לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

SuperMassiveBlackHole



Avatarכינוי:  Anastasiya.

בת: 17

MSN:  רק תבקשו




קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
9/2014

התרגלתי


- זה בסדר, התרגלתי.

התרגלתי כבר לא לראות אותו חוזר הביתה בלילות, 

שיחות מהמנהל שלו בעבודה שאומר לי שהוא לא הגיע היום.

התרגלתי לקום בבוקר ולראות אותו ישן על הספה בסלון, כנראה ידע שלא יצליח להגיע עד חדר השינה.

התרגלתי לעבוד בשביל שניים, לטפל בבית לבד, התרגלתי לסוף שבוע של כלום.

חמש שנים אנחנו ביחד. וארבע מהן היו הכי נוראיות בחיי.

אני לא יודעת למה נשארתי איתו, שום דבר מהקשר הזה לא עשה לי טוב.

כנראה שהתרגלתי לנוכחות שלו עם הזמן, לסטטוס של להיות במערכת יחסים

אחרי הכל זה מה שכולם מחפשים עכשיו לא? קצת אהבה, קצת יחס, קצת יחסים.

והיה לי נוח להיות בסטטוס הזה, כי אז לא היה לי את הנטל של החיפושים, הדייטים והאכזבות.

אבל שום דבר מעולם לא נראה לי כל כך שגוי כמו ההחלטה שלי להיות איתו.

הייתי מקבלת שיחות באמצע הלילה מחברות שלי, שהיו אומרות לי שראו אותו באיזה בר, שיכור מהתחת, מתמזמז עם איזו בחורה.

אני זוכרת את הלילות האלו שלא ידעתי מה לעשות עם עצמי. הייתי בוכה כמו ילדה קטנה שלקחו לה את המוצץ.

הוא לא היה מחמיא לי, לא היה מקדיש תשומת לב, אפילו ביום ההולדת לא הייתי מקבלת מזל טוב.

שלא נדבר על הסקס שלא היה לנו כבר שלוש שנים בערך.

ואני לא מבינה למה אני נשארת נאמנה לבן אדם שבבירור לא אכפת ממני.

אז עזבתי אותו; ארזתי את הדברים שלי באיזה בוקר אחד כשהוא לא חזר הביתה, והלכתי.

אחרי שלושה ימים קיבלתי ממנו טלפונים והודעות כמו ממשוגע, הוא כתב כמה שהוא מתגעגע ומצטער, 

כמה שאני חסרה לו, שהוא אוהב אותי. והאמת? לא האמנתי לו. 

איזה מן בן אדם מתעלם מקיומך לחלוטין במשך שלוש שנים ואחר כך עוד מעיז להגיד שהוא אוהב אותך?!

ועכשיו, אחרי כמעט שנה שעזבתי, אני גאה להגיד שאין הרגשה יותר מדהימה ומשחררת מלהיות רווקה.

כל תשומת הלב הזו, החיוכים והקריצות. 

אין אפילו פעם אחת שבא יצאתי לבר עם חברות ולא קיבלנו צ'ייסרים או משהו מאיזו חבורה של בחורים.

והדבר הכי טוב בכל זה, היא תחושת החופש. החופש המוחלט לעשות מה שאת רוצה, מתי שאת רוצה ועם מי שאת רוצה.

הספקתי לטוס לחו"ל שלוש פעמים, לקבל קידום אדיר בעבודה ולחיות כמו שמעולם לא חייתי עד עכשיו. משוחררת.

אני חושבת שאחד הדברים שאנשים לא מבינים ומעריכים עד הסוף הוא החופש.

אנחנו כל כך עסוקים בלחפש סטטוסים להשתייך אליהם שאנחנו שוכחים את עצמנו בכל הסיפור הזה.

אנחנו שוכחים את מי שאנחנו באמת ומה שאנחנו באמת אוהבים.

אנחנו כל כך עסוקים בללמוד על הסובבים אותנו, להתאים את עצמנו לריבוע הכל כך קטן ושטחי הזה רק כדי שמישהו אחר יאהב אותנו,

עד ששכחנו לאהוב קצת את עצמנו.

 

נכתב על ידי Anastasiya. , 20/9/2014 20:18  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

הבלוג משוייך לקטגוריות: חטיבה ותיכון , מתוסבכים , צילום
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לAnastasiya. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Anastasiya. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ