לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

B.logi


"אילו היו כל בני האדם נלחמים רק לפי השקפותיהם, לא הייתה מלחמה בעולם" מלחמה ושלום


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2018    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
252627282930 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: ׳©׳™׳ ׳•׳™ ׳×׳₪׳™׳¡׳”. לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

כל עוד נפש יהודית ומכבדת הומיה בי


    מצאתי הבוקר בעיתונות , ליתר דיוק ב'מעריב' אצל בן כספית , יוזמה חדשה של פוליטיקאים לאחד קצוות בעם הזה שלנו שדמותו בעיתונות מצטיירת כמשוסעת , אבל למעשה - ביום יום , בחיים הזורמים , יש לגמרי חיים משותפים והומוגניים *

      די אם ניכנס לבית מרקחת , לסופרמרקט , למסעדה , למונית או לבתי החולים בשביל למצוא שם את השילוב האופטימלי

     במפלגה החדשה שעומדת , לפי הכתבה לקום , יהיה פלג יהודי , בייצוג זנדברג , ופלג ערבי עם ייצוג של עודה וטיבי . נראה שעם ההבנה שקיימת בין שני הפלגים האלה איחוד לא יתרום דבר , פרט לאיחוד מנדטים שתועיל לזנדברג עודה וטיבי אלקטוראלית אבל לנו , לאזרחים  לא תוסיף דבר

     אני מחפשת איחוד פלגים מפלגתי מסוג אחר , איחוד בין שסעים עמוקים שעל פניו לא ניתנים לגישור , בין קיצונים באמת , ואני מתכוונת לפלג שאיני יכולה לשבת לידו באוטובוס ( ביום חם גם איני רוצה , כי הם לבושים מעל ומעבר למצופה והאפקט הריחני ברור )  שלא מוכנים ללחוץ את ידי , שאיני פוגשת אותם במקומות הבילוי , שאיני יכולה לארח וספק אם להתארח למשל , בין אלה - לבין יהודים שאינם חרדים , אוזניים תצילנה

     בתחילה ראיתי בדימיוני השואף לאיחוד שסעים את המזיגה האלטרנטיבית - חרדים מאוחדים עם ערבים במפלגה אחת , אבל מהר מאד התנערתי מהחלום כשראיתי בו הבנה גורפת כנגד גיוס וכנגד זכויות נשים ומחשש לראות עוד , מחקתי החלום

     רבות אני אומרת - אל תשב(י) ותייעץ(י) - עשה(י) ! אבל מה לעשות שאין לי הכישורים פרט להבעת תקוותי במילה הכתובה מעל במה צנועה ולא גבוהה מידי זו ? הייתי מאד רוצה , למשל לראות מפלגה שיושבים בה בכפיפה אחת . יהודים חרדים וחרדיות עם יהודים חילונים וחילוניות , אולי תחת כותרת שמבטאת את העמל היומיומי , ושגם פלג ערבי יגור עמה בחדווה ונחת תחת כותרת של עשייה .

.    התקווה לחלום עדיין מותרת כאן , כל עוד נפש יהודית מכבדת הומיה בי

______________________________________

 

* צריך לומר הטרוגנים ,אבל הומוגנים 'תפס' 

 

נכתב על ידי , 1/9/2018 18:07   בקטגוריות אזרחית קטנה, איזה חום, הדתיים המשכילים הנאורים – נעלמו מהמפה הפוליטית, חירות ללא הפקרות, חתול השמירה של העיתונות, יהדות, מה טעון תיקון במדינה שלי, מנהיגות, מניעת אלימות, משביתת שמחות מיותרות, נושא חם, ניתוקים וחיבורים, סובלנות, פורום ישראבלוג, שינוי תפיסה, אהבה ויחסים, אופטימי, אקטואליה  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



" לי זה לא יקרה "


אמש רותקתי למסך למשך שעה וחצי בהנאה שלמה ממשחק כדורגל .

     אני לא מתיימרת "להבין" או לפרשן את מה שראיתי מהבחינה המקצועית , הסתכלתי על המשחק טאבולה ראסה , כמו שאני אוהבת להסתכל על ציור , או לשמוע קטע מוסיקאלי , בלי דיעות קדומות , מבלי שמשפטי רקע בנושא מהדהדים בי ולהתרשם בעצמי

     אז ממה נהניתי ? מהגברים הבנויים לתלפיות , מהכוח שלהם (באנגלית יש כל כל הרבה מילים ל"כוח" ובעברית רק אחת שמשמעותה משתנה עם ההקשר יש גם "עוצמה" ) מהמרץ הבלתי נדלה , מהמסירuת למטרה , ומהתאום הקבוצתי

     משחק קבוצתי ופעילות קבוצתית תמיד דיברו לליבי , תמיד אהבתי סינרגיה בדיון קבוצתי , הקשבה ואמפטיה , ובמשחק שראיתי אמש היה כל זה וללא מילים

     פעם , אולי בגלל שבצעירותי ראיתי משחק אחר , הוא נראה לי כמו משהו סתמי ואף פעם לא הבנתי למה כל כך הרבה גברים רצים אחרי כדור , משהצטרפתי למקהלה וראיתי אנשים מיושבים בדעתם מתלהבים התסקרנתי והצלחתי לצפות בנבחרת ברזיל  מלהטטת ושולטת שליטה מלאה בכדור , לאיש לא היה סיכוי מולם , זה היה מחול וירטואוזי עם כדור

     משנשרה ברזיל במונדיאל השנה איבדתי עניין , חשבתי שאם איני מתלהבת מלהטוטים שמנצחים את כוח הכבידה ומאחזים את העיניים של המתחרים ואם. איני מזדהה רגשית עם אף מדינה - אין טעם לצפות .    

     בסופו של דבר החלטתי ביני לבין עצמי שאראה את משחק הגמר כי אני אוהבת חגיגות כשיש תחושה של אחדות עולמית , וכי הייתי סקרנית על מה המהומה , אם יש פוליטיקה והאם לובשי מדים שחורים תמיד מנצחים

     כשהמשחק התחיל אפילו לא צפיתי מהסיבות שפירטתי למעלה , לא הזדהיתי , לא כל כך נמשכתי לראות 22 איש נאבקים על כדור . אחרי ששמעתי גול ראשון , התיישבתי לראות , נוכחתי במה שסיפרתי בראשית דברי ונהניתי באמת

     שמעתי את הפרשנים מבכים את רוח הלחימה של הנבחרת שהבקיעה פחות גולים והבנתי שיש עוד דברים בגו של המשחק הזה . אני לא בטוחה שארצה להתעמק בזה כי מה שראיתי אמש הספיק לי כדי להבין את מה שכיניתי פעם 'השיגעון לדבר' הזה ושפעם הייתי משוכנעת שלעולם לא אמצא את עצמי צופה מרותקת למשחק כדורגל

נכתב על ידי , 16/7/2018 11:55   בקטגוריות נושא לוהט, ספורט, פורום ישראבלוג, שינוי תפיסה, תרגיל לקבוצת הכתיבה, אקטואליה, מפגשי ישרא-בלוג  
18 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



האוירה הציבורית מזדהמת


הסיפור של הארוחות , הכסאות, הכביסות , ועוד כאלה שטחו אוזני מלשמוע , גרמו לי לתחושה לא נעימה של מיאוס , חוסר רצון להקשיב או להתמצא בפרטים שיש בהם מין תחושה של עליבות על עצם ההתעסקות בהם , חוסר טעם בשל חוסר עניין או תועלת , וגם רחמים ובושה בשביל מי שמתעסק בזה

     כשהתאוששתי מעט מהתחושות האלה מר דה ז"ה וו התערב פתאום כאילו סיפורים כאלה כבר שמעתי . זה היה מוכר טבול בטעם לא נעים שכזה של שמחה לאיד על קטנות . משהו ניסה להיחלץ משורשי זכרוני , אבל זה היה כל כך הזוי ושולי שהיה לי קושי להתמקד

     הנוקש על דלתות זיכרוני נטה בכלל לתחום הבידור , כזה שיש בו  שמחה לאיד לצרות של אחרים שמתפרצות במקומות הכי לא צפויים עד כדי גיחוך , וכשזה מגיע לבתי המשפט , בדלתיים סגורות למרבה המזל , מתפרסמת הפיקנטריה

     החלטתי לכן , לתת למוחי לבדוק ב'מוסיקה' , בתבניות של הדברים וכך אכן נזכרתי בציטוטים דומים מהמדורים האלה בעיתונות (במעריב מביא את סיפורים כאלה יונתן הללי )

     אלה הם בעצם קוריוזים של שולי החיים , קוריוזים של גירושין מבית המשפט לענייני משפחה אוי כמה שזה יצחיק אותם חשב לעצמו כנראה מחבר כותרת הפיתיון . מצפה מקוראים שיהנו בהנאת "לי זה לא יקרה" אבל אני אף פעם לא  צחקתי .

     תמיד ידעתי שסבל מסתתר מאחורי היחסים המקוקלים שפעם היו אהבה גדולה צר היה לי עליהם שאינם מסוגלים אחרת , שאינם מנסים גישור לליבון דברים בצורה מכובדת ומנומסת , וחששתי לילדיהם , פירות האהבה שפגה

     להלן "הרי את מגורשת לי" : מן העיתונות , משפטי הגירושין המוזרים ביותר בעולם :

האישה שהתגרשה מבעלה בגלל סטטוס בפייסבוק

הגבר שניקה יותר מדי

והזוג שרצה להתגרש בגלל מזלג

לי זכורים משפטים שפורסמו כמו 'היא אכלה שום. . . '

'היא ישנה בחדר אחר . . . '

'היא בישלה בכוונה מאכלים שאיני אוהב . . . '

'היא קנתה לעצמה יותר מידי נעליים . . . '

'הוא מזמין חברים בלי להסכים איתי . . .  ואני צריכה להכין . . . ולצאת מהבית . . . '

בהצהרות ההזויות הנ"ל איש אינו יוצא נשכר , ריגשות הטינה גוברות ואם יש ילדים שתלויים בתוצאות יש סבל

     יש לי תחושה שכל המדיה פרוצה ואין מתעניינים יותר בטוב , במאבק ברע , בין מותר לאסור . הכדאי והמכובד נשאר מוזנח בודד מאחור , הכל הותר , כולל כבוד האדם

    פרט לעיתונאים מסוימים שנלחמים כך על לחמם , המרוויחים היחידים מהטפשוטת הזו הם עורכי הדין , שכמו רופא שינים נלהב יעודד ב'תנו לו בשינים' להשיג לקוחות .

  ועכשיו מששמתי את ליבי לדמיון המנייריסטי החיצוני בהתנהלות בדיני המחוזות והכביסות (פעם זה היה חלב וגלידות , היה גם סיפור על מיטה בטיסות) שרק בית המשפט מהווה גורם משותף דומה בצרמוניה הזו , אני חשה שאיש לא ינצח כאן , הרבה לכלוך יתפזר במרחב הציבורי שלנו והילדים בתמונה השניה הזו הם אנחנו האזרחים השוחים במדמנה הזו

     אני מקווה שאיננו עומדים להפסיד בגדול , בעיקר להפסיד כבוד עצמי , הרבה הרבה כבוד עצמי , ואין ילד שיתקע אצבע בסכר לעצור את ההחלקה במדרון

 

 

 

נכתב על ידי , 25/6/2018 21:33   בקטגוריות אזרחית קטנה, אירוניה, אקולוגיה, חירות ללא הפקרות, מה טעון תיקון במדינה שלי, מניעת אלימות, נושא חם, עצב עמוק, פורום ישראבלוג, שינוי תפיסה, שכרנו יצא בהפסדנו, אקטואליה, ביקורת  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



צל עץ תמר לאור . . . הפייסבוק (;


    מצאתי זמן להתעדכן במה קורה , מה מתחולל ומצאתי בפייסבוק פיתרון נפלא לפרטי ודי מספק למה ש'תופס' בציבורי . בשביל השאר יש עיתון . 

     תוך כדי נסיונות לא קלים להתעלם מכינויי גנאי , שגיאות כתיב וארסיות שאינם מקובלים עלי , מצאתי ילד קסם וילדה קסומה שרים את 'צל עץ תמר ואור ירח' . מי ששיתף פוסט זה שילב את שניהם ,  מין מיקס כזה , אפילו שהם מעולם לא נפגשו , התוצאה כבשה לבי כל כך שביקשתי לשתף הפוסט בפייס שלי , אבל לא הייתה לי אופציה כזו .

 

     כשחשבתי לחפש ולשתף מהחשהבון של המפרסמת התאכזבתי כל כך . לא מצאתי שם את השיר , כל הפיד שלה היה מלא בצילומי קלאוזאפ שלה .

     בצר לי פניתי לגוגל , מצאתי שם כל כך הרבה ביצועים של השיר , ביצוע עולה על מישנהו , זה של קרולינה כבש את ליבי על כולם .

 

      כשנפתח לי חלון הגוגל ראיתי שיש סיפור ויקיפדיה לשיר , תחילה התעלמתי , אך כשסיימתי ליהנות משלל הביצועים חשבתי לי שאולי כדאי להציץ גם לסיפור שמאחורי השיר

 

      וסיפור אכן מצאתי . מרתק , בלשי , מתבלן אותו בעוד ועוד תבלינים

 

      ואם מדברים על תבלינים. , הם התלבשו יפה כל כך על השיר שהביצוע המפורסם ביותר שלו היה של זוהר ארגוב וזמרים בסגנון מזרחי . זמרי נשמה לטעמי . לא כולם כמובן

 

     והנה ההפתעה הגדולה מכולן . התבלינים אשכנזיים לגמרי - את השיר כתבו שני יוצאי פולין , הכותב הצליח לכבוש עם השיר את בחירת ליבו , קרוב משפחתו הלחין , השיר נכתב לצרכים פרטיים , והם לא טרחו להנציח את שמם באקו"ם או בכל רשימה שהיתה בטרם קום המדינה

 

     את עלילות התחקיר על השיר , מאז הזמרת לילית נגר בחרה לשיר אותו ולצרף לתקליט שהוציאה בזמנו , אפשר למצוא בויקיפדיה תחת שמו : "צל עץ תמר ואור ירח"

___________________________________________

 

https://www.zemereshet.co.il/m/song.asp?id=3573

נכתב על ידי , 2/6/2018 12:25   בקטגוריות אמנות, אמת, אפליה מתקנת, יצירתיות, מוסיקה, עם אחד, פורום ישראבלוג, צדק פואטי, שינוי תפיסה, תולדות ארץ ישראל, אהבה ויחסים, אופטימי, אינטרנט, אקטואליה  
15 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



שרק יהיה להם טוב


     החג שמח

     ואני מול ה חתונה כמו בטלנובלה שמשכיחה הכל לשעה קלה 

     זוגות זוגות שמתקדמים לכיוון הכנסיה עושים אסוציאציה של הזוגות שנכנסים לתיבה , ואולי הכובעים תרמו משהו לדימוי .

     כללי הטקס והסיפורים של המגישים על המלכה שמקפידה עליהם גם בביתה ( חייבים לקוד לה. גם ב ד" אמות ) מזכירים לי את הסידרה הגאונית והאלמותית "מה יגידו השכנים" . הקומדיה נוצרה כשהנסיכה פרגי ואחותה של המלכה עשו בושות קבל עם , והמלכה היתה ממשיכה להקפיד על הכללים , לא שומעת רעשי רקע , כמו הייסינתי וה - Candelight sopers שלה

    את המסך תופסים עכשיו שני צעירים לובשי מדים , הם  הדורים. ומצועצעים משהו , תמונת השניים הצועדים יחדיו לכיוון הסקס  מתחלפת בתודעתי , ל תמונה של  השניים. והם ילדים . צועדים מאחורי ארון אימם

      ופתאום אני מוצאת את עצמי נרגשת עד דמעות בשביל השניים. , שגדלו יתומים , ושכחתי כל הציניות והסרקזם ורק רוצה שיהיה להם טוב 

נכתב על ידי , 19/5/2018 15:08   בקטגוריות סיבה למסיבה, פורום ישראבלוג, צדק פואטי, שינוי תפיסה, אהבה ויחסים, אקטואליה  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
Avatarכינוי: 

בת: 8

Google:  http://israblog.nana10.co.il/690765

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי
הבלוג משוייך לקטגוריות: יצירתיות , פילוסופיית חיים , האופטימיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאוגניה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אוגניה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2018 © נענע 10 בע"מ