לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

אחרי חמישים שנה


החיים, מן הסתם, ברגע שאתה בטוח במה שיש לך, הופכים אותך ראש למטה ורגליים למעלה. זה הרגע המתעתע, שיש בדעתי לנסות ללכוד.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


10/2014

wild


כדי להדיח את הטעם הרע, ואין לכחד, גם בגלל העדרם של המחשב והטלוויזיה, אני לוגמת בשלוק את ספרה הסוחף של שריל סטרייד, שהלכה ברגל 1,770 ק"מ לאורך שביל הרכס הפסיפי בארה"ב. כשאני מניחה את הספר מידי, אני יכולה לנחש את קולות המקטרגים, שלא לומר פיינשמקרים, ממש כמו המרצים לספרות של שריל, שהלעיזו על הסופר האהוב על אמה - ג'יימס מיצ'נר - עוד אישה שמחפשת את עצמה. אבל אני מסיימת אותו בלילה אחרת לגמרי מהספר הקודם (שהשאיר בי תחושה שנבזזתי, מטיל אותי לתוך החלקים הנמוכים ביותר של הסקרנות האנושית ומוליך אותי מן האפל אל האפל יותר, מפזר פה ושם אליבי לכל הדמויות שהמחברת חפצה ביקרן ומסיים בתפירה גסה של ההפי אנד המבוקש). עכשיו אני נושמת לרווחה, אחרי שאצבעות רגליי כאבו יחד איתה (במיוחד כשהיא מאבדת את ציפורני הרגליים מרוב מאמץ), נחה בעיניים פקוחות בתוך החושך והמים שאני שותה מתוקים לי כמו אחרי מסע מפרך.
נכתב על ידי אם ואחות , 23/10/2014 14:37  
16 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



כינוי:  אם ואחות

מין: נקבה

תמונה




הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , 50 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאם ואחות אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אם ואחות ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ