לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Today Is The First Day of The Rest of Your Life


לחשוב זה פריווילגיה .

Avatarכינוי:  Georgia947

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2017    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   




הוסף מסר

5/2017

הר הבית בידינו


טיול אחרי הצבא.

 

אני רק יכולה להגיד שחייבים לעשות את זה.

 

טסתי מפה בנקודה הכי נמוכה שהייתי בה,

והיא מפורטת לפרטי פרטים בקטע הקודם שכתבתי,

ואני יכולה להגיד בפה מלא שהטיול הזה הציל אותי.

 

טסתי שבורה, מרוסקת. עוד במטוס, ברגע שהחברה נרדמה, ירדו לי כמה דמעות. דמעות שסימלו את כל הדברים הגרועים שהשארתי מאחור:

את המשפחה, לטוב ולרע, לברוח לעצמאות משכרת שאף פעם לא הייתה לי.

את האקס השטני שלי, שכנראה לנצח ישאר איפשהו בפנים כנקודה שחורה ומכוערת, מעין כתם קטן וסורר על חולצת חג לבנה, ולא נשאר לי אלא לשמוח שהחולצה הזו גם ככה מכוערת, ואיזה מזל שהוא הכתים לי את החולצה הזו בחיים ולא איזה טרנינג מסריח שאני אוהבת, ולא את שמלת הכלה שלי.

אני מרחמת על המסכנה שהוא יכתים לה את שמלת הכלה, בתהליך הכואב והבלתי נמנע שבו הוא יהפוך להיות כמו אבא שלו, וינטוש משפחה שלמה, אישה וילדים, כי כנראה שגם בגיל 30 הוא לא ידע אחריות מה היא.

השארתי מאחורה הרבה חוסרי ביטחון, דחפים למלא את הנשמה בשטויות כשהיא מרגישה ריקה.

 

ודבר אחד מדהים ביותר קרה בטיול הזה.

זה קרה בדיוק שבוע אחרי שהצלחתי סופית לשחרר את העבר בארץ, והחלטתי שאני לא זוכרת יותר כלום.

הכרתי אדם שבפעם הראשונה בחיי אני מסוגלת לראות בו את בעלי.

טיולים, פחיות של קובה ליברה ותאונת דרכים אחת, חשפו בפני יום אחר יום עוד תכונת אופי, הוציאו ממני עוד חיוך, וקישטו לי לי את הלב בקישוטים של חג המולד.

 

וכרגע הוא בארץ אחרת, למשך תקופה ארוכה, וסיפור הסינדרלה שלי מתחרבש במיליון דרכים וכיוונים שונים.

אבל אני נחושה. מסתבר שלמרות כל מה שחשבתי, אני בעצם אופטימיסטית, עטופה ב50 גוונים של שחור, כדי שלא יראו חלילה.

 

לפני הטיול לא ידעתי מיהו הטיפוס שמתאים לי, מיהו הגבר שאותו אני מחפשת.

עכשיו אני יודעת, הוא צריך להיות בדיוק כמוהו.

בעצם לא- הוא צריך להיות בדיוק הוא.

 

 

 

שיחה עם חואן, בקאסה שלו בקובה:

אני: אנחנו יהודים. אתה מכיר יהודים?

חואן: כן! בטח! קתולים!

אני: לא לא, יהודים! לפני ישו...

 

 

נכתב על ידי Georgia947 , 31/5/2017 15:23   בקטגוריות אהבה ויחסים, אופטימי  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של 250 ב-14/11/2017 04:41
 





13,198
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , משפחתי וחיות אחרות , הומור וסאטירה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לGeorgia947 אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Georgia947 ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ