לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Alexanders diary


Dear Diary...


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יוני 2010    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
27282930   




הוסף מסר

6/2010

June 3 2010


היי

היום היה לי יחסית נחמד יותר. אמא הייתה פחות עצבנית, האחים הקטנים היו פחות קרציות, אבא היה יותר בבית, האח הגדול חזר מהצבא, אבל אז הכל התחרבש אחרי שישבתי לסיגריה בחצר אחרי שתליתי כביסה... אחרי הכל לא עישנתי מיום ראשון, היום עישנתי סיגריה אחת ואז אמא שלי יצאה לחצר והתעצבנה עלי כי היא אמרה לי שהיא תיתן לי תרופה שתעזור לי עם הצינון רק אם אני אפסיק לעשן עד שהיא תגיד לי שמותר לי. זה היה נורא מעצבן שהיא צעקה עלי... ניסיתי להסביר לה שזו הראשונה שלי מיום ארשון אבל כמו תמיד היא אפילו לא נתנה לי לדבר כרגיל... זה היה סופר מעצבן... אז זה עוד שלושה ימים עד ליום הולדת שלי שתיהיה בשביעי ליוני, ויש לי כל כך הרבה דברים לעשות באותו יום שזה מעצבן!!! יש לי בגרות בתנ"ך משתיים וחצי, תיגבור בהיסטריה משמונה עד עשרה בערב, יש לי שיפוץ בניין בהתנדבות דרך הפרויקט שאני נמצא בו בבצפר שבאים אמריקאים מארצות הברית ועוזרים לנו עם האנגלית המדוברת שלנו, אני צריך ללמוד למתכונת בהיסטריה שתיהיה ביום חמישי וזה פשוט חרא!!! כי אני לא יכול לחגוג את היומולדת שלי!!! זה מבאס...-__-"" מה?!?! כיאילו בא לכם לתת לי לעשות עוד כמה דברים ביום של היומולדת שלי?!?!?! ואני אמור להספיק גם ללכת לספרית שלי לצבוע שיער לבלונדיני... זה זין מטורף!!! וכמו שאני מקיר את ההורים שלי, הם רק יתלו לי שלט מזל טוב על הקיר ליד המיתה וזהו... אפילו לא יגידו לי מזל טוב. רק "תעשה כביסות כי אין לי יותר מה ללבוש" או "תעשה כלים אחרת לא יהיה לנו במה לאכול" או "תטפל בנועה וזיו כי אנחנו רוצים לצאת לקניות"... גם כן יום הולדת... ומה שעוד יותר מעצבן?!?!?! זה שכול פעם שאח שלי חוזר מהצבא בחמשו"ש אי אפשר להיות על המחשב. רק כשהוא יוצא מהבית וזה בין שתים עשרה לחמש לפנות בוקר... זין תולים!!! (תותים וטילים ביחדXDD המצאה שלי). באמת שאין לי כוח לעוד יום הולדת מעפן... מאז כתה ו' הימי הולדת שלי נהיו מעפנים שזה מטורף!!! אף אחד לא זוכר, אף אחד לא אומר כלום, לא עושה כלום, ובאמת שאין לי כוח לחגוג לעצמי עוד פעם כמו בחמש שנים האחרונות עם מאפין שעליו נר אחד ושר לעצמי היום יום הולדת בבכי... זה מעצבן, מטסכל ומטריף!!!... בא לי שיום הולדת אחד. לא יותר. רק אחד יעשו לי משו, יארגנו לי משו או אפילו יגידו לי מזל טוב... זה באמת יותר מידי לבקש?? אפילו מההורים שלך?!?!?! לסיכום, אני לא מחקה ליום הולדת שלי בניגוד לכל נער אחר בעולם הזה... Toodools^ ^

XOXO
Alexander

נכתב על ידי , 4/6/2010 00:28  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



תשובות לשאלון השבועי


1. כמה פעמים ביום/שבוע את צוחקת?
פעם אחת בלחץ

2. מה גורם לך לצחוק הכי הרבה?
כשאנשים אומרים לי שעדיף היה לעולם הזה אם אני לא הייתי בו

3. אי פעם צחקת ולא יכלת להפסיק?
אולי, כשהייתי קטן אבל לא שאני זוכר

4. לכולם יש צחוק שונה, משונה ויפיפה. איך נשמע שלך?
מלחיץ לדעת כולם

5. איך נשמע הצחוק הכי משוגע, מצחיק ומוזר שאי-פעם שמעת?
הצחוק שלי

6. אי פעם צחקת בלי סיבה?
לא

7. את אוהבת לצחוק?
כן, רק חבל שאין לי סיבה

8. לכולם קורה שצוחקים לא במקום. איפה את צחקת הכי לא במקום?
כשאנשים אומרים לי שעדיף היה לעולם הזה אם אני לא הייתי בו

9. מה הסיטואציה שבגללה צחקת הכי הרבה?
כשאמא שלי אמרה שלי שהיה לה עדיף אילו לא נולדתי

נכתב על ידי , 3/6/2010 01:15  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



June 2 2010


היי

היום היה פשוט מטורף!!! קמתי היום ליום השלישי של השפעת שלי, עם מיגרנות מטורפות, כאבי בטן מטריפים ושיעולים מזוויעים. בשתיים ורבע, אחרי שאמא שלי חזרה מהעבודה, עליתי למטבח לכחת את הכדורים ואחרי זה אמא שלי אמרה לי "מה אתה מטורף?!?!?! לא לוכחים שני משכחי כאבים ביחד!!! זה יכול להרוג אותך!!! מה יש לך משאלת מוות??" ואני מוסיף בשקט כזה בלי שהיא תשמע "עם אמא כמוך?! איך אפשר שלא תהיה לך אחת כזו" כי אני לא ידעתי שאדויל קולד אנד סינוס זה סתם משכח כאבים... חשבתי זו איזו שהיא סתם תרופה אז לכחתי כדור של זה ושני כדורי אקמול כי כדור אחד לא משפיעה עלי כבר מכתה ו'. אחריזה היא שאלה אותי אם כל הזמן לכחתי את הכדורים שלי ככה ועניתי לה שכן אז היא ישר רצה איתי לחדר מיון... בחדר מיון היה פשוט נורא!!! הייתי עם גופיה ובוקסר כי היא לא נתנה לי להתארגן וקפאתי מקור!!! השאירו אותי לחקות שמה ככה שלוש תריבע שעה ואז הרופא בדק אותי, נתן לי תרופה דרך אינפוזיה, נוזלים דרך איפוזיה ולכך דרך האינפוזיה גם שלוש מבחנות של דם... התייבשתי שמה שלוש שעות ובישביל שהרופא יגיד שבגלל שיש לי חילוף חומרים מהיר, הכדורים לא הספיקו להיספג מספיק אז זה כיאילו לכחתי רק אקמול ככה שיצאתי בזול... בתכלס?? די ציפיתי לתשובה הזו כי אחרי הכל, צריך חילוף חומרים מהיר בשביל לאכול את הכמויות שאני אוכל ולהישאר 60 קילו... אחרי זה חזרתי הביתה להמשיך לשכב במיתה ולראות וויל וגרייס (מה שעשיתי במשך שלוש הימים האחרונים). כמובן שיצאתי דרך החלון של החדר שלי איזה כמה פעמים בשביל לעשן כי אמא שלי לא מרשה לי לעשן כשאני לוכח תרופות ואז פשוט ישבתי לשחק מייפל סטורי במחשב כי אחרי הכל, זה לא שיש לי חברים שיבואו לעשות לי ביקור חולים או משפחה מספיק תומכת ודואגת שיואו או לפחות יתקשרו בשביל לשאול מה שלומי-__-. אז לסיקום, ההורים שלי חושבים שאני רוצה להתאבד, עדיין אין לי חברים, עדיין אין לי משפחה נורמלית, אני עדיין מת משיעמום והחיים שלי עדיין בזבל במיוחד אחרי שכשאני חולה אני צריך ללמוד להיסטריה (שאני קורא להיסטוריה היסטריה בגלל שכל אירוע בהיסטוריה קרה בגלל היסטריה המונית) ולתנ"ך וללשון... זה הכל להיום... נמשיך לעדכן אתם בעד כמה החיים שלי בזבל. לא שזה מעניין אתכם... Toodools^ ^

XOXO
Alexander
נכתב על ידי , 3/6/2010 00:53  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

כינוי: 

בן: 26

MSN: 




166
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , שונות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לAlExAnDeR1993 אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על AlExAnDeR1993 ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ