| 5/2013
ביקורת על הסרט "טוב"
אני חייבת לומר, הרבה זמן לא נתקעתי מול סרט ולא ידעתי מה לומר. הסרטים של טרנטינו היו יותר כשרון להפוך מציאות למעין לעג עצוב, ולא חשבתי שאמצא אי פעם משהו שמזכיר כל כך את הסרטים שלו... רק בצורה הפוכה.
לפני הכל, הסרט ״טוב״ אינו עוד סרט מלחמה/חיי יהודים במלחה״ע ה2/סרט שואה/מהאלה שמציגים ביום השואה. לא כך הרגשתי. הסרט צולם בשנת 2008 ע״י הבימאי וינסנט אמורים. לא השם הכי מפורסם בעולם, אבל גם זה משקף.
אומרים שכדי ללמוד על הבימאי והתסריטאי, יש צורך בלראות את עבודתם. ואכן, המלנכוליה של טים ברטון ממלאת חום, העושר של שפילברג ממלא אהבת חיים. וינסנט אמורים שיחק בהדגשת הדמות הראשית...
הסרט ״טוב״ הוא, כאמור, סיפור של אדם, פרופסור לספרות באוניברסיטה בגרמניה במהלך שנות מלחמת העולם השנייה. הפרופסור, אדם רגוע, צנוע במיוחד, עובד טוב שלא משאיר כל צל של ספק: אחד משלהם. בתחילת המלחמה הוצע לו להצטרף למפלגה הנאצית. בתור אדם אינטלגנטי ולא עיוור הפרופסור מסרב במשך זמן מה.
עם הזמן, פחדו ״לפעול מהצד ולא להשפיע״ גורם לו להצטרף למפלגה. חברו הטוב, רופא יהודי בשם מוריס, מזדעזע לנוכח ההחלטה. עם זאת מקבל את רצון הפרופסור לא להתבלט- בתקופה זו כבר נאסר עליו לרפא בשל היותו יהודי, לעומת חברו הארי, אשר לאט לאט עולה במדרגות, ומצליח במפלגה.
בחייו הפרטיים של הפרופסור מתחולל מעין שינוי אופייני לשינוי שמבחוץ- הוא עוזב את אשתו בשביל ארית צעירה, שוכח מחברו היהודי ולאט לאט מופיעים אצלו תסמינים מוזרים במיוחד של מחלה נפשית. מחלתו לא רק מביעה את הקורה בחוץ, אלא מראה את הקשר שבינו לבין מוריס: אינו סתם רופא, אלא פסיכולוג. תסמיני מחלתו מופיעים בלילה שבו מוריס נלקח למחנה עבודה...
כאמור, קשר מיוחד בין הבחוץ לבפנים, עוד לפני הרעיון שמנסה להעביר הבימאי. מדוע המציאות כה זהה? הרי מדובר בפרופסור רציני, אשר מחפש את הרופא היהודי למשך כל הסרט. אבל האם זה באמת הופך אותו, עפ״י השכנוע הקולנועי, ל״טוב״?...
הפרופסור אינו מודע למתרחש. הוא שולל עתיד כבד לחברו הרופא, שולל את העובדה שאמו תיפגע מכך שעזב את אשתו בשביל ארית, וכמובן אינו מאמין שהכנסת ארית למשפחתו החדשה תפגע בעולמו הפנימי. הוא עיוור מצד אחד, אך רואה יותר מצד שני. הוא יודע כיצד לדבר עם אנשי המפלגה כך שלא יחשדו בו. הוא אינו מראה סימן מצוקה, מלבד התסמינים הנפשיים המוזרים-הוא שומע שירה של אנשים במקומות טראגיים. הייתי מוסיפה עוד שעם כל פגיעה היה נשמע שיר באוזניו.
הסרט נגמר ברגע של שליחתו למילואים. הוא עומד במרכז של מחנה עבודה, במדי S.S. איכותיים, בעלי קישוטים וסמלים אופייניים לבעלי דרגה גבוהה. מאחוריו שיירות של גברים גוססים, מקדמו חיילים, המעיפים באגרסיביות ילדים לכיוון מחנה העבודה, אך מימינו עומדת מקהלה של יהודים והומוסקסואלים המנגנים ושרים...
הסרט, מבחינה הסטורית, מציג דבר אחד בלבד: את חוסר האונים של העמים האירופאים להביא עזרה לבני המיעוטים שבסכנה. כאשר משיג הפרופסור אישור יציאה לרופא היהודי, כבר מאוחר מידי. יש שניסו יותר, יש שפחות. יש שנהנו מהרגע, כפי שהדגיש, בצורה אירונית לחלוטין הרופא היהודי כאשר ישבו על שפת הנהר. ״לא ידעתי שאתה יודע לחיות את הרגע.״ ״גם אני לא,״ הודה הפרופסור. ״כנראה שזה בגלל ההעלאה...״
שיא נוסף אפשר לראות בישיבתו השקטה עם הארית, כאשר נקרא למילואים. היא מנסה לתפוס רגע אחרון כדי לספקו מינית. ״הפיהרר רצה ריבוי חיילים.״ נאמר ע״י אחד הסועדים במסיבה שבה ביקרו. ״ובת זוגתך דוגמת אם נורדית מצויינת. ברכותיי.״ ברגע של הרצון לסיפוק היא אומרת לו להביט במראה. בהבדל של מספר חודשים בלבד רואה הפרופסור מראה שונה לגמרי-אינו אדם בחליפה יותר, אלא במדי צבא נאצי חדשים. הוא קופא במקום.
תשאלו וודאי-מדוע לא הזכרתי את שמו? כי מבחינת ההסטוריה, הוא רק ״טוב״. הוא לא עשה הרבה, בדיוק כמו עוד אלפי אנשים שניסו לעזור אך לא ידעו כיצד. הוא פשוט ״טוב״ שקפא כשראה סבל, שממנו התעלם שנים. שנים... של עיוורון מטופש, אהדה לכוח (?) ורצון הוכחה עצמי.
הסוף פתוח, אך אדם שמבין וודאי יוכל לסיים את הסיפור רק בדרך טראגית. חייל המאבד את שפיותו כאשר רואה סבל של בני מיעוטים, הלא נחשבים לאנושיים, נחשד מיד. סביר להניח שאם איבד לחלוטין את שפיותו לא יכל לענות על דבר יותר, להבין, לחשוב... ככל הנראה בתור חולה נפש הוצא להורג. גם אשתו הארית לא יכלה להוסיף דבר לטובתו. קשרה איתו היה כקשר המפלגה איתו כפרופסור-למען טובה משותפת, חסרת אהבה, בעלת לחץ ואימה אין-סופיים....
ועדיין, אדוני הבימאי, חסר משהו. כשיש יותר מידי סצנות, משמע חסר סיפור. חסר משהו ריגשי, ואנחנו מגלים פתאום שהדבר הכי חם שקרה שם הוא אפילו לא החברות שבין הפרופסור לרופא היהודי, אלא בין הפרופסור לאמו הגוססת. היא מתה מעט לפני יציאתו למילואים...
אז מה ההסטוריה מסתירה?
| |
העבודה הראשונה שלי
אחרי המון חיפושים הגעתי לחנות פיתוח תמונות. הם חיפשו עובד כללי- כזה שיעזור בפיתוח, עיצוב, מכירות... קצת מהכל.
פיטרו אותי אחרי 3 ימים. כלומר, אחד העובדים שלח בסמס הודעה על כך שאני לא מתאימה. כשבאתי לשם כדי לדרוש הסבר וכסף, המנהל אמר שלוקח כמה ימים לשלם. כלומר, על 3 משמרות לוקח לו לחשב כמה ימים. כואב הלב.
השקעתי את כולי. כדאי לו מאוד לומר שהסיבה היא במשהו אחר.
איבדתם עובדת מתמידה -.-
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
THE Ankin, plz