לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

זהויות

הכל בתוכי, עולמות מקבילים, זהויות מתחלפות, מילים עילגות, והכל סוער


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יוני 2012    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930




הוסף מסר

6/2012

לא לקריאה


אני לא רוצה שתדע מי הייתי פעם,

עם מי הייתי,

איך הרגשתי ביני לביני כשהייתי לבד, או בין אנשים,

או  מה היתה שיגרת חיי.

אילו מבטים משכתי ועל מי הסתכלתי

דמעות של מי זלגו בכף ידי

איפה שאבתי את האור או  את החושך

 

אתה לא צריך לדעת

למה החלפתי את שמי,

מה הם הקצוות הקיצוניים שלי

ומה התדירות שאני מוצאת את את עצמי באחד מהם

 

לעולם לא אעשה בפניך את המונולוג מבית הספר למשחק

או אספר לך על איזה גשר גבוה עמדתי ומה תכננתי לעשות כשבהיתי בתנועה הסואנת תחתיו

 

 

כי אתה לא מסוגל להבין

גם אני לא מסוגלת להבין

איך אפשר לחיות ברדידות רגשית שכזו

איך אפשר לכלוא את הכל

לכדי חיצוניות מרוקנת

 

 

מצאתי את עצמי הרחק ממה שדימיתי כחיי נישואין

 

 

 

 

אבל בוא נמשיך ככה

 

שותפים עסקיים

חולקים שתיקות

חולקים כספים

חולקים ילד, בית, אוכל, אוטו

נעים מהר בזמן

 

כי אין אתך אפשרות אחרת

 

 

 

 

נכתב על ידי זטה ג'ונס , 17/6/2012 21:33  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



האדם שאני הכי שונאת זה אתה


מבקרת פעם בשבוע

מלאה חיוכים, נחמות

מנסה לפעמים למשות אותך מהגיהנום שלך

אוספת את כל האופטימיות שיש לי מולך

אתה אומר לי שאני יפיפיה

 

איך שכחת שרדפת אחרי עם סכין כשהייתי ילדה ?

איך ?

איך ?

'טיפשה שכמותך, מטורפת, איך את יכולה להגיד עלי דבר כזה' ?

 

 

אמא זוכרת

אמא היתה שם וניסתה להפריד בינינו

היו שם צעקות

היתה ריצה

בסוף נעצת את הסכין כל כך עמוק בדלת של השירותים שהיא יצאה מהצד השני.

 

את החור סתמת בסיד.

סיד לבן על דלת עץ צבועה בצבע שמן לבן.

זה בולט. רואים את זה. זה לא אותו חומר בכלל.

 

אלימות זה לא רק פיזי, דרך אגב

גם כל השאר... כל השנים...

 

 

לעולם לא אסלח לך על מה שעשית לאמא

הפרח הקסום, החינני, אושר האושרים שלי,

איך חנקת אותה עם מחלות הנפש שלך

הדעכת את כל האור שבה

והיא הלכה אחריך כמו אל גורל ללא מוצא

כמו איילה למלתעות התנין

 

 

אני אמשיך לבקר

להתקשר

אאפה לך עוגות גבינה

 

אבל את נתיב ההרס שזרעת בי

את השנאה התהומית

מערובלות היאוש

מחשבות האבדון

דימוי הסכין נעוצה בביטני

תחושות ההתרסקות היומיומיות מאז שאני זוכרת את עצמי -

אזכור לך תמיד

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

נכתב על ידי זטה ג'ונס , 4/6/2012 22:44  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





כינוי:  זטה ג'ונס

מין: נקבה




הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , פילוסופיית חיים , סיפורים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לזטה ג'ונס אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על זטה ג'ונס ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ