לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

SuperMassiveBlackHole



Avatarכינוי:  Anastasiya.

בת: 17

MSN:  רק תבקשו




קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
9/2014

מוזה


בכל פעם שהיא פה הריח המדהים שלה נדבק לי לסדינים.

כשקמתי בבוקר היא כבר לא הייתה;

זה כבר מזמן הפסיק להפריע לי

למרות שלפעמים אני מקווה שהיא תישאר

או לפחות תגיד לי מה השם של השמפו שלה.


כבר שנה שניה שאני חי בלעדייה.

והאמת, התגעגעתי אליה. כל דבר בדירה המחורבנת הזאת מזכיר לי אותה

חדר האמבטיה נראה כל כך ריק בלי כל הדברים שלה.

במטבח אני כבר לא עובר. אני יודע שמחכה לי שם ערמה לא קטנה של כלים לעשות.

והמקרר ריק, היא כבר לא מבשלת.

וכבר כמה חודשים טובים שאני פשוט לא מסוגל לישון במיטה שלנו.

אני ישן על הספה. למרות שגם שם לא חסרים לי זכרונות ממנה.


לפעמים אני משחזר בראש את הפרידה שלנו.

שלה יותר נכון

היא פשוט עזבה, היא חשבה שככה יהיה לי יותר קל להתמודד.

היא לקחה את כל הדברים שלה, כל המתנות שקניתי לה, כל המתנות שהיא קנתה לי. הכל.

לא השאירה דבר, מלבד הזכרונות והריח שלה.


מאז שהיא עזבה אני כבר לא יוצא, אני גם לא עובד,

אלוהים יודע איך אני אשלם את החשבונות החודש.

אני פשוט לא מסוגל לצאת מהדירה. 

אני מפחד שאם אני אצא, כשאני אחזור, כל הזכרונות האלה ייעלמו כמוהה.

ואני לא רוצה את זה. אני צריך אותה, אני לא יכול בלעדייה. 

וחבל שהבנתי את זה רק אחרי שהיא עזבה אותי. 

על מי אני עובד, גם אני הייתי עוזב את עצמי אם הייתי יכול.

 

 








נכתב על ידי Anastasiya. , 3/9/2014 00:00  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: חטיבה ותיכון , מתוסבכים , צילום
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לAnastasiya. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Anastasiya. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ