לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

B.logi


"אילו היו כל בני האדם נלחמים רק לפי השקפותיהם, לא הייתה מלחמה בעולם" מלחמה ושלום


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2019    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
2930     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

9/2019

ימים נוראים אכן


ימים נוראים אכן

     אמש זכה הסרט ימים נוראים בפרס אופיר. לפי ויקיפדיה ימים נוראים זה הסרט על רצח רבין מנקודת מבטו של ה-רוצח. אני מאד סקרנית למה הוא זכה, מאד מעניין אותי לדעת מה בסרט הזה גרם לשופטים, לאנשי האקדמיה לקולנוע לבחור בו. אך בשביל כל זה אני צריכה לראות את הסרט ולשפוט בעצמי כי אין כמראה עינים

     אבל

     וזה אבל גדול מאד, ליבי החסיר פעימה כשראיתי שזכה, לא הייתי בטוחה שזה הסרט שזכה "שיפשפתי" את העיניים כמו שאומרים והתברר לי שזה אכן קרה. אנקת תדהמה פרצה ממני כי אני חשה שאני לא אהיה מסוגלת לשבת ולצפות בו. איני יכולה אפילו לתאר במילים את גודל הרתיעה ואת גודל הסלידה, ואת תחושות הקבס שמציפות אותי לעצם הרעיון.

 

     זה לא פוליטי, זה פיסי ממש, אני לא מבינה ולא יכולה להבין למה בחר מי שבחר לעסוק בנושא מעשית, לטרוח ולעמול עליו חודשים רבים. לעוסקים במשפט לא היתה ברירה, זה אני עוד יכולה להבין וגם לחמול וליבי אכן יצא אליהם. אבל לעשות מזה סרט?

 

    "... והנה גם יוליה בכבודה ובעצמה, כלה בבגדי לבן, העומדת ומנהלת שיחת חולין עם הכומר האמור להשקות אותה ברעל קצר-מועד, שפעולתו תתפרש כמוות בעיני אהובה. תוגה רכה רוחשת בלוריא כלפי הצעירה, שסכלותה מובילה אותה אל אובדנה, ולמוזיקה שתאלץ אותה לשיר את אסונה, ממהרת המאפרת לקנח את הזיעה מפניה ומצווארה, לחזק בעיפרון שחור את הקווים של גבותיה, ולהוסיף דם לשפתיה"...

 

     הקטע הזה גאוני לטעמי, הוא לקוח מתוך הספר האחרון של א.ב. יהושע "המנהרה". לוריא נקלע אל מאחורי הקלעים של האופרה רומיאו ויוליה. גאוני מצד יהושע לתאר סצנה סיפורית בתוך עוד סצנה את הקורה לנפש אדם שרואה טרגדיה העומדת להתרחש - אפילו שהוא יודע שזה רק סיפור.

    אפילו שהוא רואה את זמרת האופרה, השחקנית שעומדת לצאת אל הבמה הוא חומל עליה. אפילו שהוא נקלע בטעות אל מאחורי הקלעים ואפילו שהוא יודע שהיא עומדת לבצע תפקיד דימיוני, ואפילו שהוא יודע שהיא בעצם לא עומדת בפני סופה.

   אני מתפעלת מיהושע על הבחירה שלו, בדרך בה הוא ממחיש את התובנה הזו, איך בן אנוש תבוני צופה במשחק העומד להתרחש והוא בכל זאת מזדהה וחומל על דמות גם אם הוא מודע לפנטזיה.

     אולי אני חוששת להגיע למצב בו אני חומלת על גיבור הסרט המדובר?

     אני אפילו חוששת לבדוק. ואני עוד יותר חוששת בגלל התחושה של הפוליטיזציה של התרבות, כאילו שיש לאזרח בישראל רק שתי אופציות תרבותיות, או מירי רגב או ימים נוראים

     אכן ימים נוראים

_________________________________

 

א.ב. יהושע "המנהרה"

https://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=990821

נכתב על ידי , 23/9/2019 12:25   בקטגוריות סיפרותי, ביקורת, אקטואליה, סרט, משביתת שמחות מיותרות, מוסיקה, נושא חם, טרגדיה  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



כשטיפש זורק אבן לבאר אלף חכמים לא יוכלו להוציא אותה - אבל יוכי ברנדס דוקא מצאה


      לפני כך וכך ועוד כך וכך שנים יצאה שולמית אלוני בזעקות חמס על כל במה נגד החרדים.

     מאז חצי מהעם הזה נגרר לצדקנות הקיצונית הזו, העמיד את החרדים בעמדת הגנה, חלקם עברו לעמדת התקפה והעם נחלק

     לא יכולתי לסבול את זה, למרות גילי הצעיר אז, זה חרה לי. חששתי שדברים קשים יקרו כתוצאה מכך אבל קיויתי שלא. סמכתי אולי יותר מידי על מנהיגים אחרים שלא עמדו בפרץ

     מאז אכן נעכרה האוירה בארץ, וחלקים בעם נקרעו זה מזה ממש. ההתקפות חרו לי קודם כל כי איני סובלת את הסיגנון הזה של עשיית הון פוליטי בעזרת צדקנות במקום נסיון למצוא פתרון. אני לא אוהבת את דחיקת ה'אחר' לפינה וצביעתו בצבע ניגודי לשלי, אבל יותר מכל אני שונאת את ההתנפלות חסרת הרסן על החרדים

     אני חילונית והורי חילונים, אבל הוריהם היו חרדים. זאת אומרת אני רואה כאילו כל מה שסבי וסבתי שלא זכיתי להכיר, אני רואה אותם מבוזים בדיעבד וחשה שיורקים כאן על הבאר ששתו ממנה. וזה אצל אימי היה ה - א'- ב' של לא תעשה.

     האחים של אבי עלו לארץ ב-1933 וב-1936, וסללו כבישים בידיהם בפתח תקוה

     אחותה של סבתי היתה צירה בקונגרס הציוני ה-27, בשנת 1900 היא עלתה בת 18, וכמו שאומרים במשפחה 'הלכה על חמור לצפת' ולימדה שם עברית. עשתה שם מול החרדים, מלחמת שפות. העברית שלה היתה עגנונית. אחרי השואה האבל של המשפחה הציונית בארץ היה כל כך קשה על האבדן, על הנטישה של ההורים על חוסר האונים.

     והנה, באה אישה חרדית בעברה, (גם שולמית אלונית גדלה במשפחה חרדית או דתית לא קיצונית ועזבה) וזכתה בחכמתה שיתכנסו סביב ספרה אדל  על במה אחת חרדים, עם מלומדים נאורים חילונים.

      בתוכנית ה-11 של פסטיבל מספרי הסיפורים השתתפו פרופ אסא כשר, הסופר חיים באר, הד"ר יואל רפל, שר החינוך לשעבר פרי, עם חרדים בפיאות לחיים. מנחה יוסי אלפי. (ערוץ 11 פרק 11 של פסטיבל מספרי הסיפורים)

     כולם הסבו סביב ספרה אדל , משוחחים על החכמה היהודית, על סיפורי הבעש"ט, על שורשי העם הזה. התוכנית הסתיימה בניגון חסידי מפי זמר חרדי

נכתב על ידי , 21/9/2019 11:30   בקטגוריות יהדות, יצירתיות, מנהיגות, נושא חם, פורום ישראבלוג, אהבה ויחסים, אופטימי, אקטואליה, סיפרותי  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מצו, מוצה, מוצינו


     היום .15.9 - תאריך עלייתי לישראל - בחרתי להביא את שירה של רחל בכר "בבית העצב

     השיר מצליח לפייט בדיוק מה שאני מרגישה ומה שחש גופי בעת הזו באוירה הזו - אך לא די שדאבה בליבי, חרדה בנשמתי ועוד אני תפילה להסתננות ההיגיון לארצי האהובה כל כך - והנה עומד להיעלם גם ה-רון

     ומה הוא אותו רון עבורי בתקופה קשה זו, ששמר עד כה על ליבי ונשמתי ואחז בהן מלפרוח? - ערוצי המוסיקה כמובן

     באין מושיע ושמא אעצב עוד אל ליבי, בעידן קרב המלל הבלתי נסבל ותוכניות המציאות הדלוחות, הייתי בורחת לערוצי המוסיקה, ערוץ MEZZO היה לי למפלט האולטימטיבי.

     ומה מצפה לי ולוואי ואתבדה למחרת הבחירות ערוץ הוט מודיע כי הערוץ Mezzo יסיים את שידוריו ב- 18.9.19, ואפילו דאג לאישור מועצת הכבלים והלווין, ככה שנדע, אם מישהו קיווה לפנות אליהם, אולי, למחות, לבקש ...

     אני לא יכולה לדמיין מה אעשה למחרת. אני מתכוננת ליום שאחרי, הרי לא יאלצו אותי לחזור לערוצי המלל והדליחות כאילו מאין ברירה. אני חושבת לעצמי כיצד אמלא את החלל, והאם כדאי להמשיך ולהוציא מכיסי -.200 ₪ כל חודש עבור שירות ש'לא סופר אותי ממטר'

     פעם, כשהטלויזיה רק חדרה לארצנו מספר הצופים שנחשב אז ל- 90% רייטינג, היה שווה, כמעט, אולי, למספר הצופים של 'מצו' היום - ועכשיו הוא בטל בשישים לעומת זה של האוכלוסיה הכללית. היום אנחנו רק 'מספר' שלא נספר.

      ולפתע אני חשה כשייכת למיעוט שזכויותיו נרמסות

 

 

בבית העצב / רחל בכר

 

בְּבֵית הָעֶצֶב שׁוֹכְנוֹת

עֵינַיִם

בְּבֵית הַפַּחַד

לֵב

מִמְּעוֹן הַחֲרָדָה פּוֹרְחוֹת

הַנְּשִׁימוֹת

רַעַד מִסְתַּנֵּן מֵהֵיכַל

הַמְּצוּקָה.

 

רַק סֶדֶק דַּק

לַהִגָּיוֹן

חָרִיץ צַר

לַהַבְטָחָה

עוֹד יִבָּנֶה מִקְדָּשׁ

לַצְּחוֹק

וּמִזְבֵּחַ

לָרֹן

 

 

https://lyrica.org.il/blog/?tag=%D7%A8%D7%97%D7%9C-%D7%91%D7%9B%D7%A8

נכתב על ידי , 15/9/2019 10:44   בקטגוריות אזרחית קטנה, לשיר מהלב, מדינה יקרה שלי, מוסיקה, ניתוקים וחיבורים, פורום ישראבלוג, פקידות אטומה, צדק פואטי, רדיו וטלוויזיה, MEZZO  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מראה מראה


     אמנם דרכי קיצור הן לפעמים אפקטביות אבל לרוב הן תהיינה מועילות לטווח הקצר

     ככל שמתקרב מועד הבחירות מקצינה המערכת ומתלהמת לידי מסרים קצרים וקצרים יותר, חדים ופוגעניים יותר, הם מתכווצים למילים בודדות אך מכוערות להפליא עד כי במילה שלילית אחת יגדירו את המחנה המתחרה

     המחנה המתחרה מצטייר כאויב מר עד כי שכחנו שאנחנו בעצם עם אחד, כל מחנה שמתכוון לשרת את הציבור כולו בעתיד מתנהג כאילו מי שלא מצביע עבורו הוא לא פחות מ'גורם נזק פוטציאלי'

      לא כל המחנות נוקטים בשיטה הזו, מעטים הם המסוגלים בכלל דבר בשפה חיובית, לתאר את עברם והשגיהם, להודות בטעויות, ללמוד לקחים, וחזון

     טוב, במציאות של היום חזון הפכה למילה גסה ואילו שקרן, מניפולטור, צבע עיניים, הדגשת תכונות אופי שליליות ללא אסמכתא, קטעי ציטוטים, קטעי הבעות ועוד תכסיסים מהתחום שלא היינו רוצים לחשוף אליו את ילדינו

     אנחנו עושים הכל כדי לחנך את דור העתיד שלנו לערכים, לחשוף אותם לכמה שפחות מילים מתלהמות - לפעמים מועדים אבל לא מוותרים, לא מרימים ידיים - ואילו מנהיגינו לעתיד עושים "שיימינג" זה לזה, כאילו אינם 'קוליגות' כאילו לא ייפגשו במסדרונות בעתיד העשיה כאילו לא יאלצו לשיתופי פעולה והתייעצויות - ויש שעושים זאת כבר עכשיו, מאחורי הקלעים של ההצגה המבישה הזו

     יש בינינו שהפופוליזם הזה לא עובד עליהם, אבל דור העתיד ששומע, מחקה, לומד - במקרה הטוב יותר ימאס בפוליטיקה, במקרה הרע חשוף הדור הזה לאלימות מבית. מבית הספר של המנהיגות שהתמסרה למומחי תקשורת מטעם עצמם

       כשנתעורר אחרי הבחירות יצטרכו כל המחנות ושברי המחנות לחיות יחד, נצטרך להסתכל זה לזה בעיניים ולהכיל זה את זה

     אנשים בוגרים יכולים לעשות זאת. צעירים יכולים פחות אם בכלל וזו ממש סכנה לחברה. אז קצת אחריות לטווח הארוך ופחות נצחונות קצרי מועד יתרמו לחברה יותר מכל התפלשות בתעמולה

נכתב על ידי , 10/9/2019 13:42   בקטגוריות אזרחית קטנה, מניעת אלימות  
12 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





Avatarכינוי: 

בת: 9

Google:  http://israblog.nana10.co.il/690765

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי
הבלוג משוייך לקטגוריות: יצירתיות , פילוסופיית חיים , האופטימיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאוגניה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אוגניה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ