקדם קדימה ולהרגיש רצוי ואהוב.
אולי אני אשמה?
אולי לא ניסיתי מספיק?
אולי אני צריכה להרוג את עצמי כדי שהוא ירגיש טוב?
וכנראה שהצד האכזרי הזה שבי הוא הצד החזק שדורך על החלש בלי הכוחות.
אני לא יכולה ממש לשלוט בצד הזה.
ואני דיי מופתעת שיש בי את הצד הזה. כי עד עכשיו הוא לא היה קיים.
ואני ממש רוצה שהחתול השחור לא יישאר מאחור!
זה כואב לי לראות את זה שהוא עדיין מתסגר מהעולם ולא מנסה אפילו קצת להיפתח.
אני לא רוצה שהוא יגמור במקום לא טוב בעתיד.
בסך הכול הכוונוות שלי הן טובות.
אני לא באה להשפיל אותו ולהכאיב לו(ונוצר הרושם המוטעה שזה מה שאני עושה וגורמת לו להרגיש)
אבל זה הכול בא מתוך המקום שכואב לי עליו, ולא רוצה שהוא יישאר לבד להתמודד עם כול הצרות והבעיות.
ואיב- מקווה שזה סיפק את התשובה שלך להתנהגות האכזרית שלי כלפי החתול השחור.
ועכשיו ברצינות-
מה אני עוד יכולה לעשות כדי לעזור לו!?
איך אני יכולה לגרום לו שוב להיפתח ולסמוך על אנשים?!
אני מרגישה כרגע שאני פשוט לא מסוגלת להתמודד עם זה יותר.
אין לי כוחות או אנרגיות להתעסק עם זה שוב.
אני צריכה גם לדאוג לעצמי ולחיים שלי ולשפיות שלי (שכמעט נגזלה ממני)
אז שוב הכול כוונות טובות.
אני פשוט לא יודעת מה לעשות.
זה הכול.
אם הוא היה נותן לי סימן שהוא מוכן להשתפר ולנסות (אפילו קצת) בכייף ובשמחה הייתי מנסה לעזור.
אני לא מאלה שמוותרים כשהם רואים אנשים חלשים. להפך. אני רוצה לעזור להם לצאת מאיפה שהם נמצאים.
אבל לפעמיים הם פשוט דוחים את העזרה ונסוגים לאחור אז אני לא יכולה להכריח אותם לקבל את העזרה שלי אם הם לא רוצים אותה נכון?
אם הוא ירצה ממני עזרה, אני אשמח ברצון לעזור והוא יודע את זה.
ואני מוסיפה סתם קישור למזל שלי- עקרב שאולי יכול להבהיר את העניינים קצת יותר.
האמת היא שאני מרגישה הרבה יותר נקייה, משוחררת, וחופשייה כשאין לי בראש גברים לחשוב אליהם.
באמת.
כי עכשיו אני יכולה להתרכז בדבר החשוב באמת-בכתיבת הספר שאני רוצה להוציא בעתיד! סוף סוף! אפשר לחשוב בשקט בלי הפרעות, ולהתרכז רק בזה.
אבל כול נושא הזוגיות, וקשרים עם המין השני פשוט מעיקים מעליי. אולי כבר לא משפיעים עליי מבחינה נפשית ורגשית , אבל הם כן מתישים אותי מאוד, ודיי נמאס לי לעסוק בנושאים האלה כול הזמן.
ובעקבות שיחה קצרה עם הבן דוד שלי, הגעתי למסקנה שהוא פשוט מאזן אותי.
כי עם האריה הרגשתי כמו כלבת פודל שכפופה לאדון שלה ורק מחכה להוראות,
ועם החתול השחור הרגשתי מבולבלת יותר מתמיד.
ואיכשהו... האומן... הוא פשוט גורם לי לאיזון בין השניים ומביא אותי בדיוק למקום שבו אני צריכה להיות.
והגעתי למסקנה נוספת שאני כנראה צריכה מישהו שיאזן אותי. לודווקא מישהו שדומה לי באופי. אני צריכה פשוט מישהו אחר שהוא ההפך הגמור ממני. שידע לאזן אותי, להקשיב לי, לעזור לי, ולתמוך בי כשצריך.
אני לא מבקשת הרבה באמת. זה מה שאני צריכה.
מישהו שיאזן אותי כשהמצב מתחיל להיות מעורער ולא יציב.
אבל כנראה שאני צריכה להפסיק לחשוב 'מה היה קורה אם...' אני פשוט צריכה ליהנות שאני יכולה לדבר איתו, ולספר לו דברים והוא יבין. ולא לחשוב באמת מה היה קורה אם...
פשוט להפסיק לחשוב וליהנות ממה שיש.
אבל פשוט נמאס לי לחשוב שלא הולך לי בזוגיות ובקשרים עם אנשים.
זה מעיק, וזה מתיש, ואני פשוט לא צריכה את זה עכשיו.
אז אני פשוט צריכה הפסקה מכול הרעש הזה שאתם עושים סביב הנושא הזה, זה מכניס אותי למקומות לא טובים ולמחשבות מעיקות ומתישות.
אז מספיק. דיי.
אני צריכה להתרכז בדברים שהם חשובים יותר מגברים וקשרים.
ואופפ הראש שלי כואב >.< וגם אתמול הוא כאב...
עכשיו באמת מספיק!!!
אגב הצלחתי סוף סוף לכתוב משהו שהמורה שלי הייתה מרוצה ממנו, וגם לי הסיפור גרם לי להרגיש ממש טוב מבחינה נפשית.
התמקדתי יותר בשלושת הגברים בחיי (האריה, החתול השחור, והאומן) וזה ממש עשה לי סדר בראש! ועכשיו הראש נקי משולשתם, ואני מרגישה ממש טוב עם זה.
זה יצא 8 עמודים (כי פירטתי על כול אחד מהשלושה פירוטים שאפשר בהחלט להזדהות איתם)
וגם המורה אמרה שהסיפור הזה יכול להיות כסיפור ספרותי בספר! **
אז אולי מתישהו אני יעלה אותו.
ועוד דבר-
נממ אני שמה לב שהחתול השחור מצא לעצמו חבר חדש אז... נממ...
למה שלא תפגשו בעזיראלי, כדי שתכירו אחד את השני ותהפכו לחברים טובים? אהה? מה אתה אומר? כמו שנפגשת איתי, תיפגש גם איתו. זה לא יזיק. XDDD
בהצלחה!
וזהו.
אני אנסה בימים הקרובים להתחיל לכתוב את הפרק הראשון של הספר שלי 3:
ופחדתי שכבר הרסתי את היחסים הטובים שכבר בניתי עם הבן דוד שלי וזה קצת הלחיץ אותי. האדישות שמרה עליי מלא להשתגע בגלל זה,
אבל היום הוא הרגיע אותי ואמר שהכול בסדר. ששום דבר לא נהרס. אז ירדה לי אבן גדולה מהלב! ושמחתי.
כי אם הייתי הורסת את הקשר איתו...
זה היה גומר אותי לגמרי! והייתי מרגישה אבודה ולגמרי לבד!
כי אני גם ככה רגילה שכול דבר שבו אני נוגעת נהרס אז כבר פחדתי שגם הרסתי את זה בגלל הרגשות המטופשיים שלי.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
haunted princess
