לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

B.logi


"אילו היו כל בני האדם נלחמים רק לפי השקפותיהם, לא הייתה מלחמה בעולם" מלחמה ושלום


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2019    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: ׳©׳™׳ ׳•׳™ ׳×׳₪׳™׳¡׳”. לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

האופרה של ביאטריס פינסון סולאנו, כי לפעמים טלנובלה היא לא מילה גסה


     בתחילה דחתה אותי הסדרה הזו, על פניו היא נראתה לי רעשנית וההכערה של הדמות הראשית דחתה אותי ממש.

     יום אחד, באחד הזיפזופים, בצר לי מלמצוא משהו מעניין, נתקלתי בדמות ג'נטלמנית אלגנטית כל כך שכמעט אפשר היה לנחש את ניחוח האפטר שייב שלה. הייתה לו גלדיולה ביד אחת והוא על שלוש הגפיים האחרות נלחם ב'צפרדע' אשפה. התמונה הזו כבשה אותי. ההומור, הנואשו·ת, הגיחוך והאומללות של הדמות הזכירה לי את האביר-בן-דמות-היגון וכבשה את דימיוני. המשכתי לצפות בעלילותיו של הג'נטלמן, נהניתי מההמשך, צפיתי בקנאות והאמת שחשתי שזכיתי. אחר כך מצאתי היקשים גם 'לחליל הקסם' 'משרתם של שני אדונים' ול"ויקום והנה לאה" ורק ליפה והחיה לא בא לי להשוות כי זה נדוש מידי.

     הפרק שראיתי היה הפרק המאה וארבעים ושישה, ואחרי שראיתי את סוף הסיפור (רק כשלושים פרקים מתוך מאה שישים ותשעה) - ראיתי את הסידרה מתחילתה כששודרה שוב - ומסתבר שכמעט כל פרק בסדרה הזו הוא לא פחות מגאוני לטעמי. יש הרבה רמיזות ליצירות קלאסיות, יש הרבה הומור, יש לסידרה ייחודיות שלא הייתה לשום סידרה טלויזיונית לפניה ועשר שנים מאז ששודרה טרם הישיגה אותה שום סידרה באיכותה *        

     העלילה מתחילה במין אדפטציה לשוליית הקוסם - מייסד ומנהל מצויין של חברת אופנה מצליחה פורש ובנו נבחר כממשיכו, מכאן כל כך הרבה כביכול-מטאטאים נשברו שם עד כי נראה שהחברה היגיעה לסף קטסטרופה.

     הבן, המנהל החדש השרמנטי והמחוזר, שכר כעורה שלומיאלית אך גאונה כלכלית לנהל את חשבונותיו וזאת כדי שארוסתו לא תקנא, אבל ארוסתו הצליחה להחדיר לשם גם את חברתה כדי שתעקוב אחריו ותדווח לה על תנועותיו. גם ים של דמעות נשפך שם בין דמויות המשנה המשחקות את עובדי החברה שהסיפורים שלהם מקבילים ומרמזים ומכינים אותנו לקורותיהן של הדמויות הראשיות - הג'נטלמן, חברו הטוב (הוא אומר "אני לא סיראנו דה ברז'רק" אך לטעמי הוא מקיש לטעמי לדמות יאגו ) והכעורה הגאונה

     השלושה מוצאים דרכי קיצור להגברת הרווחים, מסתירים מהסביבה את התכסיסים שנקטו בהם עד שהם מסתבכים בינם לבין עצמם בשקרים של עצמם וכבר אינם יודעים מה נכון ומה לא ומי נגד מי ומי בעד מי ואין מוצא ללא טיהור והשתנות - פרק ייחודי ויפה בפני עצמו. רעיון הגיהינום שהם נקלעו אליו והטיהור הוזכר קודם 'בחליל הקסם' ולקוח מהקומדיה האלוהית. בדמות השטן מופיע דניאל ולנסיה אחיה של הארוסה. זוג עובדים מקביל לזוגהראשי מזכיר את פפאגנו ופפאגנה מחליל הקסם בשמחת החיים והעניים שלהם.

     הייחודיות הבולטת ביותר בין שאר מעלות הסידרה הן הסצנות הממושכות של כל פרק בעלילה, ישיבות ההנהלה והדיאלוגים הארוכים. המשחק יוצא מגדר הרגיל - של כל הדמויות, גם של המיושבות בדעתן וגם של דמויות המשנה שנראות לרוב גרוטסקיות, או כנגזרות של דמויות קומיקס ו/או קריקטורות אבל לא חד ממדיות ובסך הכל הכללי הן משקפות מציאות הרבה יותר מהנראה על המסך בדרך כלל

     את הסידרה יצר פרננדו גאייטן שגם כתב את התסריט. הגאוניות שלו לטעמי בנוסף לנ"ל היא בשימת הדגש על התרבות והאיכות של תושבי קולומביה שהיו שבויים בתדמית האיומה שנוצרה למדינה האומללה הזו. כאב לי כששמעתי דמות אחת אומרת "כאן זה לא מקונדו". זכרתי שמקונדו הוא שם העיירה מ"מאה שנים של בדידות" של הסופר גבריאל גרסיה מרקס זוכה הנובל הקולומביאני. הסידרה שהצליחה כל כך כאילו אומרת לעולם: "תראו אותנו, אנחנו לא רק פשע. גם אנחנו כאן, קשה לנו, שמעו את זעקתנו". פרננדו גאייטן יצר גם את "קפה בניחוח אישה" שגם הוא נוצר בז'אנר הטלנובלה, שם אפשר ללמוד כל מה שאפשר על קפה, וגם מדוע ואיך קרה שבבירת גידולי הקפה העולמית - נסובו רוב גידולי הקפה לגידולים לא חוקיים.

     זוהי טלנובלה במובן המדויק של צירוף המונחים טלויזיה + נובלה ז"א - סיפור של פרק בחיים שמשודר בטלויזיה (להבדיל מרומן שמספר על חיים שלמים)

     הסידרה משודרת בערוץ הטלנובלות אך פרט לאיחוד הרומנטי בסופה אין בינה לבין ז'אנר הטלנובלה דבר. השימוש בז'אנר חושף אוכלוסיה גדולה מאד לאיכות וגם זו לטובה. אמנם רובה שפת יומיום אך הדבר אינו פוגע באיכותה

ואת פרקים 88-89 (לפי הספירה בערוץ הישראלי) הייתי בכלל מתרגמת לאופרה

-

https://youtu.be/ckIlTYscgnE

-

 

* את "הכלה מאיסטנבול" המצויינת ראיתי גם בעקבות התגובות אצלי באחד הפוסטים הקודמים שלי כאן

- גם "האחד" הברזילאית יוצאת מן הכלל ואם היו שואלים אותי הייתי ממליצה לשדר אותה בערוץ המדע. פרק אחד ממנה באמת צוטט שם)

 

נכתב על ידי , 25/8/2019 14:41   בקטגוריות אמנות, אפליה מתקנת, יצירתיות, שחרור קיטור, ביקורת, שינוי תפיסה, רדיו וטלוויזיה, צדק פואטי, פורום ישראבלוג, ספרותי, סובלנות  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



ארץ זבת חלב ונחיצות


     כמו הראשונים שבאו לבנות, כן האחרים צריכים לבוא הנה בעינים פקוחות

     אולי טעות היא למשוך אנשים הנה בהבטחות אין סוף? אולי לומר את האמת, בואו כי אנחנו זקוקים לכם לבנות

     בואו כי לא קל כאן, בואו שנסו מותנים כי העבודה עוד רבה?

 

https://youtu.be/xWx3R7WaAQY

נכתב על ידי , 4/7/2019 17:57   בקטגוריות אפליה מתקנת, יש מוצא, מה טעון תיקון במדינה שלי, נושא חם, נוסטלגיה, פורום ישראבלוג, שינוי תפיסה, תקוה חדשה, אהבה ויחסים, אופטימי, אינטרנט, אקטואליה, ביקורת  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



שבויה ( + פת"ג 2)


    נמאס לי לקרוא את עלילותיה המושטחות בעיתונות של מיגן מרקל. נמאס לי לבדוק מי לבש מה מתי ולמה, מי יותר יפה בלבוש זה או אחר ולהבין מזה כאילו כל מה שמעניין אותה זה להחליף שמלות מעצבים יקרות בקצב ולצאת איתן מאופרת ומתותקת להצטלם בדרכה לאירועים.

     נמאס לי מהנסיון להעמיק בנושא כאילו בחירת השמלה יש בה אמירה בעד או נגד משהו - לפעמים בעד טעם אישי ולפעמים כאילו התרסה כנגד השמרנות ונמאס לי גם שמנסים למצוא בה פגמים רק בשביל כותרת.

     עשו את זה כבר לדיאנה והיא הכניסה תוכן לחייה בדמות תרומה לחברה. כאילו אם כבר כותרת שלפחות נלמד מזה משהו. אבל זה לא עזר לה, הצהובונים המשיכו להתעלל בה כאילו היא רכוש הציבור לנבור בה כעורבים בפגר עד לסוף המר שאיש לא אפילו העז לחזות


     ואני תמיד שנאתי את זה, אולי זה בא מהבית. אימי שנאה רכילות ואני ספגתי את זה. תמיד שנאתי להתרשם מבני אדם דרך עינים של אחרים. העדפתי, לפעמים עד כדי נאיביות, להתרשם ולגבש דיעה בעצמי. אבל ראיתי בזה גם את הצד ההומניסטי, תמיד ראיתי בדיאנה אדם. בשר ודם שאינו רכוש של איש לרדוף אחריו ולהנציח אותו במצבים שונים. היא אדם ככל אדם ומגיעה לה פרטיות כמו לכל אדם חשבתי


     עכשיו עושים את זה גם למרקל, זה עדיין לא היגיע לאותם הממדים אבל הבחישה בחייה כמעט ומאבדת גבולות ומה שאני רואה בה זה את האישה ההרה שרוצה ללדת תינוק בריא, שרצוי למנוע ממנה מתחים ואינטריגות. אלו כבר שתי נפשות שההומניזם צריך להרים ראש למענם. ואני חושבת, שאולי אם לא אשתף פעולה ולא אקרא את הדברים האלה שהגוגל דואג לדחוף לי מול העיניים אולי ימנעו עוד, וכבר לא יהיו לזה 'כניסות' קוראות למפרסם, ושאולי אז זה ייפסק?


     אבל שוב ושוב אני מוצאת את עצמי כן 'נכנסת' לידיעות האלה, מחכה בסבלנות לדלג על דבר המפרסם ושוב בוחנת את האישה היפה הזו, מנסה ללמוד משהו חדש על אופנה. כאילו אין משהו אחר בחיי לענות בו. כאילו אין בחירות גורליות בפתח

______________________________________________


פרויקט תגלית 2:


אחרי אין סוף נסיונות ולא מוצלחים, לשמור על עלים כמו פטרוזיליה או שמיר שנותרו עודפים אחרי בישול, הצלחתי סוף סוף לשמור עליהם במקרר עד שנמאס וישן מפני חדש תוציאו, אז


א. אני מפזרת את הגבעולים על נייר

     מגבת (כשהסתפקתי רק בנייר הן כן נעשו מושי)

     ומגלגלת


ב. עוטפת הכל בחגורה צרה של ניר עיתון,

     ו-למקרר כשהעלים מופנים אלי

נכתב על ידי , 26/2/2019 14:27   בקטגוריות אזרחית קטנה, חירות ללא הפקרות, פורום ישראבלוג, פילוסופי, שינוי תפיסה, אהבה ויחסים, אינטרנט, אקטואליה, הומניזם  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



התגובה שלי למאמר על נועה רוטמן


מזמן לא עידכנתי , האוירה הציבורית כבדה ומכבידה עלי עד כי השתיקה בי קולות אחרים

הערב נתקלתי בפייסבוק בכותרת המקוממת של המאמר הזה , קראתי שוב , יש לציין בריפרוף כי הדברים חוזרים על עצמם ובאוססיביות כבר שנים וחשתי צורך בלתי נשלט להגיב למאמר :

 

https://m.facebook.com/story.php?story_fbid=2492216110806544&id=137106982984147&fs=0&focus_composer=0

 

אני חושבת שיש מכנה 1 משותף בין יאיר נתניהו ונועה רוטמן והוא ששניהם מבוצרים כל אחד בתמונה שיצר לעצמו

יאיר נתניהו לא מפסיק לגונן על משפחתו וכבול בזה

ונועה רוטמן לא רואה את האמת האובייקטיבית , היא יצרה לעצמה דמות של דמון בדמות חצי עם שלדעתה לעצבוני , שמח שסביה נרצח ואינה רואה את התמונה המורכבת

היא בטוחה שנתניהו אשם ברצח רבין , ואחריה נסחפים חצי עם

ואילו יאיר נתניהו מנסה לגונן על משפחתו מהדמון הזה

אני בטוחה שנועה מאד אהבה את סביה. ואינה מוצאת נחמה

גם אני אהבתי אותו כל כך שאין לתאר , והוא אפילו לא יודע מי אני ואני בטוחה שרבים רבין במחנה הימין חשים כמוני.

אהבתי את כל מה שייצג. מה שעשה ואת דמותו הצנועה והכריזמטית כפי שהיכרתי דרך כל אמצעי התקשורת שתיארו את פועלו , אהבתי לשמוע אותו להקשיב לו , לצפות בדמותו

את התסבוכת שנוצרה בעקבות הסכמי אוסלו - לא אהבתי והתנגדתי לה

מותר לי ומותר לרבים , זה עדיין לא אומר שלא התאבלנו על רבין ועל המדינה

צריך לצאת מהלופ של המריבה הפנימית העקרה הזאת ולהתקדם . לטובת כולנו

אם הבנתי שנועה דורשת שנתניהו יבקש סליחה , איני מבינה את הדרישה הזאת לאור הטחת ההאשמה הזאת בואני חושבת שיש מכנה 1 משותף בין יאיר נתניהו ונועה רוטמן והוא ששניהם מבוצרים כל אחד בתמונה שיצר לעצמו

יאיר נתניהו לא מפסיק לגונן על משפחתו וכבול בזה

ונועה רוטמן לא רואה את האמת האובייקטיבית , היא יצרה לעצמה דמות של דמון בדמות חצי עם שלדעתה לעצבוני , שמח שסביה נרצח ואינה רואה את התמונה המורכבת

היא בטוחה שנתניהו אשם ברצח רבין , ואחריה נסחפים חצי עם

ואילו יאיר נתניהו מנסה לגונן על משפחתו מהדמון הזה

אני בטוחה שנועה מאד אהבה את סביה. ואינה מוצאת נחמה

גם אני אהבתי אותו כל כך שאין לתאר , והוא אפילו לא היה מודע לקיומי , ואני בטוחה שרבים רבין במחנה הימין חשים כמוני.

אהבתי את כל מה שייצג. מה שעשה ואת דמותו הצנועה והכריזמטית כפי שהיכרתי דרך כל אמצעי התקשורת שתיארו את פועלו

את התסבוכת שנוצרה בעקבות הסכמי אוסלו - לא אהבתי והתנגדתי לה

מותר לי ומותר לרבים ,

זה עדיין לא אומר שלא התאבלנו על רבין ועל המדינה

צריך לצאת מהלופ של המריבה הפנימית העקרה הזאת ולהתקדם . לטובת כולנו

אם הבנתי שנועה דורשת שנתניהו יבקש סליחה , איני מבינה את הדרישה הזאת לאור הטחת ההאשמה הזאת בו

נכתב על ידי , 14/12/2018 19:06   בקטגוריות אזרחית קטנה, איפה טעינו, מה טעון תיקון במדינה שלי, מניעת אלימות, פורום ישראבלוג, שינוי תפיסה, אהבה ויחסים, אינטרנט  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



כל עוד נפש יהודית ומכבדת הומיה בי


    מצאתי הבוקר בעיתונות , ליתר דיוק ב'מעריב' אצל בן כספית , יוזמה חדשה של פוליטיקאים לאחד קצוות בעם הזה שלנו שדמותו בעיתונות מצטיירת כמשוסעת , אבל למעשה - ביום יום , בחיים הזורמים , יש לגמרי חיים משותפים והומוגניים *

      די אם ניכנס לבית מרקחת , לסופרמרקט , למסעדה , למונית או לבתי החולים בשביל למצוא שם את השילוב האופטימלי

     במפלגה החדשה שעומדת , לפי הכתבה לקום , יהיה פלג יהודי , בייצוג זנדברג , ופלג ערבי עם ייצוג של עודה וטיבי . נראה שעם ההבנה שקיימת בין שני הפלגים האלה איחוד לא יתרום דבר , פרט לאיחוד מנדטים שתועיל לזנדברג עודה וטיבי אלקטוראלית אבל לנו , לאזרחים  לא תוסיף דבר

     אני מחפשת איחוד פלגים מפלגתי מסוג אחר , איחוד בין שסעים עמוקים שעל פניו לא ניתנים לגישור , בין קיצונים באמת , ואני מתכוונת לפלג שאיני יכולה לשבת לידו באוטובוס ( ביום חם גם איני רוצה , כי הם לבושים מעל ומעבר למצופה והאפקט הריחני ברור )  שלא מוכנים ללחוץ את ידי , שאיני פוגשת אותם במקומות הבילוי , שאיני יכולה לארח וספק אם להתארח למשל , בין אלה - לבין יהודים שאינם חרדים , אוזניים תצילנה

     בתחילה ראיתי בדימיוני השואף לאיחוד שסעים את המזיגה האלטרנטיבית - חרדים מאוחדים עם ערבים במפלגה אחת , אבל מהר מאד התנערתי מהחלום כשראיתי בו הבנה גורפת כנגד גיוס וכנגד זכויות נשים ומחשש לראות עוד , מחקתי החלום

     רבות אני אומרת - אל תשב(י) ותייעץ(י) - עשה(י) ! אבל מה לעשות שאין לי הכישורים פרט להבעת תקוותי במילה הכתובה מעל במה צנועה ולא גבוהה מידי זו ? הייתי מאד רוצה , למשל לראות מפלגה שיושבים בה בכפיפה אחת . יהודים חרדים וחרדיות עם יהודים חילונים וחילוניות , אולי תחת כותרת שמבטאת את העמל היומיומי , ושגם פלג ערבי יגור עמה בחדווה ונחת תחת כותרת של עשייה .

.    התקווה לחלום עדיין מותרת כאן , כל עוד נפש יהודית מכבדת הומיה בי

______________________________________

 

* צריך לומר הטרוגנים ,אבל הומוגנים 'תפס' 

 

נכתב על ידי , 1/9/2018 18:07   בקטגוריות אזרחית קטנה, איזה חום, הדתיים המשכילים הנאורים – נעלמו מהמפה הפוליטית, חירות ללא הפקרות, חתול השמירה של העיתונות, יהדות, מה טעון תיקון במדינה שלי, מנהיגות, מניעת אלימות, משביתת שמחות מיותרות, נושא חם, ניתוקים וחיבורים, סובלנות, פורום ישראבלוג, שינוי תפיסה, אהבה ויחסים, אופטימי, אקטואליה  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
Avatarכינוי: 

בת: 9

Google:  http://israblog.nana10.co.il/690765

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי
הבלוג משוייך לקטגוריות: יצירתיות , פילוסופיית חיים , האופטימיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאוגניה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אוגניה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ