לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

אחרי חמישים שנה


החיים, מן הסתם, ברגע שאתה בטוח במה שיש לך, הופכים אותך ראש למטה ורגליים למעלה. זה הרגע המתעתע, שיש בדעתי לנסות ללכוד.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


4/2015

העלמה מקזאן


טוב, אז קראתי את הביקורת של יוני ליבנה על "העלמה מקזאן" של מאיה ערד, שהמריצה בי חשק לקרוא את הספר. אבוי, מתברר שלא קראתי אותה בתשומת הלב הראויה, אלא הדגשתי לי מילים מסוימות מתוכה, "ג'יין אוסטן", "אישה בת זמננו שגדלה בעולם מחולן לחלוטין...", 

"אליטה משכילה ותרבותית..." "...כמי שנקלעו לעולם גס, חומרני וקרייריסטי" - והחמאתי לעצמי בצניעות: זה נשמע כל כך מעניין, היא ממש מדברת עליי.

 

שלושה ימים ו-511 עמודים מאוחר יותר, התגובה שלי שונה בעליל: אני?! איפה? מה פתאום! 

אילו הייתי שמה לב להערתו המפורשת של המבקר האהוב עליי:

"את מהלך העלילה כולו אפשר לסכם כרצף של חבטות מטאטא שערד חובטת בה - עד שתהיה מוכנה להתפכח מהדימוי העצמי המיושן..." אז

לא הייתי צריכה להתבייש עכשיו באמונה סודית במסורת אבירים נוצרית או בשכנוע הפנימי העמוק שכל מה שקורה בעולם תלוי אך ורק בי, במה שאעשה או במה שאגיד.

הגיבורה, עידית, היא קריקטורה שמורכבת מדחפים בלתי נשלטים להיראות - לא באמצעות כלי הזין המסורתיים של בנות מינה, הווה אומר בגדים, איפור, נעליים וכיוצא באלה - אלא באימוץ ערכים מוסריים נעלים (היא טבעונית, כמובן) ומחזיקה עצמה אדם טוב באמת.

מהר מאוד הקורא מגלה שהדמויות מורכבות מקליפת מציאות דקיקה למדי, ואף שהעלילה מתגלגלת בקלות רבה דרך תפניות מעניינות, חוסר האמינות מכרסם בה (פוסט-דוקטורנטית לספרות שלא מכירה את הקלאסיקנים הרוסים? בחייך), החמיצות, שמצויה בשימוש פעמים רבות מדי והיה מעצבן לקרוא שוב ושוב ושוב את המשפט "היא תלתה בו עיניים מעריצות" - הרי הגיבורה המתוארת היא נרקיסיסטית חסרת תקנה כמעט. גם הסוף היה קצת תפור מדי בעיניי, אבל זה מן הסתם לא יפריע למי שחשקה נפשו למצוא שם גאולה.

לא קראתי ספרים אחרים של ערד, ואני שואלת את עצמי אם היא שונאת את כל הדמויות שהיא כותבת. לזכותה אומר שהספר כתוב ביד קלה, ושהדיאלוגים נשמעים טבעיים וקולחים. ואם אמנם נכונים חשדותיו של המבקר, וכוונותיה של המחברת הינן חינוכיות בעיקרן, אין לי אלא להלין על עצמי כשאני מנסה לטעום - ואף לשבוע - מלגימה ארוכה של אוויר.  

נכתב על ידי אם ואחות , 23/4/2015 19:27  
16 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



כינוי:  אם ואחות

מין: נקבה

תמונה




הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , 50 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאם ואחות אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אם ואחות ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ