לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

מגמר התיכון אל קרסולי הצבא


סתם עוד פסיק בים הבלוגוספירה

Avatarכינוי: 

בן: 22




הבלוגים הקבועים שלי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2013    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

11/2013

אחי שלי


אני לא יודע בכלל את מי להתחיל להאשים.

את ההורים. הם פרימיטיביים, בודדים ומנוכרים. הם עשו לפחות את מחצית הטעויות ע"מ להביא אותנו עד הלום.

את האחים, שנולדו כ"כ אנטי סוציאלים ומכונסים בתוך עצמם. שלא עשו דבר בחייהם כדי לנסות לשנות את זה קצת.

את עצמי, שבמקום להתמודד עם המצב בבית ברגעים הקשים, ולחזק את אחים שלי כמו שאולי היה צריך, העדיף לברוח ולהתמודד לבד.

 

אבל קשה קצת להסתכל על דברים בעבר ולנסות לשנות. קשה לשנות הרגלים שבאו איתך מגיל 0.

קשה, במיוחד כי נראה שהחלק המעצב באמת כבר מאחורינו, ואין יותר מדי מה לעשות.

אולי הכי קל להאשים את ההורים. כי הם המבוגרים האחראים שאמורים להיות החכמים, ולתת לנו את התנאים הנכונים.

 

סופו של דבר, יש כאן 3 אחים. מדברים ביניהם במינימום של המינימום.

אינטרקציה יותר זניחה מזו יש לי אפילו עם האישה הזקנה שמנקה את השירותים שליד החדר אוכל.

מצב שבו שיחה אמיתית ורצינית אחת לא היתה מעולם - לא תקין.

מצב שבו אני יוצא מהבית לשבועיים ולא שומע אותם לרגע - לא תקין בעליל.

 

אבל היום זה שבר אותי.

אח שלי מנודה חברתית מאז ומתמיד. לא, לא יודע אם מנודה זה הביטוי הנכון. הוא פשוט אנטי סוציאלי. לא כי הוא לא אוהב להיות עם אנשים, אלא כי פשוט לא מצליח לו. קשה לו לבצע אינטרקציה עם אנשים.

בן 18 או 19, עבר כבר את הגיל שבו כל הקסם קורה. ובכל התקופה הזאת הוא היה מחוסר חברה, חוץ מאולי 2 חברים שבמצב לא טוב משלו.

אתמול עבד כמה שעות על עוגה כדי להביא לאיזה מסיבה של מישהי, כנראה מישהי שחשובה לו.

והוא חזר עם העוגה שלמה, שם במקרר, והלך להסתגר בחדר שלו.

וכואב לי. כ"כ כואב שאין לי איך לעזור לו.

כ"כ כואב לי שכל השנים האלה עשו כזה מרחק, שבחיים לא אוכל להתקרב אליו ככה.

בחיים לא מספיק כדי שיקשיב לי.

בחיים לא אוכל לתת לו עצה, גם אם כזאת תצוץ כזאת איכשהו.

 

הפער אינסופי.

והבור בלב רחוק אף יותר.

נכתב על ידי , 23/11/2013 13:05  
71 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של טלי ב-29/11/2013 18:43
 



עשית צבא?


שאלה כ"כ נדושה. אלפי אנשים מילדות מדקלמים את המשוואה של "לא מתגייס = לא ציוני = משתמט = בן זונה".

אם שירתת שירות מלא, מה זה באמת אומר עליך כבן אדם?

האם זה באמת אומר שאתה תורם למדינה? האם אתה באמת תורם למצב הבטחוני כאן בארץ?

האם באמת הרגשת הסיפוק, אם תבוא בכלל, שווה את הפור שיש על משתמטים עליך?

 

אז מזל טוב - התגייסת. עכשיו אתה רכוש צה"ל לשנתיים או שלוש, ותרוויח שכר זנות, תרגיש כמו בורג קטן במערכת, ותגיע למערכת שחוקה וביוקרטית להפליא.

היתרונות שלך על פני ה"משתמטים":

* זכית (?) לשרת את מדינת ישראל.

* אתה מקבל קצת הנחות במיסים בשנה הראשונה.

* זהו.

 

במדינה בה שליש מהישראלים משתמטים, פתאום אתה מרגיש פחות גאווה. ואולי אתה מרגיש אפילו קצת פראייר.

אז אני הייתי אמור לעשות שירות של 4 שנים ורבע. בחודש האחרון לשירות החובה שלי חוויתי מה שחווה כל איש חתום קבע;

דיכאון חתימה.

עוד חודש הייתי אמור להשתחרר.

עוד 8 יום, תאורטית, אני לא כאן יותר.

היום הייתי אמור לגזור חוגר. במקום זה, פינקו אותי בעוד קצת (המון) קבע.

 

אבל הרי קבע זה לא חובה, וזו בחירה שלי שבחרתי להמשיך בצבא. וזה נכון, בתקופה מסוימת בשירות חשבתי שזה הדבר הנכון לעשות.

הרגשתי שאני תורם למדינה. אז אני ארוויח קצת פחות מחבריי בחוץ, אבל אמשיך לעשות את מה שאני אוהב.

 

מה ששבר לי את גב הגמל היה כשהודיעו לי שאפילו ממשכורת הזנות שלי בקבע, עומדים להוריד עוד 900 ש"ח עקב קיצוצים. כאילו שלא הייתי מספיק בשירות חובה ואכלתי מספיק חרא, אפילו בקבע, מרצוני האישי, מחובתי להרגיש פראייר.

כשהמשכורות בחוץ נוסקות לשכר כפול ואף משולש מהמשכורת בקבע, אני שוב נתקל באותה שאלה.

 

האם אני כאן כדי לשרת את המדינה, או כדי לעשות כסף. סופו של דבר החלטתי שאכלתי מספיק קש. 3 שנים וחצי הם די ויותר בשביל תרומה למדינה. בזמן זה חבריי המשתמטים הספיקו לעשות תואר, להרוויח עוד אלפי שקלים, או סתם להעצים עצמם.

זה לא באמת הפריע לראש מדור להאשים אותי בחוסר פטריוטיות. שמי שלא נותן לפחות שנתיים קבע למערכת, לא באמת תורם למדינה. שאלה הם צרכי הצבא.

מאוד מתנשא, אם תשאלו אותי, לקחת את הצרכים וההעדפות האישיות שלך ולתכלל את זה בתור "צרכי המערכת, הצבא ומדינת ישראל".

 

כמו שאמרו טובים ויפים ממני: בשנת 2013, אם עשית צבא - כנראה שאתה פראייר. ואם אתה חותם קבע, אתה אחושרמוטה פראייר.

נכתב על ידי , 23/11/2013 12:32  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של 22\21 ב-23/11/2013 12:46
 





55,560
הבלוג משוייך לקטגוריות: 18 עד 21
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאיתי~ אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על איתי~ ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ