לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

B.logi


"אילו היו כל בני האדם נלחמים רק לפי השקפותיהם, לא הייתה מלחמה בעולם" מלחמה ושלום


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2018    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: ׳¡׳™׳₪׳¨׳•׳×׳™. לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

"רקמת סתיו" טרו מיאמוטו


     " במשך שתי יממות עבדתי בהכנת עלון הפרסומת כמעט בלי לעצום עין . לא היתה ברירה , אחרת הוא לא היה מוכן במועד . קראתי לעלון 'ביוטי קלאב . הייתי חייב לבחור איזשהו שם ולא היה לי זמן לחשוב ביסודיות . שם אידיוטי מה ? אבל לא הצלחתי לחשוב על משהו אחר , ובלי שם כלשהו לא יכולתי להתקדם "

     ביוטי קלאב . זה ביטוי שמצאתי בספר שכולו תרבות יפנית  הוא נראה לי כל כך זר לספר . נטע זר .

      זוג גרוש שנפגש במקרה אחרי עשר שנים מתחיל התכתבות נוגעת ללב על הנסיבות לגירושיהם ההתכתבות ספוגה בתרבות היפנית , אפשר לחוש זאת למרות שזה נקרא בשפתנו . המתרגם מסביר בתחילה שהיפנים נוהגים לפתוח כל מכתב בתיאורי טבע , ואם הם בוחרים לוותר הם כותבים בראש המכתב 'ללא הקדמות' . ואפילו שיש תיאורי טבע , ויש לא מעט , הם תמיד מרמזים לתחושת הכותב ולעומד לקרות .

     בנוסף לתיאורי הטבע שמביעים את אמונת ההיפנים בחיבור , בסימביוזה שלהם עם הטבע ( יקום וקיום אני תוהה , למה בעברית הן אותן אותיות ) יש במכתבים רמזים לנימוסים אופייניים , השתחוויות בדרגות שונות , יש התנצלויות כשמולך אדם פגוע אפילו שלא פגעת בו בעצמך , ויש תיאורים של חלקי ריהוט אופייניים , בשמותיהם היפניים , עד כי בכל פעם שקראתי בספר כאילו קפצתי ליפן . ופתאום הביטוי הזה "ביוטי קלאב"

     חשתי באופי החיים הייחודיים שם , הם לא מתוארים כאילו 'תראו כמה מוצלחים אנחנו'  לא בגאווה כאילו כול העולם מסתכל רק עליהם ובוחן אותם כל הזמן , לא בפטריוטיות  לוקאלית , אלא.  כזרימה שיגרתית של חיים 

     והביטוי "ביוטי קלאב" הפריע לי . חשבתי , מה יש בתרבות הצריכה האמריקאית שכל כך רוצים להידמות לה - אלא שהתופעה קרתה בספר רק פעם אחת והיתה כל כך יוצאת דופן שם , חשתי אפילו קנאה כי אצלנו השימוש באיפיונים אמריקאים מאד נפוץ . עוד לפני שגיבשנו לעצמנו תרבות אופיינית , והשפעות דלוחות כגון אלו יתערבו בתרבות המתהווית שלנו . וכמה קינאתי בנוהג של תיאורי הטבע , חשבתי לעצמי מה היה קורה אם גם לנו היה נוהג כזה , כמה זה היה מעשיר את עולמנו הפנימי ואת כושר הביטוי של ילדינו

     מתרגם הספר דורון ב. כהן הוא מומחה לתרבות יפן , מומחה לספרות , וב'אחרית דבר' הוא שופך אור בנועם ובחכמה פינות שונות בספר . גם את המונח 'ריקמת סתיו' הוא מאיר . שהוא מצוטט מתוך שיר של משורר יפני -  שריקמת הסתיו היא כמו סיבי המשי בחשכת העמק החשוך והבלתי נראה . כמה יפה .

 

טסוריוקי :

 

"עין אדם לא ראתה

 

את נשירתם

 

בעומק ההרים:

 

עלי הסתיו היו כמשי רקום

 

בחשכת הלילה".

 

 

    דורון ב. כהן מוסיף ומאיר נקודות בדת היפנית שיש להן הרמזים בספר , והוא משווה השוואות מרתקות מעשירות ופוקחות עינים לרומנים של מכתבים שנכתבו בתרבויות שונות . מרתק . ההשוואה לקופסה שחורה של עמוס עוז מורחבת ומרתקת במיוחד , ויש אפילו השוואה לספרות חסידית במאה ה-19 .

      חויית קריאה . גם הספר הנפלא וגם אחרית הדבר

 

רקמת סתיו :

https://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=692777

נכתב על ידי , 9/10/2018 20:22   בקטגוריות סיפרותי, אהבה ויחסים, פורום ישראבלוג  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הקרב בין הפאתוס לאתוס


     כבר בחצי הספר נכתב במוחי פוסט . אי לכך מצאתי שזה הזמן להתעדכו בכתוב בגב הספר " הטנק " מאת יוסף ענברי , אך מה עיני קוראות אם לא דברי חכמה של דב אלבוים ואחריו עמוס עוז משבח משובחות

    בגב הספר אני תמיד קוראת אחרי שכבר יש לי תמונה משלי ודברים לומר . הפעם קיבלתי רגליים קרות  שגרמו לאצבעותי לקפוא - איך אעיז להוסיף מילים על דברי חכמים 

     במקום זאת חיפשתי בגוגל עוד על הסופר , מצאתי ראיון של הסופר עם קובי מידן , דברים בנחת נשמעים , ואחר כך את היוטיוב של ההשקה עם מיכה גודמן עוד מושא הערצה לדברי חכמתו , והמנחה - אלבוים ...

     אבל המילים מאיימות לפרוץ כנגד כל היגיון , אז הנה החצופות לפני שיצאו לגמרי משליטה :

     כשלקחתי את הספר לידי וראיתי את התמונה על הכריכה נרתעתי כי שום טנק ושום קסדה לא יגרמו לי לקרוא דברים לגביהם , אפילו לא המרצה המצוינת ד"ר רונית בועז שהכניסה אותו לרשימת הקריאה . בצר לי ובדיון פנימי החלטתי להתחיל לקרוא ורק אז אדע אם אוכל להמשיך או להחזירו לספריה

     מה שקרה הוא שכבר מהעמוד הראשון רותקתי , אפילו שהוא מעין דיווח על דברים שקרו , מצא ענברי נוסחה מקורית כיצד לעשות מזה ספרות . כדי לרדת לעומק החידוש צריך לקרוא את הספר שוב , זאת אני משאירה למומחים הנזכרים למעלה , אני נכבשתי מהנוסח הסרקסטי המעורב בחמלה . גדי טאוב ( בהשקה ) אומר שהאירוניה והחמלה מזכירים לו הומור יהודי

      הדמויות שטוחות כביכול , הן אינן מביעות תחושות במילים מפורשות  , המספר לא מוסיף ולא מסביר את פעולותיהן אבל מעשיהן מדברים עבורם ובהחלט עוררו בי רגשות , תחושות מתוך הזכרויות 

     אהבתי במיוחד את הציטוטים מתוך הדיונים בממשלה , משנינותם של רבין ופרס בזמן האקוטי של חטיפת המטוס באוגנדה . אהבתי את כל חמש הדמויות הראשיות את מזרחי-דוידסקו , אנשל , הוכבאום , עשת , השונות כל כך זו מזו שכל אחת. מהן בטוחה שרק היא עמדה לבד מול הטנק וניצחה עבור כל עם ישראל . אהבתי מ א ד את השנינות של בורקה ואת השיחות שלו עם אידי אמין .

     מההיסטוריה הקצרה המשוחזרת  בכישרון רב , ומהסיפור הכמעט בלתי הגיוני שלנו כאן על כל גווני האוכלוסיה , חילוקי הדיעות בפנים בשילוב האיומים מחוץ , לא התחבטתי ולא חשבתי לגבש דיעה בין עובדות לבין ניסים . מצאתי שהישיבה שלנו כאן היא נס כשלעצמו

 

 

נכתב על ידי , 20/9/2018 21:26   בקטגוריות שחרור קיטור, סיפרותי, אהבה ויחסים, תולדות ארץ ישראל, פורום ישראבלוג, עם אחד, ספרותי, סיפורים עלומים, על הניסים, נוסטלגיה, מנהיגות, מועדון קריאה, אזרחית קטנה  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לחזור הביתה + כמה מילים על "הדו"ח של ברודק" , ספר האמיתות החדש שלי


    ביום ראשון שעבר התכוונתי לכתוב כאן כמה מילים על הספר "הדו"ח של ברודק" מאת פיליפ קלודל שהרשים אותי מאד

     משנקשתי על הדלת של ישראבלוג , לא נשמעה תגובה מעבר לדלת , אפילו רשרוש לא , ניסיתי לדלג מהמרפסת שלי , והסתבר לי שגם התריס היה סגור על חלון אטום .

      ניסיתי מהחלון של השכנים , מהמרזב , צלצלתי לחברים משותפים והם סיפרו שגם להם זה קרה והם מאד דואגים

     טוב שיש מי שיזם לפתוח בפייסבוק את החשבונות "ישראבלוגים הומלסים" ואת "פי אלף ניצולי ישראבלוג" שמצד אחד עזרו לנו להתאחד ולטכס עצה ומצד שני הוכיחו לנו כמה ישראבלוג יעיל וחסר כי חשבון פייסבוק על כל יתרונותיו לא יכול לשמש לנו תחליף מהסיבות שרק אנחנו , המשפחה , יכולים להבין . גם במות אחרות דומות אבל זה לא ישראבלוג

     ישראבלוג חזר לאויר , אני מתכוננת לקרוא הפוסטים של החברים , אך קודם אספר כאן על התרשמותי מהדוח של ברודק שהרשימה עליו בוערת בעצמותי :

 

הדו"ח של ברודק / פיליפ קלודל

 

     פיליפ קלודל הוא סופר חכם שסומך על האינטליגנציה של הקורא . הוא מתחיל את סיפורו קרוב לסופו אך מפזר רמזים על מה שקרה ואיך התרחשו הדברים לפני ועד לסיום כתיבת הדו"ח שלו , הקורא מסיק מסקנות מנסה , ולרוב מצליח להבין את השתלשלות העניינים בדיעבד , מצד שני יש סיפור מסגרת לסיפור העומק . סיפור המסגרת נכתב כסיפור מתח הוא מתקדם בקו ליניארי ומתאר את ההתרחשויות בזמן ה'אמת' של הסיפור

     זהו סיפור מרתק ורב רבדים על טבע האדם , השפה הציורית בה משתמש המספר מגלה את עושרו הפנימי של המספר וגם של הסופר , ומתארת את האישיות היצירתית הזו שכנראה הודות לה ולדימיון הפורה דמוי החלום , צלחה לעבור זוועות

     טרם סיימתי לקרוא את כולו וכבר הספר מלא בסימני העיפרון שלי והערות לגבי התובנות והחכמות של הסופר ובתוך הסבך העלילתי הליניארי והרגרסיבי , אני מרימה את הכפפה שזרק לי הסופר , ומנסה לנחש

     אני מנחשת איך היגיע הגיבור למצב בו הוא נמצא , אני מנחשת שהוא חזר לחיות בכפר שהלשין עליו ושבחר להמשיך לחיות בו למרות הדבר הנורא הזה , ולמרות שהחיללו שם כבודה ונשמתה של בת זוגו כשנעדר , שנשאר לגדל שם את ילדתו פופשט ( למה זה מזכיר לי את חנוך לוין ) ולכתוב את הדו"ח הנורא שעלול להפוך אותו ל"שליח" , ואנחנו יודעים מה עושים לשליח המביא את הבשורה הרעה

     ואני ממשיכה לקרוא במתח בספר החוכמות הזה בהנאה מחשבתית שלמה , הייתי מעזה להדביק לו את הכינוי ספר האמיתות ללא כחל וסרק ואני מקווה  בשביל המספר ובשבילנו לסוף טוב ולגזר דין מנחם לטבע האנושי הקשה , לבל יתברר לי כשליח , לא בסיפור ולא כ"שליח"" לטבע האנושי

 

 

נכתב על ידי , 19/8/2018 12:32   בקטגוריות אהבה ויחסים, מפגשי ישרא-בלוג, סיפרותי, פילוסופי, פורום ישראבלוג, ספרותי  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



בורחסטיין , סרחיו ביסיו


   זה הספר הראשון של ביסיו שנפל לידי ואחרי שסיימתי אותו יש לי רצון לקרא את כל ספריו

    הוא באמת 'נפל' לידי , כלשונו , לגמרי במקרה . הופתעתי למצוא אותו בין ערימת הספרים שהבאתי מהספריה , לקחתי אותו בטעות כיוונתי לספר אחר של זיקית , ההוצאה הנפלאה הזו , ובגלל שהספר כמו כל הספרים של זיקית ידידותיים למשתמש וקורצים לקורא , התחלתי ממנו ולא יכולתי להניחו עד שסיימתי .

   פרט להנאה בקריאה וההומור המצוין , קשה לקרוא אחריו ספר אחר , אפילו אם הוא טוב , או מה שנקרא עד כה 'ספר טוב' . אחרי שקוראים את הספר הזה של ביסיו כל ספר אחר נראה לי אנכרוניסטי ומיושן , ממש ככה. עוד לא חקרתי מהו הסוד מאחורי הכתיבה הזו , לשם כך צריך לקרוא בו שוב וזאת אעשה בשמחה . גיבור הספר הוא פסכיאטר שכנראה נותק לגמרי מרגשותיו והיה צורך שבורחסטיין יפגע בו פעמיים כדי שיעשה ניתוק מוחלט מסביבתו . מה שמציל אותו בתחילה זה היומן , הספר הזה , שהוא כותב בתחילה בניתוק ריגשי מוחלט ,  הקורא מתלווה לקורות אותו משתתף בשינוי

   כבר קראתי אצל מקיואן על רופא שנאלץ להתמודד עם המציאות ב 'שבת' שאין שני לו ,  וב אהבה עיקשת' ( אין שני גם לו אבל שבת ישאר ראשון בסולם שלי ) שם מתמודד אדם עם חולה נפש והשפעה של ההתמודדות הזו על חייו , משפחתו והסביבה המתכחשת .

   בורחסטיין קליל אך רק לכאורה , יש בו הומור מצוין , הוא אפילו משעשע במצבים שהפסיכיאטר נקלע אליהם , אך לטעמי אין זה פוגע באיכותו וברצינות שהקורא מתייחס לקונפליקטים , אירוניה במיטבה

ויש גם תוכי

נכתב על ידי , 21/6/2017 10:35   בקטגוריות אמנות, 'החופש כבר כאן' ויש זמן לקרוא, חג הספר, יצירתיות, מועדון קריאה, מעברים, נושא חם, ספר לאי בודד, פורום ישראבלוג, שבוע הספר, סיפרותי, שינוי תפיסה  
12 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



יונס יונסן "הרוצח שחלם על מקום בגן עדן"


   ספר מתח שאינו נאמן מידי למציאות יהיה תמיד קל יותר לעיכול  ויותיר את הקורא אופטימי משהו , ואם ישולב בסיפור כומר שנרצה להקשיב לדבריו רצוי שיהיה קנטרני בדמות אישה מרופטת ומלוכלכת , רעבה , שמספרת איך גירשו אותה לפני שבוע  בבעיטה באמצע דרשה . ועל מנת שהעלילה תקבל נופך של מעשיה רצוי להתאים לה תבונת חלש , כמו במשלי חיות , כאילו הייתה מעשיה מארץ להד"מ

   כשהכומר הזו מוצאת ציטוט מכתבי הקודש שיתאים לכל מצב ואפילו ההזוי והנכלולי ביותר ,  מתפתחת. הבטחה. לאתגר אינטלקטואלי , אבל כשגולם שכל מה שהוא יודע זה לשבור עצמות ולא יודע להבדיל בין ימינם לשמאלם מתחיל לחשוב , והוא נבוך , ופונה להתייעצות והכומר עושה הכל כדי להסביר לו למה אינה מאמינה באלוהים אבל הוא שומע רק על הניסים ונדלק יש לי תחושה שההבטחה תתממש , ואני רק בעמוד 96

 

 


 

יונס יונסן כתב את הזקן בן המאה שיצא מהחלון ונעלם

 

נכתב על ידי , 7/6/2017 11:40   בקטגוריות יצירתיות, מועדון קריאה, נושא חם, פורום ישראבלוג, שיחות על אלוהים, סיפרותי  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
Avatarכינוי: 

בת: 8

Google:  http://israblog.nana10.co.il/690765

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי
הבלוג משוייך לקטגוריות: יצירתיות , פילוסופיית חיים , האופטימיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאוגניה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אוגניה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2018 © נענע 10 בע"מ