לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

בחוץ נראה שמח


So I smile like I mean it, and let my self let go


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2019    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
2930     

9/2019

Rolling Stone


לפני יום או יומיים, באופן מפתיע, אחותי אמרה לי "You are my rock in the stormy sea". בצירוף מקרים די מוזר, ממש אתמול, ע' אמרה "בין כל הדברים אתה הדבר הכי קבוע שיש לי בחיים".

 

החלק המפתיע בעיקר פה, הוא שאני אף פעם לא הרגשתי ככה. להיפך: אני תמיד מרגיש כמו אבן מתגלגלת. כמו חצץ שלא מצליח להיאחז בכלום ופשוט מתגלגל ונודד ממקום למקום. בלי בית, בלי עוגן.

 

בלי סלע יציב משל עצמי.

 

ואני כבר זמן רב מנסה לייצר לי את העוגן הזה. מחפש את הדבר האחד הזה שיהיה קבוע בחיי. את המקום הזה שלא משנה כמה אנדוד, תמיד אוכל לחזור אליו, הגורם האחד הזה שתמיד יקבל אותי בידיים פרושות. אבל כל דבר קטן, בכל פעם שוב ושוב מסתבר לי, כמה אין גורם אחד יציב, אין דבר אחד שכזה.

אם לנסות ולהקביל לתורת הכאוס (ואני מתמטיקאי, זה ברור שמתישהו הכל יחזור למקומות האלו): הדבר היחידי שיציב בחיי הוא חוסר היציבות.

הדבר היחידי שתמיד שם, אף פעם לא מאכזב, הוא שתמיד כשאתכנן וארצה משהו, יבוא משהוא אחר ויפתיע. תאונה, קטסטרופה, שבר כלשהו.

 

ואפילו כשאני כבר קובע דברים ותאריכים, ומפנה דברים מהדרך, סלעים ועוד סלעים, וכשכבר נראה שהשביל פנוי והדרך סלולה ואז... בום. סלע חדש נוחת מאי שם. חוסם או מסית.

 

ושוב, לחשוק שיניים, לטפס או לעקוף את הסלע, כי חייבים להמשיך ללכת ואין שום מחסום או סלע שיעצור אותי. 

 

נכתב על ידי , 17/9/2019 02:06   בקטגוריות בדרכים, Sadness, דברים  
14 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




Avatarכינוי: 

מין: זכר

MSN:  Ask me

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

9,099
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לJust a joe אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Just a joe ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ