לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

you come at the king, you best not miss

רשמים מנסיוני לצלוח תואר ראשון בגהינום (ושיט מפעם)

כינוי:  כינוי שנון כלשהו

מין: זכר





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:





הוסף מסר

10/2017


מה קרה מאז? ולפני כן? ומה התרחש בפועל בזמנו, בדיעבד אני מתכוון, וכמה זה היה שונה מהמציאות הבדיונית שחווית דרך מיסוך הרגשות והבלבול שמלווה אותם? או מטבל? אם השקפתך כזאתי. ואם כזו היא אז בעצם כמה זה היה דומה, לאותה המציאות הבדיונית שטווה מוחך בנסיון לפענח את המתרחש?


 


אנא תכבירי במילים בציפייה שלא אקרא אנא חרזי לי בקפידה שתי שורות בכל פסקה. אנא רשמי תוך הקפדה על כללי פיסוק והטעמה. אנא הרוויני, במטוטא, כמעט גוועתי בצמא.


נפשי עורגת להבזק חטוף בחלק מתמונה של העולם הבדיוני של נפש עלומה. גם אם צויירה בידי עיוור בצבע שדהה ובד שהתפורר. כיסופים אל מחשבה מסוג שאוכל להזדהות איתה.


 


רגע חכי שנייה הרי וודאי החל לפעפע רגש מעומעם בתוך תוכך וחשד בריא בעקבותיו מיד פורץ את שכבת הסלע ונובע אל המודע ומכאן עשוי השטף למצוא עצמו נקווה אל גו האדישות, נאגר ומטביע כל טובל, אך גם יכול, אם רק יעז, לפרוץ דרך חדשה, כפי שנדרש ממנו במצב הנוכחי.


היי, שנייה רגע חכי כי אם חצב השטף, טיפה בטיפה, באבן וגרניט וביקע בלהט בבזלת ובאדישות הפציע מבעד לשכבות של גיר ודרך ישימון מצמית.


אז מה בעצם, מה אני אומר? אם נוכח אלו אף יכל הזרם לגבור על חום השמש הקופחת, כך שטיפה אחר טיפה אחר טיפה צלחו כולן במרץ את מסען ועת כל משך הפריצה דחפו בחפץ לב טיפות את הטיפות, כנחילי ארבה או כסדרת צרורות, כנגד גרגרי עפר שלא ספגו ולו אחת מתוך כל אלף, אזי יאמר לך כל אדם כי ברוחך ניכרת ההתלבטות בין שני צידי הדרך.


 


גדה לכל אחד, כל צד, ושביל בה לכל לבט.


ובין שתי הגדות יש גשר ותחתיו גועש אי שקט.


הרי אם את פורצת דרך כי בראשך תקווה רק שתבקיעי מחסומים, ויהיו אשר יהיו, ובראשך כולם כאלו שזנחת בהחלטה שבהם אין צורך, יסחוף הנהר מחשבותייך אל מקום אחד.


אך למקום אחר, אולם לים זהה, ינותבו מחשבותייך היה ותסתכני בהשמטת ההגיון, ולא משנה אם מתוך סקרנות טבעית או שמא סינוור מפאת מחזה בשגעון, למעשה בדיוק כפי שנדרש אם תבחרי לשאת את עוז השצף ולשאול אם אני שואל מתוך עניין ואינני חף מאינטרס אגואיסטי. ושם אני אתוודה כי אכן אשם אני אך בכפיי אין עוול ואצהיר כי אתנחם גם במחשבה אחת מיסודות עולם הנפש, ואם תהה זו מלוטשת או מושחזת או שתהה קהה וקצת רופסת, תהה עדיין בדיונית כמו כל מחשבה שכל נפש יוצרת, ולו רק אם אמצא בה נחמה בדמות הרגשה מוכרת.


 


אנא הכבירי במילים ואל תקפידי על כל קשר.


אבל חירזי זה כל שאני דורש חירזי נא לי שיר ערש.

נכתב על ידי כינוי שנון כלשהו , 20/10/2017 04:17  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





4,284
הבלוג משוייך לקטגוריות: סטודנטים , שירה , הומור וסאטירה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לכינוי שנון כלשהו אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על כינוי שנון כלשהו ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ