לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

מיומנה של הייטקיסטית, רווקה תל אביבית, סטודנטית כושלת, צרכנית מוזיקה כבדה... על קיטורים, בחורים, חלומות ושאר הגיגים.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2014    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
8/2014

פוסט הריב הגדול \ אולי זה לא כזה מפחיד להיות לבד


אין ספק שהפעם נשברו השיאים.


בסה"כ רציתי להכין לו ארוחת ערב ואני בכלל לא אוהבת לבשל.


 


אני כמו קארי מסקס והעיר, אני אוהבת לבלות בחוץ, ללבוש בגדים יפים ויקרים, להזמין טייק אוואי ואני נכבשת מגברים צ'ארמרים ומסתוריים.


אממה, בשנה האחרונה, עשיתי שינוי עם עצמי והחלטתי שאני חייבת להיפטר מהרגלי הרווקות הנוראיים שלי ולתת הזדמנות אמיתית לאהבה.


החלטתי לשים בצד את האגו, להפסיק לחפש ריגושים, התחלתי יותר לדבר כשיש לי משהו להגיד במקום לשמור בבטן, נהייתי רגישה יותר כלפי אחרים.


 


ואז הכרתי את ג'. חשבתי בהתחלה שהוא בכלל לא בחור מיוחד, הוא לא יפה, הוא לא מרשים לא בחיצוניות ולא בפנימיות, אבל משהו בו בכל זאת שבה אותי - הוא טוב לב, הוא שקט וצנוע, הוא מסור למשפחה שלו, הוא מצחיק וקליל כזה ויש לו את הboyfriend material הזה שלא ראיתי הרבה זמן בגברים בעיר המסריחה הזאת שנקראת תל הביב. אנחנו חצי שנה ביחד וסך הכל ממש טוב לי איתו ואני אוהבת אותו.


אני לא יודעת אם אני מאושרת, מה זה מאושרת בכלל? להרגיש פרפרים כל הזמן? הייתי במצב כזה, הוא היה אהבת חיי ואז בסוף גם זה עבר.


עם ג' אני מרגישה שאנחנו ממש מתאימים ודומים אחד לשני בכל כך הרבה מובנים טובים.


הדבר היחיד שאני לא מסוגלת לסבול בו זה החוסר רגישות שלו. מצד אחד, האדישות שלו מושכת אותי ומצד שני, אני גם שונאת אותו על זה.


כשאנחנו רבים, אם עיצבנתי אותו או העלבתי באיזשהי צורה, הוא בוחר להסתגר ולא לדבר איתי. הוא יכול להיעלם ליום-יומיים, לא לענות לטלפון או לדבר איתי בצורה הכי לקונית שיש.


חשבתי שעברנו את הריבים האלה, כשהסברתי לו מאה פעמים שאני לא מסוגלת לקבל התנהגות מהסוג הזאת, שאני מעדיפה לדבר ולהתמודד עם הדברים במקום ליצור עוד פערים. יש צורה לכעוס ויש צורה לריב.


אמרתי לו, בוא נתמודד עם הדברים, העיקר שנדבר, להתרחק ולהיעלם לא עושה טוב לקשר.


חשבתי שבאמת הצלחנו להתגבר על זה, אבל מסתבר שטעיתי בגדול.


 


אז קבעתי איתו אתמול שאני הולכת לבשל היום והתקשרתי להזכיר לו ב7, שאני קונה מצרכים ושיגיע לארוחת ערב בסביבות 9.


ב9 וחצי סימסתי לו שאני מתעכבת ושיגיע ב9 וחצי והוא ענה לי שהוא כבר עייף, הוא נח בדירה שלו ואין לו כוח להגיע בשביל לאכול.


מאוד התעצבנתי, כי קניתי מצרכים, עבדתי קשה במטבח והשקעתי (בסה"כ הכנתי מרק ושיפודי סלמון, אבל בשביל מישהי שהיא לא בשלנית כמוני וזה לוקח שעתיים-שלוש, זה הרבה עבודה).


כעסתי עליו ועניתי לו בהודעות שטרחתי מאוד. אחרי שהתחלנו לאכול, אני והשותף ההומו שלי, הוא כתב שהוא התקלח, מרגיש רענן ויכול לבוא.


האמת שהייתי כבר כעוסה עליו והעדפתי שלא יגיע, אז עניתי לו בקלילות שעד שהוא יבוא, נסיים לאכול ושמיותר שיבוא.


בסופו של עניין, הוא בחר להגיע לכאן מבלי להגיד לי.


 


כשהוא הגיע, הייתי עצבנית ושטפתי כלים. הוא ניסה לעודד אותי, רצה לשטוף את הכלים, ניסה לחבק ולנשק אותי, אבל אני בחרתי בשתיקות מעצבנות ורק זרקתי מדי פעם, שאני עצבנית עליו כי כל כך טרחתי לשווא. העניין הזה נמשך בסה"כ רבע שעה, כששטפתי כלים, ואז הלכתי להתקלח.


כשחזרתי מהמקלחת, נכנסתי לחדר שלי והופתעתי לגלות שהוא היה ריק, הוא פשוט הלך הביתה!!!


התקשרתי אליו ומסתבר שהוא זה שנהיה עצבני, כי לטענו התנהגתי לא לעניין וכמה הוא יכל לפייס אותי.


אמרתי לו שעברה רק רבע שעה ושהוא היה צריך לתת לי קצת זמן להירגע, ושאז היינו יכולים לדבר.


הוא אמר, שיש לו כבוד עצמי ושהוא לא היה נשאר עוד שעה, ושבכלל, אחרי שהתנהגתי ככה, הוא לא היה נשאר לישון אצלי בכל מקרה.


 


מאוד מאוד מאוד כעסתי והתפרצתי עליו בשיחה, שההתנהגות שלו עם הקטע שהוא הולך הביתה ובוחר לא להתמודד עם הדברים לא מקובלת עליי.


הוא אמר שאלה התגובות שלו, לא הגענו להבנה בעניין.


ניסיתי להסביר שההתנהגות שלו פוגעת ומראה על חוסר איכפתיות, הוא אומר שזה לא קשור לחוסר איכפתיות.


 


בסופו של עניין, התייאשתי מהשיחה שלנו. הרגשתי שהוא פשוט לא מבין את הצרכים שלי. אני חושבת שגם בריב הכי קשה, צריך להתמודד עם דברים ולא לברוח ולטאטא אותם. הוא חושב אחרת, הוא חושב שצריך להתעצבן, לא לדבר ולהתרחק עד שדברים ירגעו או שלא ירגעו בכלל.


אני מתחילה להפנים שעם כמה שהוא חסר רגישות ועם כמה שהצלחתי להביא אותו למצב שהוא מביע גילויי אהבה, מחמיא לי וכו' (דברים שלא היה עושה בתחילת הקשר) יש התנהגויות שאני לא יכולה לשנות.


והתנהגויות כאלה אני לא מוכנה לקבל. זה קו אדום אחושרמוטה.


 


אז כן, נראה לי שאני אפרד ממנו. זה נכון שאני עכשיו בלהט של הרגע, אבל לפעמים חוסר תקשורת זה פשוט חוסר תקשורת ואין מה לעבוד על זה.


אנחנו לא משפחה עם ילדים שנלך לטיפול זוגי. יש לי הזדמנות לסיים את זה ולמצוא גבר יותר רגיש.


אז כן, אני קצת חוששת מהרווקות, אבל האמת - הייתי רווקה בסה"כ לפני חצי שנה וזה לא היה כזה גרוע כמו שאני עושה מזה. בסדר, נכון, אני מתקרבת לפאקינג גיל 30 וזה הכי מפחיד אותי בעולם, אבל יאללה, למה לי להיות בזוגיות שלא מספיק מספקת אותי? וככל שתהיה יותר מחויבות, יהיה יותר קשה לצאת מזה ואז יתחילו הבגידות. אני בטוחה בזה שאני אבגוד אם אני לא אהיה מסופקת.


אז כן, ראיתי או שאני עדיין רואה את העתיד שלי, כי אנחנו אוהבים ואני מרגישה שזה עובד לנו, אבל יש לי קווים אדומים שהוא לא מפסיק לחצות אותם.


אז כן, אני עצובה, כי המחשבה שאתעורר לבד והוא לא יהיה לידי מבאסת אותי וכבר התחלתי לתכנן את העתיד שלנו ביחד שהיה נראה לי כיפי לאללה, אבל אולי גם לי יש כבוד עצמי... אני לא מוכנה להיות עם גבר שמתעלל בי רגשית. זו התעללות גם אם הוא לא התכוון והוא פשוט נכה רגשית בלי קשר אליי.


 


מה שכן, אני לא מתכוונת להילחם על זה בכל הכוח, כמו במערכות יחסים קודמות שלי. די, אין לי כוח, עייפתי.  

נכתב על ידי JimmyJazz , 27/8/2014 03:15  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



נשבעת בשאנל


שאני ממש אוהבת אותו ואני רוצה את העתיד שלי איתו. זו הפעם הראשונה בחיים שלי, שאני מרגישה שהגבר לצידי נכון לי.

וכשאני אומרת "נכון" אני לא בהכרח מדברת על אהבה סוחפת, סול מייטס וכל הקיטש המוגזם הזה.

אני פשוט מרגישה שאנחנו ממש מתאימים, זורמים יחד ושזה עובד בינינו ממש טוב. 

יש בינינו הבנה, קבלה והכלה, לא רואים צורך לשנות אחד את השני, ואנחנו גם דומים בהרבה דברים באופי.

זה נכון שהפכים נמשכים, אבל השאלה האם הם מסתדרים?

אני חושבת שאנחנו שונים, וזה מה שגרם למשיכה, אבל בסופו של דבר, אנחנו יותר דומים ממה שאנחנו חושבים.

וזה כיף. זה מגניב להיפגש כל יום ולדבר על העתיד, מבלי לחשוש. וזה כיף לגלות כל פעם מחדש, שאנחנו יכולים לריב ואז להתגבר על זה - כי התקשורת שלנו ממש טובה. נכון שלא תמיד הוא מבין אותי, כי אני בהרבה יותר רגישה ממנו והוא אפילו קצת אדיש, אבל הנכונות שלו מדהימה ואני באמת מרגישה שהוא לומד ומבין אותי יותר. הזמן באמת עושה את שלו. אי אפשר לצפות לקסם על ההתחלה. 

 

לא אשקר שלפעמים בא לי לחנוק אותו. הוא עקשן ולא תמיד מקשיב לי, אבל תמיד בסופו של דבר, הוא מגיע למסקנה שאני הגעתי אליך.

אז נכון, להגיד "אמרתי לך" לא תורם, אבל היי, לפחות גרמתי לו לעשות את מה שאני רוצה, גם אם הוא חושב שהוא הגיע לזה.

 

 

נכתב על ידי JimmyJazz , 19/8/2014 15:34  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

כינוי:  JimmyJazz

מין: נקבה




43,897

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לJimmyJazz אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על JimmyJazz ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ