לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

מחסומי רוח



כינוי:  Yela

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


7/2014


בספרד אין גוויות של חיות על הכבישים כולם יפים ויצירי אלוהים ממזרים לא רצויים נעולים בכלובי יערות עד אינסופיים בתוך האוזניות בתוך הראש שלי גבריאל מה אתה עושה לי פוקח אותי למציאות שכולה כלי הרג בצורת אותיות
נכתב על ידי Yela , 16/7/2014 23:43  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הזמנה לתוך הבור


הלוואי שמישהו היה ער עכשיו להתחלק איתי בחושך היחסי הזה. יש רגעים שאני מרגישה כל כך אחרת. כל כך מחוץ להכל. אני לא רוצה לשאול אותך למה רק לי היא לא קראה, אני נשארת ערה בשביל לא לא להצליח להירדם

אני במילא תכף מסתלקת תכף אני בתל אביב חיה בקומונה ולא רואה יותר אף אחד מהעבר ממטר, אלא אם כן יהיה מאמץ ורצון. מהר מאוד אשכח מפה מכולם ואתחיל להיזכר במוחות אחרים, אני יודעת

ובכל זאת, קצת עצוב שהיא לא קראה לי

 

טוב לי שאת פה עכשיו על המיטה, כמו פעם. כמו מכיתה א' ועד היום. טוב לי שכל השנה הזו את ניסית לשמור איתי על קשר והחזקת אותנו כשאני לא ראיתי. ועשיתי טעות, אני יודעת. ואת ידעת. והחזקת. ועכשיו את פה, ודיברנו ושמענו מוסיקה, ונזכרתי למה אני כל כך אוהבת אותך ולמה אנחנו חברות מכיתה א'. 

אני מתחילה לאבד ביטחון בכל הקשרים הבטוחים האלה ולפחד נורא להיווכח ולגלות כמו שגיליתי לא פעם כמה הכל זמני וכמה דבר שנראה לי עולם ומלואו מתכווץ כמו צימוק מחורבן לפח זבל מחורבן וכל מה שנשאר לי זה מיץ זבל וריח מסריח שלא יוצא לי מהראש

זה כמו לשיר הכי חזק בדיוק כשמישהו עוצר את המוסיקה

רגע של מבוכה

ואז צחוק 

ואז טפטוף של דיבורים בחזרה

ואז לשכוח מהר מהר

לשכוח מהר מהר מכל הרגעים

מהמחשבות

מכל הבכי ותעצומות הנפש

הכל גרגר אבק

אנשים מסתכלים מוזר והם אומרים מה זה היה כל כך מזמן

כמה חודשים טובים

כמה שנים טובות

כמה תקופות טובות

(והם בכלל לא יודעים על שבע השנים הרעות שמתגלות שוב ושוב בחלומי)

אז למה מלכתחילה בכלל

כל זה

בסוף אני המשוגעת

כי אני היחידה

ושוב הכל חוזר אלייך

אני מתגעגעת

מטורפת שכמותי

 

למה אני לא בוטחת בך יותר למה אני חושבת שאת לא אוהבת אותי למה אני רואה בכל קשר עולם שלם ולמה אני כל כך מבועתת מלאבד זה בטח לא ככה הפוך אולי אני בכלל לא מפחדת אולי אני משכנעת את עצמי וזה בכלל לא כל כך חשוב לי כל הדבר הזה זמן והיסטוריה הם לא תמיד דברים שמכריעים ברגעים כאלה הם לא דבק שמחזיק הכל גם הוא מתבלה גם עליו יש קורי עכביש לא חשבתי שהפחדים שלי יגיעו ככה רחוק עד שאסתכל על ידי ואראה אותם מתפתלים ובשיוויון נפש אסיט מבטי ואעשה משהו יומיומי כמו לאכול או להשתין הם נראים כמו העורקים שלי פחות או יותר וזה מפחיד מפחיד כל כך אני שונאת את זה שאני ככה אני שונאת שאני לא מרגישה בנוח לדבר איתך על זה אני מרגישה שכל המגדל השברירי הזה מתמוטט לי ואולי זה בכלל לא אמור לשנות

 

לעזאזל עם הכל

נכתב על ידי Yela , 2/7/2014 03:36  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 






© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לYela אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Yela ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ