לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



Avatarכינוי:  She is like heroin to me - סיפור בהמשכים.

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
11/2011

פרק 16.


 "לאן נעלמת אתמול?" שאל בדאגה ג'ייסון בבוקר שלמחרת. "סתם, יצאתי לסיבוב קצר. אחר כך חזרתי ונרדמתי לך על המיטה. אני מקווה שלא הפריע לך מאוד לישון על הספה," עניתי. "לא," הוא ענה בקצרה. ג'ייסון בדיוק הכין לנו קפה בזמן שאני ישבתי על המיטה, מעשנת את ג'וינט הבוקר הקבוע שלי. "שני קפה, מוכן!" הכריז ג'ייסון בחיוך. היה לו מצב רוח הבוקר. הוא התיישב לצידי ונתן לי את הקפה. לגמתי ממנו באיטיות. "אז לאן היא נעלמה אתמול, אליסון?" שאלתי בדרך אגב. האמת, בזמן שטיילתי בחוץ הדאגה העיקרית שלי הפכה לאט לאט בנוגע לאיפה אליסון ישנה ומה הם עושים עכשיו בדירה. "אליסון? לא יודע. נרדמתי כמה דקות אחרי שיצאת. היא כנראה עזבה חזרה לשדרות או אל לוגן, אני לא יודע." הוא לגם מהקפה שלו.
"זוכר איך נפגשנו?" שאלתי. הוא הניח את הקפה שלו על הרצפה ואני עשיתי כמוהו. נשענו שנינו אחורנית על המזרון. הנחתי את ידיי על ביטני והוא הניח את שלו מתחת לראשו. "למה?" שאל. "כי כשאתמול עשיתי הליכה, חשבתי על הרבה דברים. וחשבתי הרבה עלייך. על איך שכל פעם שקשה לי אתה פה. נפגשנו בלילה שבו אמא שלי נפטרה. מעולם לא חשבתי שאני אעבור לגור איתך."
הוא סובב את ראשו אליי וחייך. "אני דווקא חשבתי אחרת. עוד אז כשפגשתי אותך הרגשתי את הכימיה בינינו. ידעתי שזה לא סתם. לא כל יום פוגשים בחורה באמצע הלילה בפארק שמספרת לך את כל סיפור חייה," הוא גיחח. התמונה של אותו הערב עלתה לי לראש. חייכתי. "צודק," הסכמתי.
"את לא מאחרת לבית הספר?" שאל. בית הספר, אלוהים, איך יכולתי לשכוח. "האמת היא שתכננתי לחפש עבודה היום ושחכתי לגמרי מבית הספר," התוודתי. התרוממתי חזרה למצב ישיבה. "אני אבריז מבית הספר רק היום ונלך שנינו לחפש לי עבודה, הולך?" שאלתי בזמן שהתרוממתי אל עבר המזוודה שלי שהייתה עדיין זרוקה באחת פינות החדר. התכופפתי וחיפשתי כמה בגדים להחלפה. "איפה אני יכולה להחליף?" שאלתי. ג'ייסון שעדיין שכב על המיטה הרים את ראשו אליי בחיוך. "פה, אין לי שום בעיה עם זה." שילבתי את ידיי ונאנחתי. "נו באמת." הסתובבתי והלכתי אל חדר האמבטיה. נכנסתי ובעודי מנסה למצוא את ידית הדלת הבחנתי שאין שום דלת. הרמתי את מבטי וראיתי את ג'ייסון נשען על המשקוף של הדלת, מגחך מכל המחזה הזה. "בסדר. תסתובב לפחות," אמרתי ביאוש. הוא הסתובב. הורדתי את חולצתי במהירות ואז פלטתי צעקה חלשה. קלטתי את ג'ייסון בוחן אותי, כמעט ערומה, בלי חולצה, רק עם חזיה. הרגשתי את פניי מאדימות. "ג'ייסון!" צעקתי, סוטרת לו עם החולצה קלות. הוא התחיל לצחוק ותפס את החולצה, מושך אותי אליו ומצמיד אותי לגופו החם. "מה אתה עושה?" מלמלתי בביישנות. ג'ייסון התחיל ללטף את גבי בעדינות. לא רציתי שיפסיק. עם היד השניה הוא תפס את שערי והרים את פניי באיטיות. המגע שלו העביר צמרמורת נעימה בכל גופי. "ג'יי-" התחלתי להגיד אך הוא עצר אותי בכך שהניח את שפתיו על שפתיי. הן היו מעט קרות אך נעימות. לא התנגדתי. בהתחלה הינו עדינים אך לאט לאט התחלנו שנינו להתחמם והיה אפשר להרגיש את המתח המיני באוויר. הוא הפך אותי והצמיד אותי אל הקיר. אני העברתי את ידיי על גבו הרחב. התשוקה אחזה בשנינו. הוא תפס מתחת לקרסוליי והרים אותי, לא מספיק לנשק לרגע. עברנו למיטה, הוא הניח אותי בעדינות על הסדינים שכבר הספיקו להתקרר ועלה מעליי בעדינות. ברגע שהוא שלח את ידיו את רוכסן החזייה שלי עצרתי הכל. "אני מצטערת," מלמלתי בשקט. התרוממתי וחזרתי לחדר המקלחת, לובשת את החולצה שלי חזרה. "זה פשוט... עברו עליי הרבה דברים בזמן האחרון. אני לא יכולה להתקדם כל כך מהר. מצטערת." השפלתי את מבטי. הוא התקרב אליי מאחורה ותפס בבטני בעדינות. "שום מצטערת. אין לך על מה."
   
את רוב שעות היום שרפנו במרכזי קניות שונים. לא היה לי יותר מידי סיכוי למצוא עבודה טובה. הניסיון שלי הסתכם בכמה חודשי עבודה מסכנים במקדונאלס והמראה שלי לא היווה כיתרון. לבסוף הגענו לחנות מוזרה של כל מיני דברים למכשפים או משהו כזה. אני לא יודעת, מעולם לא האמנתי בקסמים ובכישופים. בכל מקרה, המוכר נורא התלהב ממני. בטח החשיב אותי לאחת מהם. "תוכלי להתחיל לעבוד מחר, שמונה בבוקר," הוא אמר בהתלהבות. אילצתי חיוך ופניתי להביט על ג'ייסון. הבעיה הייתה היא שהשתמשנו בתעודת הזהות המזויפת שלי, שלפיה אני בת 21. זאת אומרת, לא לומדת בבית הספר כבר. סימנתי לו שאנחנו נלך לשניה החוצה, להתייעץ אחד עם השני. "אני חושבת לעזוב את בית הספר, מקסימום אני אלך ללימודי ערב," קבעתי. אין ברירה אחרת. אין לי איפה לגור ומה לאכול. "אמה," ג'ייסון התחיל להכחיש אבל הסתובבתי ונכנסתי לחנות לפני שהספיק לסיים את משפטו. "כן, אני אקח את העבודה," אמרתי בחיוך מאולץ.

התחנה הבאה שלנו הייתה אצל לוגן. הקריז של ג'ייסון התחיל. הגירודים והרעידות הבלתי פוסקות. אחזתי בידו חזק עד שהגענו לדירה של לוגן ואליסון. "יהיה בסדר," ניסיתי לעזור אך לשווא. ג'ייסון לא הקשיב. הוא לא היה מרוכז. "שיט! תתרכז כבר! אנחנו כבר פה," הרמתי את קולי. השניות האחדות שחיכנו עד שמישהו יפתח את הדלת נמשכו כדקות. ג'ייסון המשיך לראות ולנוע במקום,
מזיע כולו. הבטתי בלוגן באי נאימות בגלל מה שקרה בפעם הקודמת אך לא היה זמן להרהורים. נכנסנו לדירה ומיהרתי להושיב את ג'ייסון על המזרון הבלוי. על הקצה השני ישבה אליסון, רטובה כולה מזיעה. היחיד שנראה עוד שפוי איכשהו היה לוגן. "כן, לקחתי את המנה שלי לפני," הוא ענה על השאלה שלי עוד לפני ששאלתי. הנהנתי. "קח, הינה 50 דולר ותביא לי חצי גרם." לוגן עשה כדבריי. הוצאתי מתוך תיק הצד שלי את שקית הפלסטיק האדומה של ג'ייסון. הכנתי את הכל במהירות והזרקתי לו את החומר. ג'ייסון נרגע מיידית. "תודה לך," הוא מלמל. "אחלה בייביסיטר מצאת לעצמך," צחק לוגן עם ג'ייסון. הבאה בתור להזריק הייתה אליסון. היא התחננה שאזריק לה אבל סירבתי. אמרתי לה שזה בלתי אפשרי למצוא אצלה וורידים. היא סירבה להקשיב ולקחה את המזרק מידי בכוח. היא ניסתה להחדיר את המחט עשרות פעמים. לא יכולתי לסבול את המראה הזה יותר. לקחתי את רבע הגרם שנשאר ופיזרתי אותו על השולחן. במהירות מיינתי אותו לשורות ובלי לחשוב פעמיים הוצאתי את כרטיסיית האוטובוס שלי והסנפתי את האבקה. גל של חום הכה את החזה שלי מידיית. הגוף נעצר, הנשימה הפכה לאיטית. העיניים מטשטשות והמבט מאבד פוקוס. הרגשה מדהימה. זהו, אפשר להרפות. עכשיו הכל נראה בסדר. בין ההסנפות הצלחתי לקלוט את אליסון תוקעת את המזרק בווריד על הצוואר בלי רחמים ואז מטמוטטת על הרצפה כמו בובה.
הכל היה לא ברור. "אליסון התעלפה!" זעקתי, מנערת את לוגן. "אחותך!" הוא רק החזיר לי מבט אדיש. "זה קורה לה תמיד, אל תדאגי, היא עוד מעט תתעורר." והוא צודק. כעבור כמה דקות אליסון מתרוממת, כאילו שום דבר לא קרה. חיוך עקום על פנייה ועינייה אדומות. היא מנסה לפקס את המבט עליי אבל לא מצליחה. בכל זאת היא ממלמלת: "גם את?" ואני מהנהנת בהנאה ובשיכרון חושים.

 
Tumblr_lqmez9ehwq1qfyvdbo1_500_large

תודה על התגובות כולם :)
נכתב על ידי She is like heroin to me - סיפור בהמשכים. , 6/11/2011 00:39  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הקודם   
דפים:  

הבלוג משוייך לקטגוריות: סיפורים , ספרות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לShe is like heroin to me - סיפור בהמשכים. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על She is like heroin to me - סיפור בהמשכים. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ