לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

מגמר התיכון אל קרסולי הצבא


סתם עוד פסיק בים הבלוגוספירה

כינוי: 

בן: 24




הבלוגים הקבועים שלי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2016    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

10/2016

מטייל לבד, אבל ממש לא לבד


ひとりたびだけど、ひとりじゃない。
מטייל לבד, אבל ממש לא לבד.

על שלושה דברים מרכזיים החלטתי בטיול: 
אני הולך לטייל שלושה חודשים בקוריאה ויפן. אני הולך לטייל לבד. אני הולך לישון בדורמס בגסטהאוסים ממש כמו בצבא.

כמעט כל מי ששמע על השילוש הזה הרים גבה. 
זה נשמע מוזר ומפחיד. איך אני אמור לטייל לבד? בלי ישראלים לדבר איתם? ועוד באסיה? שכולם זרים לי? ומתקשים ממש לדבר אנגלית?

היום הראשון ביפן היה מייאש. הגעתי לטוקיו העצומה, הלכתי לאיבוד בין עשרת קווי הסאבווי השונים, ניסיתי לשלם בטעות במטבע קוריאני ולא הבנתי למה לא מסכימים לקבל אותו. עשיתי את כל הטעויות שתייר יכול לעשות במדינה זרה.

בלילה הראשון הייתי כ"כ מבואס שרציתי לחזור הביתה. קיוויתי שאני סתם מגזים בתגובות שלי, ושהנחיתה הקשה תעבור, אבל באותו לילה התקשתי להירדם מרוב חרדה.

לקח לי יומיים או שלושה עד שזה עבר לגמרי. ואז התחלתי להתחבר יותר לאנשים בגסטהאוסים.
ואז בגסט האוס השלישי ממש הגעתי לרמה של שיחות נפש של שעות על החיים עם אנשים שאני בכלל לא מכיר.

יש בזה עסקה די טובה. בוא תכיר אנשים זרים ומפוחדים כמוך. תיפתחו ותדברו על הכל. אולי גם תחליטו להשתכר יחד, או אולי לטייל יחדיו בעיר למחרת. אבל זהו. אז זה נגמר. 
חברים ליום או יומיים.

ואז התחלתי להתמכר. גם כשהיה לי מדהים בטיולים, וגם כשנהנתי מאוד מזמן ה"לבד" שלי, התרגשתי לחזור כל ערב לגסטהאוס ולהתאהב מחדש. חיכיתי לפגוש אנשים חדשים ולשמוע את הסיפורים שלהם.

השגרה הזאת לא קלה, כי כל 72 שעות נשבר לך הלב מחדש.
עם כזאת כימיה, אי אפשר לדעת מה היה קורה אם היינו מתגוררים באותה שכונה. או לפחות אותה מדינה.

סה"כ הייתי ב15 גסטהאוסים בטיול הזה. ועם כל הנופים המדהימים שראיתי, אני יותר שמח מהאנשים המדהימים שיצא לי להכיר.

מי שלא טייל לבד בחייו, יאללה. תעשו את זה. אל תוותרו על זה לעולם. אתם לא יודעים מה אתם מפספסים.

בתמונה: קונומי. חברה טובה מטוקיו, שלקחה על עצמה משימה ללמד אותי היראגרנה (אלףבית יפני) ואת השפה היפנית עצמה.

תודה לך. תודה לכולם. 
おもいではありがとう。
わたしはにほんにもどってきます。

נכתב על ידי , 29/10/2016 02:04  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של *רותם. ב-4/11/2016 21:56
 





57,364
הבלוג משוייך לקטגוריות: 18 עד 21
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאיתי~ אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על איתי~ ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2016 © נענע 10 בע"מ