לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

הבלוג של נער בגיל ההתבגרות, רגיל ואופטימי


נער אופטימי , דתי , מתנדב במד"א לשעבר. בחיפוש תמידי אחר משמעות ותכלית החיים, בבלוג זה אספר על מסעות חיי , על החיפוש אחר המשמעות , וגם סתם מה שעובר עליי בחיים. תרגישו חופשי לשאול אותי כל דבר בקשר להשקפת עולמי, גם אם אין קשר ישיר לפוסט שהגבתם אליו.

Avatarכינוי:  Life's good

בן: 22

MSN:  תבקשו, תקבלו




הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2017    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
3/2017

פורים-חג של תפניות בחיים


שנה רביעית שפורים הפך אצלי לחג של תפנית בחיים, שנה שלישית שהוא בעצם הפך לשיא של כל השנה , יותר מראש השנה, יותר מיום כיפור, יותר מפסח, יותר מכל חג שמסמל קדושה. פורים זה החג הכי קדוש שיש, חשבתם יום הכיפורים ? אז לא כיפורים=כפורים, רק דומה בקדושה שלו לקדושה האדירה של פורים. אבל כגודל הקדושה כך גודל הסכנה להיכנס לטומאה. ולמעשה מה שהפך את פורים אצלי לכל כך משמעותי זה ההיחשפות שלי לטומאה שיכולה להיווצר מהחג הזה, ואולי זה כל כך פשוט וכל כך ברור, הרי בפורים "חייב איניש לבסומי עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי" , כנראה שבפורים החשיפה לטומאה יכולה להביא אותך למהפך ולצעידה לעבר הקדושה, וזה מה שקרה. לפני 3 שנים בפורים הייתי במכינה בשנה א', מכינה מעורבת למי שמכיר את הבלוג הזה(קשה לי להאמין שמישהו נשאר מהקוראים הותיקים שלי) , קיצר, בתור אדם דתי לא השתתפתי במסיבת הפורים מכיוון שזה היה ריקודים מעורבים, אך באותו פורים ראיתי לאיזה מצבים נוראים וטמאים אנשים יכולים להגיע ע"י השתיה, וזה גרם לי לסוויץ' במוח ולהבין שמקומי לא פה, מקומי במקום אחר, שנה א' הייתה משמעותית מאוד מבחינת הבירור העצמי שלי , אבל בסופו של דבר זה היה פרוזדור למקום שבאמת שייך לי, והנה פורים בפעם הראשונה נתן לי תפנית בחיים, פורים קשה ומלא בכי , דווקא הפורים הזה נתן לי את התפנית ובסופו של דבר הייתה שנה ב' מלאה במכינה דתית שם המתמלאתי בתורה ובחברים טובים , ובמחצית השנה הגיע שוב פורים, הפעם פורים בצורה הקדושה שלו , בעצם הפעם הראשונה בחיים שלי ששתיתי באמת(לא כוס יין בקידוש)  , שתיתי יחסית הרבה, אך הקפדתי על מרווחים גדולים בין שתיה לשתיה כך שלא הייתי ממש שיכור, רק שתוי , הפורים הזה חיבר אותי לאנשים וחיבר אותי לבית השני שלי-המכינה, קמתי בבוקר עם קצת כאב ראש אבל אחרי תפילת שחרית וקריאת המגילה זה עבר, והמשכתי לחגוג את פורים בקדושה ובטהרה , שתוי על גבול השיכור, כשאני רואה שחלק מהאנשים קצת חצו את הגבול אבל רובם קיבלו קדושת פורים באמת. 

פורים הזה השאיר בו חותם והביא אותי להכרה שעכשיו פורים זה החג הכי משמעותי וקדושה,  שבו מתגלה הפנימיות שלנו כיהודים, מכיוון ששתיתי בזהירות לא זכיתי להרגיש את כל הפנימיות שבי אבל החותם נשאר.

שנה לאחר מכן, כבר הייתי 8 חודשים בצבא, בתור חייל שאינו לוחם אלא תומך לחימה יש לי את האופציה לחתום ימי חופש, אז היה פשוט וברור שעל פורים אני חותם חופש, פורים יצא ביום חמישי, יצאתי כבר בשני הביתה כדי ללמוד ולהכין את עצמי לחג הגדול והקדוש הזה, לאחר צאת הצום וקריאת המגילה נסעתי עם עוד כמה חברים למסיבת הפורים במכינה, גם השנה בלילה הייתי זהיר, הייתי שתוי , והראיה היא שקרה לי בול מה שקרה לי אחרי מסיבת הפורים שנה קודם לכן(התפילה הייתה ב8 וחצי אבל קמתי בלי שעון מעורר כבר ב6 וחצי איך שהאלכוהול התנקה מגופי) , את המשך הפורים, את העיקר המצווה קיימתי ביום כפי הדרכת חכמים, נסענו לראש המכינה, שתינו ואכלנו שם, נסענו לרב שלנו משנה ב' , גם שם שתינו ואכלנו, ולאחר מכן נסענו לרב אחר , לקראת צאת יום הפורים, גם שם המשכנו לשתות קצת, ושם תפסתי בשיא הפורים, סוף הפורים, את מעלת השכרות , שהתחלתי לדבר דברי תורה, אומנם רק טעמתי מטעם השכרות, אך הטעם הזה הגיע ממש בסוף הפורים כלומר זה הטעם שנשאר בי, טעם של תורה, של פנימיות, כן, נתן לי טעם של עוד, וכך הפורים הזה הפך למשמעותי הרבה יותר משנה קודמת, ומראש כבר ידעתי שאין ספק שגם שנה הבאה אני מגיע למכינה אבל בפעם הבאה טועם יותר מטעם השכרות, כי אם כשהתחלתי להשתכר יצא ממני תורה, זו הפנימיות שלי.

הגיעה השנה , והשנה כהרגלי חתמתי חופש, השנה פורים יצא מוצש ולכן חתמתי את ראשון ושני כחופש על מנת לא לחזור אחרי ששתיתי לבסיס , השנה זה היה בחיבור עם פרשת זכור ולכן היינו במכינה כבר מיום שישי, אך בניגוד לשנים קודמות מכיוון שאנחנו עושים את קריאת המגילה לא במכינה אז חזרנו למכינה רק בשעה 10 והתחלנו את מסיבת הפורים רק ב11 וחצי וגם זה אחרי סעודה קטנה, כהכנה לפורים הזה למדתי כחודש לפני על מעלת הפורים, על הדרכת חכמים , ובאמת נהגתי כך , נתתי מתנות לאביונים בשווי של 70 שקל(בניגוד לשנים קודמות שנתתי בסביבות ה20 שקל) וקניתי את צרכי הסעודה. אך מכיוון שהייתי כל כך שיכור מעצם חג הפורים שכחתי הדרכה אחת של חכמים וזה- איך צריך לשתות, כל כך רציתי להגיע למעלה שהגעתי אליה בפורים שעבר שמשום מה שכחתי את זה, התחלתי לשתות, כוס , עוד כוס ועוד כוס, והנה אני מגיע לשכרות במלוא מובן המילה וכפי שהתחיל לקרות שנה שעברה- יצאו ממני רק דברי תורה, דיבור חברים, שירים וריקודים, כל החיוב שבשתיה יצא ממני ובאמת לא ידעתי להבחין בין ארור המן לברוך מרדכי, אך מכיוון ששכחתי שצריך להקפיד על מרווחים בין שתיה לשתיה וצריך לשלב אכילה, אז הגזמתי קצת, עברתי את הגבול באיזה 2 כוסות, ולאחר כל דברי התורה בסופו של דבר הקאתי וביום למחרת , בעצם ביום הפורים, בעיקר היום, עיקר המצווה, הרגשתי נורא, ולא הצלחתי לקיים את מצוות הסעודה והמשתה כהלכתה, אכלתי רק סנדביץ' עם חביתה(כי בשר לא הייתי מסוגל) ולא שתיתי שום יין כיוון שגם ביום הקאתי כתוצאה מהשתיה בערב, היום שושן פורים, כתיקון אכלתי המבורגר איכותי ושתיתי קצת יין(2 כוסות) אמנם זה פורים דמוקפין ואני פרוז , אך זו הייתה התחושה שלי. ואם הפורים של שנה שעברה היה משמעותי יותר מפורים שלפני שנתיים, אז הפורים הזה היה פי כמה יותר משמעותי ולמה? כי למדתי הכי הרבה דברים שיכולתי ללמוד שישפיעו עליי לכל השנה ולפורים הבא:

1. יש לי חברים מדהימים שאוהבים אותי- חברים שתמכו בי ברגעים הקשים כשהשכרות הכתה בי בצורה הפחות יפה שלה, ניקו אחריי את הקיא, עזרו לי להגיע לחדר , עזרו לי להוריד עדשות, תמכו בי לכל אורך הדרך , הורידו ממני את הבגדים המלוכלכים ודאגו שאלך לישון בצורה הטובה ביותר, חברים מדהימים, וביום למחרת כשהרגשתי חרא הסיעו אותי עד הבית למרות שהיה מדובר בעיכוב עבור אותו בנאדם שהסיע אותי. קיצור- חברים מדהימים וזה הרווח הענק ביותר שקיבלתי, הגילוי הזה.

2. "נכנס יין יצא סוד"- כששותים יין אז הפנימיות שלך יוצאת החוצה, ומה יצא ממני? בערך לאיזה 10 אנשים פשוט אמרתי דברי תורה, דברים שאין סיכוי שהיו יוצאים ממני כשאני פיכח, יצא ממני תורה, יצא ממני דיבוק חברים , שירה, ריקוד

3. למדתי איך האלכוהול משפיע על הגוף שלי, כיוון שהשנה הגזמתי קצת, עכשיו אני יודע איך האלכוהול משפיע עליי באופן פרטי, כי על כל אחד הוא משפיע אחרת, ועכשיו אחרי שאני יודע איפה הגבול עובר, אדע בפורים הבא לנהוג כהלכה, להגיע לשכרות שהגעתי אליה עם דברי תורה, אבל בלי החלק הלא יפה- בלי הקיא, בלי שיצטרכו לסחוב אותי לחדר, בלי להרגיש נורא יום אחרי, ובע"ה זה יקרה, אני לא אדם טיפש, אני לומד מטעויות, ולמעשה כתבתי את בבלוג בשביל ששנה הבאה אני אזכור מה עברתי בפורים הזה ואדע ממה להיזהר ומה לעשות נכון ואיך.

 

ב"ה היה פורים משמעותי, גיליתי את הפנימיות שלי, עשיתי טעויות, למדתי מהם, ועכשיו, כשנותרה לי שנה בצבא ופורים הבא יהיה בחפשש(או שבוע לפניו) אני יודע ששנה הבאה פורים יהיה המקפצה שלי לאזרחות(ולא הקרן והיחידה להכוונת חיילים משוחררים) מקפצה לתורה ולחיים למען עם ישראל!

 

חג שמח קדוש ומיוחד לכולם!!!! 

נכתב על ידי Life's good , 13/3/2017 14:16  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של חן ב-14/3/2017 09:45



6,098
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , חטיבה ותיכון , דת
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לLife's good אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Life's good ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ