לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Makeup Your Mind.


מדריכים, עצות וטיפים באיפור וכל מה שקשור אליו.

Avatarכינוי:  Makeup Your Mind.

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


9/2012

ניסויים בבע"ח בתעשיית הקוסמטיקה ומוצרי בית- העמדה שלי.



ניסויים בבע"ח- העמדה שלי

בפוסט הזה אני לא הולכת להגיד לכם להיות אקטיביסטים בשום צורה. אני לא הולכת להלאות אתכם בפרטים לא רלוונטיים ולהאיץ בכם להרים הפגנות. המטרה היחידה שלי היא לתת לכם ידע שיאפשר לכם לעשות את הבחירה שנכונה לכם.

אני אוהבת בע"ח.
מבחינתי, בעל חיים לא שונה מילד שזקוק לעזרה ותמיכה, בייחוד בעולם שנשלט על ידי בני אדם בזרוע קשה ובשקים של דולרים. יש הרבה דברים שהייתי רוצה לשנות בעולם, ושאנשים טובים עובדים קשה מאד כדי לשנות אותם, אבל יש דבר אחד שבאמת הצליח לעלות לי על העצבים בשנה האחרונה- ניסויים בבע"ח.
בהתחלה, כשנכנסתי לענייני האיפור והקוסמטיקה, התעניינתי בעיקר ב"מה המוצר הכי טוב" ו"מה הכי מומלץ" ו"מה הכי מתאים לי". לא חשבתי שיש מוסר מאחורי כל העסק הזה של צבעים וטקסטורות וכיף- מי היה מדמיין שהוצאתי ממיטב כספי על מוצרים שהרעילו והרגו אלפים על אלפים של בע"ח שכל פשעם היה להיות חלשים ממני?
בהתחלה התכחשתי לאמת. התכחשתי לרעיון שאני תורמת לתעשייה של ניסויים אכזריים ומיותרים, שיש להם אלטרנטיבות בטוחות יותר ומוסריות בהרבה. התכחשתי לרעיון שכל כך הרבה חברות עושות את זה. אמרתי "לא" לאמת כי זה היה נוח, כי זה היה קל, כי זה היה נגיש. אבל בשלב מסוים הפסקתי לומר לא והתחלתי לעשות קצת חפירה.

בואו נעשה סדר בבלאגן שהוא עניין הניסויים בתעשיית הקוסמטיקה בפרט ובתעשיית מוצרי הבית ככלל.
נתחיל ונאמר שכרגע נפוצים בתעשיית הקוסמטיקה, מוצרי הניקוי, מוצרי הבית וכו' שלושה סוגים של ניסויים בבע"ח, שכרגע "עוד לא נמצאו להם אלטרנטיבות" ועדיין נמצאים בשימוש (שזה כמובן טיעון חסר בסיס בהתחשב בכמות החברות שלא מנסות את המוצרים או המרכיבים שלהן בשום שלב ומייצרות מוצרים בטוחים לשימוש לחלוטין). הנה פירוט שלהם (שתורגם ונערך מפה). אתם לא חייבים לקרוא הכל, כמובן, אבל כדאי שיהיה ברור, כנקודת מוצא, שישנן אלטרנטיבות לכל הניסויים שנמצאים כרגע בשימוש בתחום זה וזה מוכח מחקרית- כל שימוש בניסויים האלה נעשה למטרות שבהחלט לא קשורות לבטיחות בני אדם.
הייתי אומרת "לא לבעלי לב חלש", אבל אני חושבת שהאמת שווה את הזעזוע.

בדיקות מינון רעילות חוזרות וחריפות- בעלי חיים (בעיקר חולדות, עכברים וכלבים) מואכלים בכפייה את החומר במינון משתנה דרך צינור ארוך ישירות לקיבה, שהוא בעצמו הליך לא נעים (הערה: אם קראתם בעבר על פיטום אווזים תוכלו לדמיין את הקונספט). השפעות המינונים השונים נרשמות – כמו שלשולים, הקאות, עוויתות, דמעות דם, קשיי נשימה, וכו'. זה עשוי להימשך כמה ימים או אפילו חודשים. במציאות, למידע שנרכש אין כל רלוונטיות למינים אחרים מלבד אלה שתחת מחקר, ואכן ניכר במחקרים כי הממצאים יכולים להשתנות גם בתוך אותו המין- תלוי בגיל, מין, דיור, תזונה וכו'. בשנת 2002, המבחן הידוע לשמצה  LD50לבסוף נאסר לבדיקות כימיות שאינן תרופתיות, לאחר עשורים של הפגנות נגדו. אולם האלטרנטיבות הן בקושי מדעיות או הומאניות יותר, למרות שמשתמשים בפחות בע"ח. זהו צעד בכיוון הנכון, אך התשובה האמיתית להבנת הרעילות האקוטית היא להשתמש בבדיקות מבחנה (כגון בדיקת הספיגה שנקראת neutral red uptake assay ומבחן סיליקון מיקרופיסיומטר) ברקמות אדם. התוצאות תהיינה מהירות יותר, זולות יותר- והכי חשוב, רלוונטיות וישימות לבני אדם.
בדיקות גירויי עור ואלרגיות- החומר הנבדק נמרח על הגב המגולח/השרוט של ארנבות או שרקנים. כל אדמומיות, דלקת, כיב נפיחות או פיצוח שנמשכים יותר משבוע-שבועיים מתועדים על ידי צוות המחקר. משככי כאבים כמעט ולא ניתנים אף פעם. עם זאת, עורם של ארנבים רחוק מאד מעור אנושי. בנוסף, גילוח הארנבים גורם כבר לגירוי ראשוני שלא קיים בבני אדם- מה שכמובן משבש את תוצאות המחקר. מדענים פיתחו עור מלאכותי אנושי Corrositex)), בנוסף לאפשרות של שימוש במעין חלקיקי עור שנבדקים במבחנות ((vitro skin fragments-  שתי בדיקות שונות המספקות תוצאות מדויקות ואמינות יותר.
בדיקות גירוי בעיניים- במבחן דרייז הידוע לשמצה, שבמהלכו כימיקלים טופטפו לתוך עיניהם של ארנבים, נמצא עדיין בשימוש. זאת למרות העובדה שקיימות שיטות מפותחות יותר כבר שנים רבות, כמו קרניות מלאכותיות, ותאי עיניים שמגדלים בתרבית. עיניהן של הארנבות מנוטרות במשך עשרים ואחד יום כדי לבדוק אדמומיות, נפיחות או כיבים. לארנבים, יש לציין, יש פחות בלוטות דמע מלאדם, ולכן הוא לא יכול "לבכות" החוצה את הרעלים כמו שבני אדם יכולים. בנוסף לכך, אין להם רפלקס מצמוץ ולכן הם לא יכולים למצמץ בכדי להוציא את הכימיקלים. באופן בלתי , כמו שאתם יכולים לדמיין, נגרם להם כאב בלתי נסבל.

ועכשיו, נחזור כמה צעדים אחורה.
השאלה המוסרית פה היא יותר ממתבקשת- האם בני האדם עליונים על בע"ח אחרים ולכן זה צודק לענות אותם, בהתחשב בכל הגורמים הנראים לעין? הרי הם חפים מפשע, חלשים מאיתנו, חווים רגשות ותחושות ברמה גבוהה דיו כדי לסבול (אנחנו יודעים את זה כבר שנים)- הם חיים על הכוכב הזה ממש כמונו, חלקם היו פה גם לפנינו. מה עושה אותנו עליונים יותר? האם יכולתנו להבדיל בין טוב לרע ולהחליט החלטות תבוניות בצורה גבוהה לא הופכת את הבחירות הלא מוסריות שלנו לנחותות?
ולמי שהמצפון שלו לא התחיל לדגדג (מכל סיבה שהיא)- זה פשוט מיותר כשאפשר לעשות את זה אחרת. כאשר חברה בוחרת במדיניות של ניסויים, גם אם לא על כל אחד ואחד ממוצריה, היא בוחרת באלטרנטיבות שהן לא רק פחות מוסריות (ומכאן, אין ספק, כלכליות בלבד), אלא גם פחות בטוחות לנו. קנייה מהחברות האלה משמע תמיכה בבדיקות פרימיטיביות שיכולות להביא לתגובות נוראיות בבני אדם וכספים רבים שנשפכים על מוצרים שייגנזו.

הנקודה הבאה שיש להבהיר היא העובדה שלא כל חברה דוגלת באותה מדיניות בנושא ידידותיות לבע"ח. כיוון שנושא המוצרים הטבעוניים לעומת מוצרים שפשוט לא נוסו הוא נושא מורכב ודורש פוסט משל עצמו, ישנם מספר סוגים נפוצים בהקשר לניסויים עצמם:
1. החברה לא מנסה את מוצריה או את המרכיבים של מוצריה בבע"ח בכל שלב של הייצור, גם לא על ידי גורם חיצוני (גורם שלישי כמו שהוא נקרא ברוב ההצהרות הרשמיות).
2. החברה לא מנסה את מוצריה או את המרכיבים של מוצריה בבע"ח בכל שלב של הייצור, אך המרכיבים\המוצרים עלולים להיות מנוסים בשלב מסוים על ידי גורם חיצוני.
3. החברה לא מנסה את מוצריה בבע"ח, אך עלולה לנסות את המרכיבים בעצמה או על ידי גורם חיצוני.
4. החברה לא מנסה את מוצריה בבע"ח או את מרכיביה, אלא אם כן היא נדרשת לעשות כן על פי חוק.
שימו לב לסעיף ארבע. זו טענה שתמצאו בהרבה חברות קומסטיקה (ומוצרים דומים, כאמור). מה המשמעות של המשפט הזה? הבעיה הנוצרת מהטענה המעורפלת הזו היא שהרבה שאלות לא נענות- כמה מהמוצרים מנוסים מתוך מגוון המוצרים של החברה? באיזה שלב הם מנוסים? בכמה בע"ח? ויותר מזה, הניסוח הזה מערפל את העובדה שהחברה אכן מנסה בבע"ח, ואין איך להתחמק מזה ברגע שקוראים את המשפט ומעבדים אותו.
מבחינתי, רק חברה שעומדת בהצהרה הראשונה היא חברה מוסרית. כל חברה שבשלב מסוים מאפשרת ניסויים בבע"ח אינה חברה מוסרית כלפי בע"ח ולכן אני, אשר מחשיבה את עצמי כצרכנית קוסמטיקה מוסרית, לא הולכת לתת להם ממיטב כספי.
המקום שבו זה נהיה מסובך- כשחברה עומדת בקריטריונים של הסעיף הראשון, אבל חברת האם שלה (כלומר, חברה שקנתה אותה והיא הבעלים שלה) לא עומדת בהם. כאן צריך להתחיל ולברר איזו חברה עומדת בפני עצמה לפי מדיניות נפרדת ומי מעורבת יותר בהחלטות של חברת האם שלה. ההחלטה הפשוטה היא לא לרכוש מהן, כמובן- כדי לא לתת כסף בעקיפין לחברות האם.
אבל ניקח לדוגמא חברה די מוכרת- The Body Shop (לא body shop הישראלית, אל תתבלבלו). החברה עומדת בסטנדרטים של אחד הארגונים הנוקשים בעסקי הניסויים- The Leaping Bunny, ואף פועלת למען בע"ח ומשיקה קולקציות טבעוניות. ובכל זאת, הבעלים של החברה הזו הם לוריאל. מבלבל, אה?

רבים מאיתנו יופתעו וישאלו את עצמם את השאלה המתבקשת, "אז למה החברות האלה עדיין מנסות בבע"ח? מה הפואנטה בשימוש בשיטות כל כך ארכאיות ואכזריות- ועוד כשאפשר אחרת?"
ובכן, מעבר למניע הכלכלי הבסיסי (הרבה מהמוסדות כבר בנויים לניסויים בבע"ח, והיצרנים לא רוצים להשקיע במעבדות שיתאימו לבדיקות האלטרנטיביות), ישנו מניע כלכלי חדש שמניע את כל השוק אחורה בזמן- חברות רבות שהתגאו בכך שלא ניסו את מוצריהן או מרכיביהן חזרו לאחרונה לנסות בבע"ח. ולמה זה?
סין.
סין היא שוק מלבלב בימים אלה. הכלכלה שלהם צומחת בקצב מסחרר. והרי כידוע, בסין יש המון, המון אנשים, עם כוח קנייה עצום. ואת כוח הקנייה הזה רודפות החברות. ומה זה קשור לניסויים? החוק הסיני כרגע מחייב כל חברה שמוכרת את מוצריה בסין (לאו דווקא חברה שמייצרת בסין, אגב- יש חברות ידידותיות שרק מייצרות בסין אבל לא מוכרים את מוצריהם בתוכה), לנסות את מוצריה בבע"ח- ואם הם לא יעשו את זה, הממשלה הסינית תעשה את זה (ע"ע גורם חיצוני/שלישי). אז מה עושות החברות? כמובן, נוטשות את הערכים ורודפות את הכסף.
חברות נועדו לעשות כסף. זה ברור, זה הגיוני, ככה זה עובד. אבל כשאפשר אחרת, כשאפשר להטיל סנקציה על סין במקום לתמוך בדרכיה הפרימיטיביות, זה חייב לצרום.
הסיפור השערורייתי של סין יצר הרבה דילמות מוסריות בעולם הקוסמטיקה.
ניקח כדוגמא את המותג הידוע (בחו"ל, לפה הוא לא עשה עלייה בינתיים)- Urban Decay. החברה הצהירה לפני מספר חודשים שהיא מתכננת להתחיל למכור את מוצריה בסין. זוהי חברה שהתגאתה במדיניותה הידידותית לבע"ח- כמו ליין מוצרים טבעוניים ואג'נדה של "למה שינסו בבע"ח בכלל?", מה שקנה להם קהל לקוחות נאמן. הלקוחות האלו, כמובן, זעמו. עצומות עברו בכל הרשת, עמוד הפייסבוק של החברה הוצף בתגובות זועמות ולקוחות שנטשו את החברה לתמיד. ואכן, אחרי מספר שבועות, מהפך- החברה החליטה לא להתחיל למכור את מוצריה בסין ולהישאר ידידותית לבע"ח. ההחלטה התקבלה בחיוב (למרות ההשערה ההגיונית שזה היה תרגיל יחצני מוזר). זה נותן תקווה לכוח הצרכני במבט ראשון, אך יש לזכור שזוהי חברה קטנה יותר מחברות כמו לוריאל, אסתי לאודר וכו'- חברות שמוכרות את מוצריהן בסין ובבעלותן חברות רבות אחרות, כל אחת מהן עם מדיניות קצת שונה בנושא הניסויים. לחברה קטנה יש שיקולים אחרים כאשר היא מתרחבת לעומת תאגיד קוסמטי מבוסס כלכלית.  

קרן אור נשלחה מאירופה- בצורת הצעת חוק שתבטל רשמית כל אפשרות למכור מוצר שנוסה בבע"ח. ניסויים בבע"ח כבר אסורים באירופה מספר שנים. בבריטניה מתכננים, ב-2013, להעמיק את החוק כך שלא ניתן יהיה לבדוק את המרכיבים מחוץ למדינה אם רוצים למכור אותם בבריטניה, למשל, כמו שעושות מספר חברות שנמכרות כעת בבריטניה. אני לא בטוחה לגבי שאר המדינות האירופאיות- האם הן יחליטו ללכת בעקבות בריטניה או לא. חברות הקוסמטיקה נלחמות ביוזמה הזו, כמו לוריאל למשל, ואומרות שידרשו להן לפחות עשר שנים אם לא יותר לפתח אלטרנטיבות לשיטות הקיימות (שכמו שכבר הבנו- זה לא נכון).  

ואחרי כל זה- הייתם מצפים שאספק רשימה מפורטת ובדוקה. אבל זה לא כל כך פשוט ואני לא סמכות בנושא. המדיניות משתנה כל הזמן בין חברה לחברה, וכמובן שרמת האדיקות וההקפדה על הנושא נתונה לבחירת הצרכן. ישנם אתרים שמספקים רשימות מפורטות של חברות ידידותיות, אבל יש לזכור שהאגודות למען בע"ח שמקימות את האתרים האלה מחזיקות באג'נדות שונות- למשל, PETA מאשרים גם חברות שחברות האם שלהן מנסות בתנאי שהן עצמן לא מנסות, בעוד ארגונים אחרים יכולים להיות קצת יותר נוקשים- ארגונים כמו Animal Aid, The Leaping Bunny, Cruelty Free International  וגם ארגונים ישראליים כמו "לא קונה בלי ארנב". זו בדיוק הסיבה שאני לא יכולה להמליץ בלב שלם לחפש את סמל הארנב- יש אפילו מוצרים של לוריאל שיש עליהם את סמל הארנב. הפיקוח בנושא לא מספיק מוקפד בארץ.

אני מקווה שהפוסט הזה נתן לכם מספיק אינפורמציה בכדי לבצע החלטות נבונות. זה לא קשה לבחור לקנות מוצרים ידידותיים- הפייסבוק של "לא קונה בלי ארנב" יכול לסייע לכם למצוא רעיונות לכל מוצרי הבית השונים בצורה ידידותית, כך שלא תישארו חסרי אונים. אני עשיתי את המחקר שלי ואת הבחירות הספציפיות שלי ובחרתי בהתאם. אם הנושא מעניין אתכם או חשוב לכם, הרגישו חופשי להיכנס לאתרים המקושרים בפוסט ואפילו לגגל את הנושא בעצמכם. מניסיוני האישי, כצרכנית רגילה לשעבר, זה נותן הרגשה טובה- אני נמצאת בסביבה שלא רק שהיא יותר בטוחה לגוף שלי, אלא מוסרית יותר- כלומר, בטוחה יותר לנפש שלי.

Makeup Your Mind.



נכתב על ידי Makeup Your Mind. , 7/9/2012 17:42  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לMakeup Your Mind. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Makeup Your Mind. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ