לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

במקום להחליף את מחסניות הדיו...




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
12/2010

מילים בוערות בקרבי



כשהטמטום מגיע למימדים מפלצתיים, זה מלחיץ.
כשאהבה הופכת לשנאה קיצונית, זה כואב.
כשילד הופך לגבר ומשאיר את התמימות מאחור, זה עצוב.
כשאש מתפשטת במהירות מסחררת, זה שורף.
כשהקור חודר עמוק לעצמות, זה מקפיא... אפילו את הלב.
כשהדמעות לא מפסיקות לזלוג, זה מלוח... ואני מעדיפה מתוק.
כשאנשים מתים מוקדם מדי ובעיקר כשיודעים שזה היה יכול להימנע,
זה קורע אותך מבפנים.
כשהומור הופך לאירוניה בעלת השלכות, אני נותרת פעורת פה.
כשאני רוצה לראות אותך ויודעת שאי אפשר, זה קשה.
כשהגעגועים מנסים להשתלט על העקרונות שלי, אני הופכת ללוחמת.

אף פעם לא נלחמתי בקרב כל כך קשה,
תמיד התעקשתי להילחם בכל הכוח,
כי אני לא מוכנה להיות מובסת על ידי החולשה.
הכי קל לוותר לעצמך, אבל אז אתה מרגיש אפס.
להיות מאוכזב מעצמך,
זו אחת ההרגשות שהכי קשה לי לתאר במילים.
הן מעורבות בכל כך הרבה תחושות מבולגנות,
שאצטרך להשתמש בכמות עצים של יער שלם,
כדי שיהיו לי מספיק דפים לכתוב תיאור מדויק.

והיער שלי נשרף,
והאחים שלי נשרפו,
ואין לי עצים,
ואין לי דפים,
ואבדו המילים,
כי לא אוכל להנציח אותן.
כי כשמילים מתרוצצות בראש, הן נשכחות,
ומילים שכתובות שחור על גבי לבן,
יישארו לעד,
גם אחרי שאסיים את תפקידי כאן,
ואעביר לכם את המסר שלי.
נכתב על ידי LIAT86 , 4/12/2010 18:02   בקטגוריות אקטואליה, פסימי, שחרור קיטור  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





Avatarכינוי:  LIAT86

מין: נקבה

תמונה




הבלוג משוייך לקטגוריות: סטודנטים , יצירתיות , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לLIAT86 אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על LIAT86 ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ