לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



Avatarכינוי: 

בת: 21

Yahoo:   




קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

11/2014

המ


expectations
נכתב על ידי , 22/11/2014 22:24  
קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



רגעים כאלה


שאני באמת שואלת את עצמי למה. 

לא, באמת, למה. 

למה אני צריכה את העין התופסת הזאת ששמה לב לדברים הקטנים והדפוקים האלה? למה אכפת לי? אנשים אחרים רואים חתולים ברחוב וטפי, מי שם זין? יש דברים יותר חשובים לעשות? יש. יש לאן למהר? יש. מה אכפת לי, אני שיש לי מספיק צרות משל עצמי חייבת להכניס את הידיים שלי ללכלוך ולהתרוצץ מהשעה הפנויה הראשונה שאני מוצאת עד שאוזל לי הכוח עד שאני מסדרת להם משהו. למה? כי אכפת לי יותר מידי, נדפקתי.

סיפור ישן נדוש וקצר, מצאתי חתול קטן בין אנשים שאני לא אוהבת כלכך, התאהבתי בו מצאתי לו בית, לפחות למישהו אני יכולה לעזור. יופי קייט, יופי, כי זה מעולה לחזור הביתה ולגלות מפנים קרות של אמא "אה כן, החתול הקטן שלך מת" "הו אמא, הבנתי, מה יש לאכול?" 

כן, רק שלא ממש. אתם יודעים זה סתם, עצוב שהדברים הקטנים האלה שלא עשו כלום ושום דבר לאף אחד מתים. אני יודעת שזה נדוש אני יודעת שזה משהו נאיבי שבת 4 עושה, משהו שאני עשיתי משהו שאני עושה גם בגיל 21 אבל אני יושבת ובוכה על חתול קטן שמצאתי וחשבתי שהצלתי אותו אבל הוא מת. ואני יודעת שזה נדוש אבל אני לא מצליחה להוציא מהראש עיניים קטנות שמסתכלות עלי ואני שונאת את עצמי, הלוואי שהיה לי פחות אכפת, לא יודעת, אין לי באמת כוח לדברים האלה אני חייבת להפסיק לנסות להציל את כולם

נכתב על ידי , 15/11/2014 21:10  
קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

20,639
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , תחביבים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לCatie. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Catie. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ