לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

מגמר התיכון אל קרסולי הצבא


סתם עוד פסיק בים הבלוגוספירה

כינוי: 

בן: 22




הבלוגים הקבועים שלי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ינואר 2012    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

1/2012

PLEASE LET GO


לכבוד כל שאר האנשים שמעוורים ומסנוורים מהמצב הרגשי שלהם.

אם אתה מרגיש שהמערכת יחסים שלכם במצב שלא מכבד את זה, בבקשה תחתוך.

ככל שתשאר יותר עם האדם הזה, תהיה יותר מצוברח ותקטין לעצמך את הסיכויים למצוא את האדם הנכון, ולפיכך את האושר.
וכמה קשה שזה נראה, לפעמים צריכים לדעת לחתוך. הכאב עצום והפספוס אדיר, אבל זאת הדרך היחידה למצוא אושר אמיתי.
ואני יודע שאתה לא רוצה לעזוב.

ואני יודע שהיא הדבר הכי טוב שקרה לך מאז שאתה זוכר את עצמך (שזה בעצם איזה שנה כי אנחנו נוטים להעצים דברים).

ואני יודע שהיא גורמת לך להרגיש הכי מדהים בעולם.

ואני יודע שאתה חושב שאתה אשם בכל.

אני יודע שאתה חושב שאתה החוליה החלשה. הכל נראה פתאום הגיוני ואתה הבעייתי.

 

אבל לא. היא גורמת לך להרגיש מדהים כי היא מפילה אותך עמוק עמוק לתוך האדמה, ואז מעיפה אותך חזרה מעלה. השינוי הקיצוני הזה גורם לך בטעות לחשוב שהיא גורמת לך להיות באמת מאושרת.

זה פשוט לא שווה את זה. תראה איזה חרא אתה מרגיש בגללה.

 

אבל כל עוד יש את הירידות האלה,

כל עוד אתה מרגיש שהיא משחקת בך,

כל עוד היא מחרפנת אותך,

כל עוד היא ממשיכה להיות אדם לא יציב ואתה לא יודע איך לאכול את זה,

PLEASE LET GO.


מוקדש גם לך, איתי, כשבעוד מספר שבועות וחודשים תהיה עמוק בתוך החרא, ומרוב הרגש לא תראה היגיון, ותצטרך את העוגן הזה שיזכיר לך מה חשבת ומה נכון. בדיוק כמו שקרה עם המחשבה שלך לצאת לקק"צ.

נכתב על ידי , 30/1/2012 01:01  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של עמית ב-18/2/2012 14:40
 



נתניה = איתי




כזה מכעיס לראות אותך באה לנתניה בשביל מישהו שהוא לא אני.

אמורה להיות לך משוואה כזאת בראש. ובמשוואה הזאת, נתניה שווה אותי. לא אנשים אחרים.

לא יודע למה אני חושב שאני יכול לבוא בטענות.

קצת פחות יודע למה אכפת לי.

עבור המון, ויותר מדי שנים. וזה גם לא שהינו כאלה קרובים.

אני חושב לפחות. גם ככה אני לא זוכר כלום. רק שהיית חשובה לי, שהיה לנו יום כיף בת"א, שנלחצתי קצת והרגעת אותי עם נשיקה על הלחי וכיתוב בלורד שחור על ידי, "מאוד מאוד אוהבת אותך, איתיצ'וק".

זה לא באמת היה איתיצ'וק. היה לך איזשהו כינוי ייחודי בשבילי אבל אני לא זוכר אותו.

אז אם אני לא זוכר, מה אכפת לי?

אכפת גם אכפת. כי כשאת בפאב הבייתי שלי, עם האנשים שנהגתי לצאת איתם כשהכרתי אותך,

זה קצת מכעיס, וקצת מעצבן, וקצת מעורר המון רגשות מבפנים.

לא כי את מדהימה. אני גם לא חושב שהיית כזאת מעניינת. חתכנו את זה די מהר. עובדה שלא נזכרתי בך אף לא פעם אחת עד עכשיו.

אבל עכשיו מר איתי זכה לשדון על הלב.

 

לא נורא, לא נורא. תמיד תזכור לך שאלה סתם געגועים של לילה. לך לישון כבר, ומחר תתעורר כאדם חדש ללא געגועים וללא חרטות.

עד לפעם הבאה, לפחות.

נכתב על ידי , 21/1/2012 04:56  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Harmony. ב-29/1/2012 12:25
 



"אדם רדוד"


עומק לא נמדד בתחומי העניין שלך...

מה זה רשימה של "אנשים עמוקים במיוחד"? כי אתה לא מתעניין בשירים זה עושה אותך לא עמוק?

אני לא מתעניין בפוליטיקה

גם לא במה שהולך במדינות סביבנו

זה לא מעניין אותי

לא אכפת לי מה הולך באיראן וסוריה ולבנון

אתה יכול להגיד שזה עושה אותי אדם לא עמוק...

אבל כל עוד אתה לא בבואה של אחרים

אתה לא מראה של אחרים

כל עוד יש לך דעות משלך ואתה יודע לעמוד על שלך

כל עוד אתה עדיין מרגיש, מעומק ליבך

כל עוד אתה לא מושפע באופן עיוור ושתקני,

אתה עמוק.

נכתב על ידי , 18/1/2012 00:48  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של הסוחרת מונציה ב-21/1/2012 12:21
 



לדף הבא
דפים:  

56,452
הבלוג משוייך לקטגוריות: 18 עד 21
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאיתי~ אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על איתי~ ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ