לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

אם יש גן עדן


אחרי הרבה שנים מאז שהוקם, וכמה שנים מאז שנטשתי אותו אני חוזר והפעם בפורמט חדש - בלוג שירה! נובמבר 2018.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

1/2019

תובנות על התקרבות


לקרוא תוך כדי האזנה לזה:


 

בקסמיה נשבתי
בלבי יש מקום מיוחד לה
הפחד. אוה הפחד.
אם זה טוב, זה מפחיד.
אם זה רע, זה מפחיד.
אך בלבי אני יודע, היא כבר
יצרה לה מקום משלה.

אני מתבייש
כמו ילד קטן שהבין שהתאהב בילדה שאיתו בכיתה
אני מתבייש
כמו גבר שהבין שחלק ממנו נמצא
ברשות אותה אישה
ואולי, ברגע מסוים - תעזוב אותו
והלב ישבר
והאגו יושפל
והיא תהיה חזקה
והוא חלש. לכאורה.

 

העניין בפחד הזה, הוא שורש המחשבה כי קיומי ועצמיותי תלויה בקבלת אהבה ואישור להם. זו היא מחשבה המבוססת על פחד ולא על אהבה. שזה בסדר, כי זה תהליך רוחני שאני עובר.
במקום זאת, להרגיש בטוח וראוי להיפתח, להתקרב - כי הקשר הוא הזדמנות ליצירת הזדמנויות הדדיות.
או בקיצור, התקרבנו אז התחלתי לפחד😅

העניין בפחד, הוא מאד פשוט. תפקידו הוא להיות קיים. להפחיד ולפחד. תמיד - מכל דבר. על כן הוא שם בטוב וברע.

אבל! הוא קדוש. הוא קדוש ככל הרגשות החיים. קדוש קקדושת החיים. מוזר, נכון? לא.

הוא חבר שלי, ואינו אויב שלי. הוא בא לטובתי, הוא מנסה לעזור לי על אף ששנינו יודעים שהוא כבר לא עוזר לי, ובקרוב דרכינו יפרדו. אולי עכשיו?

 

שבת שלום.

נכתב על ידי Just-A-Human , 25/1/2019 20:54  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





18,041
הבלוג משוייך לקטגוריות: פילוסופיית חיים , חינוך , שירה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לJust-A-Human אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Just-A-Human ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ