לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

The big swell


צילום. ים. אהבה. גלישה.

כינוי:  baba stefa

בת: 31

MSN: 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יוני 2010    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
27282930   




הוסף מסר

6/2010

מזכיר לי.


יש ימים טובים ויש ימים טובים פחות.
אלה ימים מהסוג שחולפים עלינו כמו סופת חול חותכת שלא מהססת לסרס אותנו.
התיסכול והפחד מהלא נודע מחניקים, ותחושת חוסר הוודאות מעוור, מוביל למעשים מטופשים, למחשבות חסרות שליטה.
ולהיות תקוע עם עצמך בימים כאלה, ברגע הזה, זה כמו להיות מוצב במקום המפחיד ביותר שאתה חושש ממנו, חסר אונים מול עצמך, כלוא וכבול בשרשראות בלתי נראות שאיש לא יכול להתיר, אפילו לא אתה.
אז לוקחים נשימה עמוקה. כזאת שממש ממלאת את הריאות באוויר טוב. ועוד אחת. הנשימה השלישית כבר מצליחה להרגיע את הגוף ולאזן את פעימות הלב המבולגנות ולרגע נדמה שאפשר להמשיך את היום כאילו כרגיל, ולכמה שעות נדמה כאילו המצב בסדר, בשליטה, עד שהצביטה המעיקה בלב חוזרת לה והפעם מתעקשת להשאר.
סוחבים עוד קצת. עוד קצת והיום נגמר.
בילינו כל היום בחוץ עם חברים, העיקר לא להיות תקועים עם עצמנו. והקשבנו והינהנו, ואכלנו ושתינו, צחקנו, בכינו, הקשבנו, שתקנו. הנחנו את הבושה שלנו במקום רחוק מאוד מאיתנו, אבל היא תמיד הייתה, מציצה, מזכירה לנו שהיא כאן והיא לא הולכת להעלם עד שייעשה מעשה בנוגע אליה ויכפר על הכל.

הים -
משכיח ממני
הכל.

את כל הכאב והפחד, והדמעות המחניקות שהזלתי היום בשירותים צפופים. את כל הפחדים, את כל הסודות, את כל החרטות והאשמות.
לים - מגיעים מלוכלכלים, ועוברים תהליך ליטוש בלתי נראה ומורגש, עד שמתנקים. אפילו אם זה לרגע קצר.
לזמן יש נטייה לאמוד מלכת, לעצור את העולם, להקפיא הכל מלבד את הגלים שנשברים בזווית מצחיקה קרוב לחוף בגלל הרוחות הצפוניות החזקות,
ואין אף אחד בעולם הזה חוץ ממך ומהגלים הזוויתיים הללו, אתה לגמרי לבד, עם לב שפועם נחמד, ובטן רגועה מכיווצים ולחצים, כתפיים רפויות וראש צלול. בריא מפחדים.

הים-
מזכיר לי כמה
טוב לחיות.

וגם כשאחזור הביתה אל עצמי, אחרי ניסיונות עקשניים להמנע מהבלתי נמנע,
אני עוצרת ונוצרת עמוק עמוק לתוכי את השעה הקצרה של השכחה המופלאה בחוף הביתי, עם הגלים המצחיקים והרוח המציקה.
כי ככה זה בים. קשה שלא להיות ולא לרצות לחוות. דברים פשוט קורים מעצמם. בין אם נרצה או לא, לים אנרגיות משלו ולא תמיד מתמזג עם שלנו. אז אני לא יודעת איך, כי אין ספק שזה משהו גדול יותר מאיתנו, שפשוט הופך את הכל למתאים, כמו כפפה ליד.

פיקס.






נכתב על ידי baba stefa , 11/6/2010 20:30  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




634
הבלוג משוייך לקטגוריות: אהבה למוזיקה , סיפורים , טיולים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לbaba stefa אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על baba stefa ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ