לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

מגדלור אור עקיבא


מגדלור - המקומון של אור עקיבא || טל. מערכת/מודעות: 050-6913970 || דוא"ל: mgdlor1@gmail.com || אתר החדשות והתרבות של אור עקיבא, בנימינה, קיסריה וחדרה

Avatarכינוי: 

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:





הוסף מסר

8/2010

פתיחת שנת הלימודים תשע"א במגדלור: רחל מתוקי נזכרת בימים בהם בנתה את עתידים אור עקיבא


 

בשנת 2000, ערב פתיחת שנת הלימודים תשס"א, הגיע ראש הממשלה דאז אהוד ברק לאור עקיבא. לא כל יום זוכה אור עקיבא לביקור כה משמעותי של ראש הממשלה – אך הפעם הדבר התבקש: תיכון ממלכתי חדש נפתח בעיר שסימל יותר מכל את חזרתו של היישוב לרצף חינוכי מגילאי הגן ועד סיום י"ב.

מאז ועד היום חלפו עברו להן 10 שנים. שמו של בית הספר גם הספיק להשתנות: מתיכון "המכללה למנהל" אור עקיבא, שונה שמו של בית הספר לתיכון "עתידים – המכללה למנהל", ובהמשך נפרדה עיריית אור עקיבא מההסכם עם רשת המכללות. במקביל, נסגרת חטיבת הביניים ע"ש מנחם בגין ונפתחה מחדש תחת ניהול בית הספר התיכון. היום מדובר כבר ב"קרית החינוך עתידים אור עקיבא" – המשלבת לימודים מכיתה ז' ועד י"ב.

ארבעה מנהלים התחלפו במהלך העשור בבית הספר. זה נפתח עם רחל מתוקי, שליוותה את הקמת בית הספר מהרגע הראשון, המשיך עם עזיבתה לחיפה ולמילוי מקום של לילך שני-רומנו, לאחר כשנה הגיע ד"ר משה פס וב-2008 התקבלה למנכ"לית קרית החינוך, אתי לרדו.

מתוקי, העומדת היום בראש מערכת החינוך והתרבות בחיפה, מספרת בראיון בלעדי ל"מגדלור", על השנים הראשונות בניהול בית הספר; הסיורים שעשתה בבתי התושבים באור עקיבא כדי לשכנע את התלמידים וההורים לבוא וללמוד בתיכון החדש; על שילוב תלמידי קיסריה עם אור עקיבא; על המעבר חזרה לעיר חיפה; ועל המקום המשמעותי ביותר בקריירה המקצועית שלה.

 

התיכון הראשון של אור עקיבא

  

מתוקי, ילידת העיר חיפה, בוגרת תיכון ליאו-בק ולימים בעלת תפקידים בצוות הניהול של בית הספר היוקרתי בחיפה, ניגשה בשנת 1999 למכרז לניהול בית הספר המתהווה באור עקיבא. הימים, ימי כהונתו של יעקב אדרי – אז עדיין ראש מועצה – ובאור עקיבא הוחלט על הקמת תיכון ממלכתי ראשון בשכונת אורות. "בשלב ראשון החל הליך הבינוי ובמקביל לבנייה יצאה מכרז לניהול בית הספר", נזכרת מתוקי ממשרדה שבעיר חיפה. "החלטתי לגשת למכרז אך אין ספק שזה היה עבורי מוזר. עבדתי 20 שנה בליאו-בק, אחד מהתיכונים המובילים בחיפה, אבל משהו דגדג לי בלהקים בית ספר חדש. ברגע שניגשתי למכרז הראשון, לאחר 2-3 תהליכי סינון, הגעתי בפעם הראשונה לאור עקיבא ונכנסתי למבנה. זה היה אתר בנייה לכל דבר, אי אפשר היה לזהות מה שייך למה. ופתאום, נדלקתי על הרעיון - שזה יהיה מפעל החיים שלי. זה מאוד ריגש אותי. יש משהו בלבנות בית ספר מאפס שהוא נושא בחלקם של מטי מעט. כמה בתי ספר חדשים בונים? לא הרבה סך הכל".

בכל זאת, קשה להבין את המעבר: מתוקי הגיעה מהעיר הגדולה חיפה לעיירת הפיתוח אור עקיבא, מעמדים סוציו-אקונומיים שונים מאפיינים את שני הרשויות המקומיות ובכל זאת היא לוקחת את ההחלטה – ונבחרת לנהל את בית הספר "המכללה למנהל אור עקיבא". "עבורי זו הייתה תפנית של מאה שמונים מעלות. גם להגיע לעיר קטנה, עיר קולטת עלייה, בית ספר אינטגרטיבי שקולט את כולם ואחוזי בגרות שאינם גבוהים. אבל, ראיתי בצעד הזדמנות ושליחות, והיום אני אומרת שאת הניסיון הכי משמעותי שקיבלתי בחינוך, קיבלתי בזכות הקמת וניהול בית הספר באור עקיבא. בניתי בית ספר שהוא דגם חינוכי איכותי ומצליח".

 

"הייתי צריכה לשווק משהו שלא קיים"

  

בשנה שבית הספר לא היה קיים – פעלה מתוקי לבדה – בגיוס סגל ההוראה, בשכנוע תלמידים להצטרף לבית הספר ובליווי צמוד של בניית מבנה המוסד החינוכי. "ישבתי באשכול הפיס, לבד וחשבתי איך תלמידי היישוב יבואו ויילמדו אצלינו".

הגעת ממקום שתלמידים היו נאבקים על מקומם בבית הספר למקום שאת צריכה לשכנע תלמידים כדי להצטרף לבית ספר.

"נכון, ממש כך", היא מחייכת.

זה היה הדבר המורכב והקשה ביותר בתחילת הדרך של מתוקי - שכנוע התלמידים ביישוב לבוא חנוכת בית הספר "עתידים" עם ראש הממשלה אהוד ברק (צילום: מתוך הספר בדרך אל האור" מאת שלום שבתאי) וללמוד בבית הספר החדש, ובפרט את התלמידים החזקים. כמנהלת בית ספר, ערכה מתוקי ביקורי בית, הלכה לעשרות בתים באור עקיבא, שכנעה והבטיחה באופן אישי שכל תלמיד יגיע לבית הספר הטוב ביותר. "פתחנו את בית הספר עם 5 כיתות. זה היה בלתי יאומן. ממצב שאף אחד לא רצה לבוא הצלחנו לגייס תלמידים. התחרות הגדולה הייתה עם תיכון חדרה ועמל חדרה, שרובם רצו ללמוד בהם. הייתי צריכה לשווק משהו שלא קיים. ברמה האישית, התחייבתי להורים ולתלמידים שעם הניסיון שאני מביאה מחיפה בית הספר יהיה טוב ביותר".

במקביל, החלה קליטת סגל ההוראה. "קלטתי צוות צעיר, שלא בא בהכרח מהחינוך", מספרת מתוקי. "הייתה עורכת דין, יוצאת צבא לשעבר, איש תקשורת. הצוות שבנה את בית הספר לא היה קונבנציונאלי אלא צעיר, נמרץ, חדור מוטיבציה ולא בהכרח עם ניסיון בהוראה. ועובדה שהוא הביא את התלמידים להצלחה". ראש הממשלה אהוד ברק פתח את בית הספר בערב פתיחת שנת הלימודים תשס"א, ה-31/8/2000.

 

החלום הפך למציאות

 

את האחד בספטמבר 2000 מתוקי לא תשכח לעולם. וגם אור עקיבא. בית ספר תיכון חדש נפתח, והחלום הפך מציאות. "זו הייתה חדוות יצירה, תחושה מדהימה", היא מספרת ומציינת באותה נשימה: "ביום שבית הספר נפתח, כבר התחלנו לעבוד על המחזור הבא. התחלתי לחשוב על הצורך של הבאת תלמידים – גם מאור עקיבא וגם מחוצה לה. הבנתי מהר מאוד שאם אצליח למשוך תלמידים מצוינים או במיצוב סוציו אקונומי גבוה מחוץ ליישוב, התלמידים החזקים ביישוב יבואו. ואז, בשנה השנייה, במקביל לניהול בית הספר, התחלתי לעבוד עם הקהילה בקיסריה. את אותו תהליך שעשיתי באור עקיבא, עשיתי בקיסריה. אבא של אחד התלמידים, זיו ברנוב, הוא היה הסטארט-אפ. הוא לא היה מרוצה מבית הספר המשותף במעגן מיכאל ושני ילדיו למדו בבית הספר באור עקיבא. הוא הגיע אליי ודרכו הצלחנו לגייס שנה לאחר מכן, חצי שכבה מקיסריה. וברגע שהגיעו ילדי קיסריה, ילדי אור עקיבא אמרו: 'אם הם באים אנחנו לא נבוא?'

"את שיתוף הפעולה והקשר המיוחד הזה אני זוקפת לזכותו של זיו ברנוב וגיסתו שירי ברנוב, שתי משפחות, שהם הורים לילדים באותו שכבת גיל", מתוקי ממשיכה. "הם הצליחו לעזור לי רבות. עשינו סיורים, ביקורי בית, ישיבות ושיתוף הפעולה אט אט נרקם".

בין השנים 2000-2005, נרשם אחד משיאיה של מערכת החינוך באור עקיבא, עת התפרסמו נתוני הזכאות לבגרות בשנת 2005 – 99.2% מהתלמידים באותו מהנחת אבן הפינה לבית הספר (צילום: מתוך הספר בדרך אל האור" מאת שלום שבתאי)חזור השיגו תעודת בגרות. "אני חושבת שבחמש שנים הצלחנו להקים תיכון שיודע לתת מענה לכל תלמיד. גם לתלמידים מצוינים ומצטיינים וגם לתלמידים מאתגרים. בבית הספר היו כיתות אומץ, כיתות אתגר, וכיתות של 5 יחידות כימיה, פיזיקה וביולוגיה ומקצועות אחרים - וכולם הצליחו לקבל תעודת בגרות. זה חזונו של כל שר חינוך. הראנו שתחת קורת גג אחת אפשר ללמד תלמידים מצטיינים ומצוינים, וגם תלמידים מאוד מאוד מאתגרים ולהביא את כולם להצלחה".

מתוקי עברה קשיים בדרך. לא הייתה בטוחה שתצליח להסתדר עם המקום החדש ועם האוכלוסייה החדשה אך מהר מאוד התעשתה ולא הפסיקה לחשוב איך להביא את התלמידים לפסגה. "הגעתי ללמד אותם ולהעצים אותם ולבסוף התאהבתי בהם. זוהי ארץ ישראל. לכן אני אומרת שזה מפעל חיי".

 

ובחזרה לחיפה

 

בשלהי שנת 2005, פנתה עיריית חיפה למתוקי וקראה לה לחזור לעיר ולהוביל את מערכת החינוך של העיר. על אף הקושי הכבד בעזיבה של המערכת באור עקיבא, לא יכלה מתוקי לסרב. "היה לי מאוד קשה לעזוב את בית הספר", היא מודה. "זה באמת היה עבורי כבית. בכל יום הייתי מגיעה לפני כולם ועוזבת אחרונה. הרכב היה כבר בשש וחצי בחניה ובאחת עשרה חזרתי לחיפה. במשך 6 שנים, שנה של בניה וחמש שנות ניהול בפועל, חיפה הייתה רק המקום בו ישנתי. הייתי באור עקיבא מבוקר עד לילה.

"להצעה לחזור לא הייתי יכולה לסרב", היא מדגישה. "עם כל הקושי, חשתי שבניתי תשתית מספיק חזקה בבית הספר ומספיק טובה שגם אם אעזוב – התשתית לא תיפול".

כאמור, לאחר עזיבתה של מתוקי, ניהלו שני מנהלים את בית הספר, ולפני שנתיים נקלטה בתמיכתה של מתוקי, אתי לרדו. "אתי היא אשת חינוך. היה לי חשוב לקדם את בואה לבית הספר כדי שהוא יצליח". 

 

שומרת על קשר עם אור עקיבא

 

"ללא הניסיון שצברתי באור עקיבא לא הייתי יודעת לנהל נכון את מערכת החינוך בעיר חיפה", מציינת מתוקי. "בעיר חיפה יש הכל: בתי ספר מצוינים, ואליטיסטים, ואוכלוסייה חזקה, אבל יש אוכלוסייה  חלשה. אין דבר יותר משמעותי בקריירה המקצועית שלי מהעבודה באור עקיבא".

מהרגע שהגיעה מתוקי לתפקיד החינוך והתרבות הבכיר בעיר, נלחמה מלחמת חורמה בתופעת הנשירה מבתי הספר. "מבתי ספר שהיו מנשירים 30% במעבר מ-ט' ל-י', היום, כל בתי ספר בעיר לא מנשירים תלמידים. תלמידים שמתחילים בכיתה ז' מסיימים י"ב באותו בית ספר. זה גרר אמנם סגירה של בתי ספר חלשים וכושלים וזה בסדר, אנחנו שלמים איתה. הניסיון שלי מאור עקיבא לימד אותי לחזק מאוד אוכלוסיות סוציואקונומיות נמוכות, ללמד את בתי הספר להתמודד איתן ולהשאיר אותן בין כותלי בית הספר, והם מתמודדים איתן – לשמחתי הרבה- בהצלחה".

מתוקי אחראית בחיפה לא רק על החינוך אלא גם על התרבות, החינוך המשלים, הנוער ותנועות הנוער, הספורט, המתנ"סים והמרכזים הקהילתיים. "מה שאני מובילה בחיפה זה תפיסה של פיתוח תשתיות לטיפול בתלמידים לאורך כל היממה ובכל סביבות חייו של התלמיד - לא רק בבתי הספר. כלומר, לעבוד עם הורים, תשתיות בקהילה ועם כולם בשיתוף פעולה. זה החוזק שלי כמי שמנהלת מערכת גדולה ברשות מקומית וזה גם השדרוג מניהול בית הספר".

את בקשר עם אור עקיבא? "בטח בטח. אני אוהבת את תושבי אור עקיבא, אני מצדיעה לתלמידיי שחלק גדול מהם בקשר איתי ואני מאחלת עוד הרבה שנים מוצלחות לקרית החינוך עתידים".

נכתב על ידי , 20/8/2010 17:02   בקטגוריות אור עקיבא  
הצג תגובות    הוסף תגובה   2 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




133,942
הבלוג משוייך לקטגוריות: אקטואליה ופוליטיקה , תקשורת ומדיה , אומנות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למערכת מגדלור אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מערכת מגדלור ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ