לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים


...The song remains the same as life goes on... And on, and on

Avatarכינוי:  .N-

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
10/2013

הילדה שלי


מעניין אותי מה אמא שלי חשבה כשהיא נכנסה להיריון איתי.

מה היא חשבה כשהיא בכלל רצתה ילדים.

 

אני כבר הרבה זמן זוכרת את עצמי, ועדיין, רוצה ילדה נורא ספציפית.

אני אפילו מרחמת על הילדה שלי מרוב ציפיות שיש לי אליה.

ואם בכלל יצא לי ילד?

 

אני רוצה ילדה בלונדינית קטנה. יהיה לה פוני בובה ושיער חלק והוא יהיה פרוע וזהוב בשמש הזורחת ובשקיעה.

עיניים גדולות. והיא תחקור את העולם ותהיה שקטה וצעקנית וחייכנית וסקרנית, כל כך סקרנית שהיא לא כל הזמן תחייך.

אבל כשהיא תחייך תדע שהצלחת.

 

אני רוצה שהיא תשחק בבובות בגלל שהיא תרצה לבנות לה עולם משלה, על פיה.

כמו שאני שיחקתי בבובות, וכל הזמן ביקשתי מאחותי שתשחק איתי כי כל פעם היה לי רעיון אחר, פנטזיה אחרת.

כל הזמן רציתי עוד, ואף פעם לא הספיק לי.

 

אני רוצה שיהיה לה עם מי לשחק בבובות.

 

כשלאחותי נמאס מלשחק איתי בבובות, נפגעתי. נעלבתי. כל כך רציתי. חיפשתי את עצמי.

כיום אנחנו עדיין צוחקות על זה, מחקות את עצמנו בתור ילדות קטנות, "רוצה לשחק איתי בבובות הקטנות??" "חחח".

אבל מסתתר בפנים כאב. אני עדיין רוצה לשחק. עדיין נשאר לי עולם שלא הגשמתי. ועוד עולם. ועוד.

 

אבל אני התחלתי לצייר. ויש לי כלי מנגינה, שהם גם עזרים לבנות עולם, אבל יש כישרון ויש כישרון, ואת הכישרון הזה יש לי פחות.

אז אני עדיין בונה עוד עולמות ועוד עולמות בציור.

ובמחשבה.

 

אני רוצה שהילדה שלי תחשוב.

אני רוצה שיהיו לה עומקים ודלתות נסתרות וחלונות בראש. שיהיו לה שם פרחים ושקיעות וזריחות.

אני רוצה שהיא תהיה שמחה.

 

אני רוצה שהיא תאהב פרחים.

ושהיא תאהב את הטבע, שהיא באה ממנו.

שהיא תעריך נמלים ועלים מתים כמו שאני מעריכה אותם.

אני לא רוצה שהיא תחשוב על המוות, כמו שאני חושבת עליו.

 

אני רוצה שהמוות לא יתקיים בשביל הילדה שלי.

אני רוצה שתלך אחריי, שיהיו לה אופקים כמו שלי יש. שתרצה לרוץ לתוכם ולגלות מה נסתר בהם.

אני רוצה שתהיה זהירה, ולא תרוץ אליהם פיזית לפני שהיא בודקת וחוקרת. אני לא רוצה שתהיה אובדנית.

 

אני רוצה שתהיה חלק גדול וענקי ממה שאני,

 

שתגשים את עצמי בחלק הטוב שקיים בי.

 

שלא תרגיש את הרע. שתהיה יצור קטן שמורכב הרבה ממני והרבה ממנה,

אבל שכל אחת תתרום רק או לפחות בעיקר את החלקים הטובים שבה.

 

אני לא רוצה שתהיה כמוני.

 

מעניין אותי אם אמא שלי רצתה שאני אראה כמוהה.

כי אני כן.

או שהיא רצתה שאני אראה כמו אבא שלי?

אני לא חושבת.

כי היא אמרה פעם, "ראית את הילדים שלי?" "מהממים!" "נכון? אבל ראית את נ'? זה משהו מיוחד.."

 

היא רצתה שאני אהיה כמוהה?

כי אני כמותה.

היא רצתה שאני אצייר, כמו שהיא מציירת, אבל יותר טוב?

כי זה מה שקרה.

היא רצתה שאני אוהב את הטבע כמו שהיא אוהבת, אבל אגשים את עצמי בתוכו?

כי זה מה שקורה.

 

אני יודעת מה אני רוצה בשביל הילדה שלי.

וזה מעניין אותי.

נכתב על ידי .N- , 4/10/2013 18:14  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





13,956
הבלוג משוייך לקטגוריות: פילוסופיית חיים , מתוסבכים , המתמודדים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל.N- אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על .N- ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ