לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

B.logi


"אילו היו כל בני האדם נלחמים רק לפי השקפותיהם, לא הייתה מלחמה בעולם" מלחמה ושלום


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    פברואר 2019    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
2425262728  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: ׳‘׳™׳§׳•׳¨׳×. לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

מלחמת הכל בכל


     אתמול לא שמעתי חדשות. כל היום. נמאס לי מתחושת חוסר היציבות,  ממלחמת הכל בכל - בראש ממשלה, במערכת משפט, בעיתונות. כולם מאשימים את כולם, כולם תובעים את כולם. המערכת הפוליטית איבדה את כבודה, היא  נלעגת. יש תחושה של אנארכיה.

      מעציב אותי לראות מנחים / מדובבים ועל פניהם הבעת אושר. על מה השמחה אני לא מבינה. למדתי משהו בחיי, שיש דבר כזה שנקרא שמחה לאיד, האם שכחו שגם הם חלק מהאיד הזה?

     יש תחושה כאילו מישהו טורף את הקלפים, משסה אנשים זה בזה כשהאיום האולטימטיבי הוא העמדה לדין. העמדה לדין היתה פעם הפתרון המושלם, מי שתבע ומי שנתבע ידע שצדק ייעשה. היום כבר לא מאמינים בצדק שיפרוץ ויפיץ בית המשפט למען יראו ויראו ואני איני מבינה למה. גם בהליכים נגד אנשי ציבור.

     אני יכולה רק לשער, לנחש, לפתח תיאוריות קונספירציה, אבל אין לי די אינפורמציה כדי לקבוע, ובכלל מי שם אותי כפוסקת דינים?

     כותרות בעיתונים, כבר קבעו אשמה. הם כבר שפטו. אך האין המילה הכתובה מאיימת מכל? קוראים מצטטים ושופטים. ופתאום פרשה חדשה, על שופטים שמתמנים ללא כישורים, טובות הנאה,

     מאד עסיסי.

     וכולם מצקצקים ואומרים שזה פויה, אבל שכחו שהם בעצמם כבר שפטו מעל כל גבעה ומראש כל עץ רענן. היום אדם מואשם כאילו נחרץ דינו כי אצלנו ברור לכולם שמאשימים רק אשם,

     אז למה צריך את בית המשפט? למה יש צורך בבית משפט אם זה כל כך ברור שכתב אשמה הוא כבר גזר דין?6 אמנם אין לי ידע משפטי ואיני מוסמכת אבל אני יודעת שאיני פטורה. המשפט "אי הכרת החוק אינה פותרת" נותן לי את האישור שאני צריכה להבין בין טוב לרע, וההבנה הזו אומרת לי שמלחמות האיתנים האלה - כמו מלחמות האלים בטרגדיה היוונית יורידו את הסבל רק לנו האזרחים. רק אנו נענש בסופו של דבר, רק אנחנו נישא בתוצאות של מלחמת האיתנים הזו. והבדיחות? הן בדיחות מצויינות, הן מצחיקות מאד אבל משעשעות הן לא. גם לא מנחמות

נכתב על ידי , 20/1/2019 14:20   בקטגוריות אזרחית קטנה, חירות ללא הפקרות, נושא חם, פורום ישראבלוג, אקטואליה, ביקורת, שחרור קיטור, מה טעון תיקון במדינה שלי, מדינת פרטאץ'  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



שהשיירה תעבור, ובכבוד, ומילה על חרדת הנטישה*


      מכירים את ספר הצ'יבטים?

מכירים את הצ'יזבט על ההוא שישב בסירה עם 'חברים' שאמרו לו שאין לו אופי לקפוץ למים?

ואז הוא קפץ למים?

ואז אמרו לו אין לך אופי כל 1 יכול להשפיע עליך?

 

     אה, ויש עוד סיפור על סבא נכד וחמור?:

שכל 1 בדרכם זורק להם עצה?

והם מקשיבים לכל עצה ומתפדחים בסוף?

 

     ככה אני מרגישה בקשר להתגרויות האויליות בגנץ ומקווה שהשיירה שלו תמשיך ללכת על אף הכלבים שנובחים עליו בדרכו. שיכבדו אותו כמו שהוא ראוי

     ובשבילו אני מקווה שיכבד אותנו ויחליט אם הוא באמת רוצה לשרת את הציבור ובטובתו, ולא ישב על הגדר ויחכה לסקרים (מי סומך על סקרים?) כדי להחליט

______________________________________________

 

ובקשר לחרדות הנטישה של ישראבלוג, כל פוסט שלי אני מעתיקה גם לחשבון שלי בפייסבוק. סוג של גיבוי

 

* https://m.facebook.com/profile.php

 

נכתב על ידי , 16/1/2019 19:13   בקטגוריות אזרחית קטנה, חירות ללא הפקרות, מנהיגות, פורום ישראבלוג, שכרנו יצא בהפסדנו, אקטואליה, ביקורת  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אל תשאו את שמו של עמוס עוז לשוא


     מצאתי בפייסבוק שיתוף של מאמר ישן* המאמר מצטט דברים דבורים על אופנם, בתבונה ובניתוח מעמיק של הגורמים המשפיעים בשכונתנו המרוטה - מצוטטים מפי עמוס עוז. הדברים התאימו לזמנם, שיכנעו רבים וסחפו אותי אל התקוה

   אלא שמאז השתנתה התמונה והתהפכה, גורמים אכזריים שלא צפינו להם היו למציאות חדשה אכזרית רעה ומסוכנת יותר ויותר לדורשי השלום. גם לדוחקי וממקשי השלום היא אינה מוסיפה אך לצערי הם לא מבינים זאת.

     ההיגיון התבוני מהם והלאה נימוקים זרים משפיעים על שיקול דעתם. אולי אפילו של בעלי עניין שטרם ירדנו לעומקו?

     הבנתי שעמוס עוז הבין זאת. בספר "הבשורה על פי יהודה" הוא שם בפי הגיבורים דברים שאפשר להקיש מהם את ההתפכחות שלו. הוא מעתיק את הסיטואציה לסיטואציה אחרת, משנה את שמות הגיבורים, מעתיק את את האירועים לבמה שונה אך הקורא הנבון רואה את ההיקש, את החרטה ואפילו התייסרות.

    הייתי אם כן מצפה שבעלי העניין המצטטים מאמרים ישנים יחוסו על התבונה שלנו, יכירו באינטליגנציה שלנו, שאיננו רוצים בפוליטיקת היען ושיפסיקו לצטט סיסמאות שפג תוקפן. שלא ינצלו את האבל שלנו ניצול ציני וישאו את שמו של עמוס עוז לשוא.

 

-

 

* https://www.davar1.co.il/166895/?utm_source=fb&utm_medium=166895&utm_campaign=d1&fbclid=IwAR3sbyU15w9CbGIgAD6accIAfCxMZOPxkmV7cXLkJFg9uM-yfOZKWYyZre4

 

 

נכתב על ידי , 30/12/2018 13:09   בקטגוריות אקטואליה, סיפרותי, ביקורת, אינטרנט, שומר נפשו, ציניות, פורום ישראבלוג, מנהיגות  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



"אהבתה מרתיחה את מי האמבט"


     זה כבר קרה לי פעם . לא מצאתי סרט שחשבתי שימצא חן בעיני , כברירת מחדל נכנסתי ל"איים אבודים" אפילו שמבקר סרטים זיכה אותו בשניים וחצי כוכבים בקושי ודי קטל , ואני כל כך נהניתי מהסרט שראיתי אותו עוד מספר פעמים אחר כך

     והפעם , אם הייתי בוחרת לעצתו של מבקר אחר לגבי הסרט המיוחד והנפלא הזה בודאי שהייתי מחמיצה אותו

למזלי , כמו שאומרים בעזרת ה'פוקס' ( או כמו שמכנים : בפוקס' ) משלא מצאתי שום סרט מבטיח אחר , ומוכר הכרטיסים אמר שאנשים יוצאים ממנו בעוצמת רגשות והתפעלות , החלטתי לשמוע לעצתו , נכנסתי לסרט , ראיתי ונכבשתי

     בהזדמנות זו הייתי מאד מאד רוצה לייעץ למבקר ב' לנטוש את הניתוחים של "האם הגדולה בסרטים היפניים המלודרמטיים" בבחינת הניתוח הצליח הסרט מת בקופות , ולחקור בשאלה איך הפכה הגיבורה בגלל בשורה ודווקא נוראית אחת , מאדם החי כקורבן לאדם השולט בגורלו

     הייתי מייעצת לו לבחון איך , באמצעים. קולנועיים מינימליסטיים , ובשום אופן לא מלודרמטיים וסוחטי דמעות , גרם יוצר סרט לצופה לחוש במאבקים הפנימיים הקשים של הגיבורה כדי להביא גם את ביתה היחידה לצמוח כאדם שלא יתפתח כקורבן הנכנע לתכתיבים משפילים

     הייתי גם מציעה לבחון את השימוש בהומור שנון וחד מאד ואיך יוצאים מסרט שהנושא שלו כל כך כבד ללא תחושת הזדהות עם קורבן , בלי שסחטו ממך דמעות , אלא עם תחושת שלמות וקבלת החיים על כל מורכבותם - כי סרט שאינו סוחט דמעות לא יענה על האבחנה המקובלת של "מלודרמטיות" - ואיך ניצלה הגיבורה את מצבה בצורה מניפולטיבית כדי לגרום גם לבעלה שנטש אותה , לנטוש גם את ההתנהגות הקורבנית שלו עצמו ולפעול .

     לא הייתי מכנה זאת "אמצעי מלודרמטי עם פטיש , מקבת , או מה שהיה תחת ידה - המצקת , להשגת תוצאת אינסטנט , ואני חוזרת לשיטתי לעוצמות הנפש וביטויין בסרט במינימליזם 

     את שמות השחקנים המצויינים של גיבורי הסרט לא הצלחתי לקלוט בגלל השפה היפנית הכל כך רחוקה ממני אך עוצמת המשחק שלהם לא תנטוש אותי

 

נכתב על ידי , 9/7/2018 12:32   בקטגוריות אזרחית קטנה, ניתוקים וחיבורים, פורום ישראבלוג, פילוסופי, צדק פואטי, אהבה ויחסים, ביקורת  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



האוירה הציבורית מזדהמת


הסיפור של הארוחות , הכסאות, הכביסות , ועוד כאלה שטחו אוזני מלשמוע , גרמו לי לתחושה לא נעימה של מיאוס , חוסר רצון להקשיב או להתמצא בפרטים שיש בהם מין תחושה של עליבות על עצם ההתעסקות בהם , חוסר טעם בשל חוסר עניין או תועלת , וגם רחמים ובושה בשביל מי שמתעסק בזה

     כשהתאוששתי מעט מהתחושות האלה מר דה ז"ה וו התערב פתאום כאילו סיפורים כאלה כבר שמעתי . זה היה מוכר טבול בטעם לא נעים שכזה של שמחה לאיד על קטנות . משהו ניסה להיחלץ משורשי זכרוני , אבל זה היה כל כך הזוי ושולי שהיה לי קושי להתמקד

     הנוקש על דלתות זיכרוני נטה בכלל לתחום הבידור , כזה שיש בו  שמחה לאיד לצרות של אחרים שמתפרצות במקומות הכי לא צפויים עד כדי גיחוך , וכשזה מגיע לבתי המשפט , בדלתיים סגורות למרבה המזל , מתפרסמת הפיקנטריה

     החלטתי לכן , לתת למוחי לבדוק ב'מוסיקה' , בתבניות של הדברים וכך אכן נזכרתי בציטוטים דומים מהמדורים האלה בעיתונות (במעריב מביא את סיפורים כאלה יונתן הללי )

     אלה הם בעצם קוריוזים של שולי החיים , קוריוזים של גירושין מבית המשפט לענייני משפחה אוי כמה שזה יצחיק אותם חשב לעצמו כנראה מחבר כותרת הפיתיון . מצפה מקוראים שיהנו בהנאת "לי זה לא יקרה" אבל אני אף פעם לא  צחקתי .

     תמיד ידעתי שסבל מסתתר מאחורי היחסים המקוקלים שפעם היו אהבה גדולה צר היה לי עליהם שאינם מסוגלים אחרת , שאינם מנסים גישור לליבון דברים בצורה מכובדת ומנומסת , וחששתי לילדיהם , פירות האהבה שפגה

     להלן "הרי את מגורשת לי" : מן העיתונות , משפטי הגירושין המוזרים ביותר בעולם :

האישה שהתגרשה מבעלה בגלל סטטוס בפייסבוק

הגבר שניקה יותר מדי

והזוג שרצה להתגרש בגלל מזלג

לי זכורים משפטים שפורסמו כמו 'היא אכלה שום. . . '

'היא ישנה בחדר אחר . . . '

'היא בישלה בכוונה מאכלים שאיני אוהב . . . '

'היא קנתה לעצמה יותר מידי נעליים . . . '

'הוא מזמין חברים בלי להסכים איתי . . .  ואני צריכה להכין . . . ולצאת מהבית . . . '

בהצהרות ההזויות הנ"ל איש אינו יוצא נשכר , ריגשות הטינה גוברות ואם יש ילדים שתלויים בתוצאות יש סבל

     יש לי תחושה שכל המדיה פרוצה ואין מתעניינים יותר בטוב , במאבק ברע , בין מותר לאסור . הכדאי והמכובד נשאר מוזנח בודד מאחור , הכל הותר , כולל כבוד האדם

    פרט לעיתונאים מסוימים שנלחמים כך על לחמם , המרוויחים היחידים מהטפשוטת הזו הם עורכי הדין , שכמו רופא שינים נלהב יעודד ב'תנו לו בשינים' להשיג לקוחות .

  ועכשיו מששמתי את ליבי לדמיון המנייריסטי החיצוני בהתנהלות בדיני המחוזות והכביסות (פעם זה היה חלב וגלידות , היה גם סיפור על מיטה בטיסות) שרק בית המשפט מהווה גורם משותף דומה בצרמוניה הזו , אני חשה שאיש לא ינצח כאן , הרבה לכלוך יתפזר במרחב הציבורי שלנו והילדים בתמונה השניה הזו הם אנחנו האזרחים השוחים במדמנה הזו

     אני מקווה שאיננו עומדים להפסיד בגדול , בעיקר להפסיד כבוד עצמי , הרבה הרבה כבוד עצמי , ואין ילד שיתקע אצבע בסכר לעצור את ההחלקה במדרון

 

 

 

נכתב על ידי , 25/6/2018 21:33   בקטגוריות אזרחית קטנה, אירוניה, אקולוגיה, חירות ללא הפקרות, מה טעון תיקון במדינה שלי, מניעת אלימות, נושא חם, עצב עמוק, פורום ישראבלוג, שינוי תפיסה, שכרנו יצא בהפסדנו, אקטואליה, ביקורת  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
Avatarכינוי: 

בת: 8

Google:  http://israblog.nana10.co.il/690765

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי
הבלוג משוייך לקטגוריות: יצירתיות , פילוסופיית חיים , האופטימיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאוגניה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אוגניה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ