לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



Avatarכינוי: 

בן: 26

MSN: 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
8/2011

חול


היום הצלחתי לגרד מעצמי גרגר חול.
נו, אתם יודעים, גרגרי החול האלה, שמרכיבים את מהות הקיום האנושי על האדמה. הם נושרים ונושרים מאתנו במהלך השנים, עד שלא נשאר מאתנו פרט לאפר.
אז היום הצלחתי לגרד מעצמי את הראשון. טוב, לא ממש לגרד, פשוט עשיתי איזו תנועה כזו עם היד והוא פשוט צנח ממני אל האדמה ונעלם.
זאת אומרת, לא ממש נעלם, פשוט שוכב שם על האדמה ואני כבר לא רואה אותו.
אני ממש גאה בעצמי אתם יודעים? זאת אומרת, הרי אנשים מנסים במשך שנים להסיר מעצמם את החול הזה. ומאחרים! עם סכינים, ונשק, וסיגריות, ומלחמה פסיכולוגית מתוחכמת ומה לא. ואני, אני פשוט עשיתי תנועה עם היד, והופה! נפל.
אני ממש גאה בעצמי. באמת, ממש.
זהו, רק רציתי שתדעו.

בס.

עריכה: 3770 כניסות. קסם. 
נכתב על ידי , 3/8/2011 00:14   בקטגוריות סיפרותי  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מלאכים


את יכולה לשאול, את יודעת. כלומר, רק אם את רוצה.
"לשאול מה?"
נו, שאלות, אני יודע? אתם בני האדם תמיד אוהבים לשאול הרבה שאלות. אבל אם את רוצה תשובות תצטרכי למזוג לי קודם כוס תה חם. אני מרגיש קצת מצונן.
"נשמע מעניין, תמיד רציתי לשבת עם מלאך על כוס תה."


אז, אני משתעל ומרים את כוס התה החם, מה את רוצה לשאול?


"אתה לא מתגעגע לגן עדן לפעמים? כלומר, בטח טוב שם, חליפות לבנות והכל."
חליפות לבנות? אני מגחך ומניח את כוס התה החם מידי. תחשבי לרגע על כל אנשי העסקים
בעולם. כמה מהם את חושבת שהם בעצם אנשים טובים עם כוונות טהורות? יפה. עכשיו תחשבי על כל
ההיפים המלוכלכים למיניהם, והמדענים והאתיאיסטים הכופרים, וכמה מהם הם בעלי כוונות
טובות וטהורות. עכשיו את מקבלת תמונה יותר טובה של גן עדן. הרבה חשיש, ורוק אנד רול.
בכל אופן, מתגעגע? אולי.
חכי שניה, אני מוציא פנקס קטן ומתחיל לרשום. אני צריך לרשום את כל השאלות שלך.
"בשביל מה בדיוק?"
את תראי. אבל יש לי עבודה לעשות כאן. "ומה זה בדיוק? העבודה הזאת שלך", היא שואלת בהיסוס. להגן עלייך כמובן! אם לא אני אז מי יעשה את זה? את בחיים לא תסתדרי לבד.
"לא אסתדר לבד? את ממש מעליב אותי עכשיו! למה שאני לא אסתדר לבד? אני מסוגלת להסתדר גם בלי מלאכים שישמרו עליי יפה מאוד".
כן, כן. זה מה שהם רוצים שתחשבי, חלק מתוכנית השיקום שלך, שתיהי יותר עצמאית. אבל תעזבי את זה, גם ככה אני לא יכול לפרט לך יותר מדיי. זה יהרוס הכל, ונצטרך למחוק לך את הזיכרון וזה. חבל. "רגע, אז אתה רוצה להגיד לי ששכבתי עם מלאך?" אפשר להגדיר את זה ככה.
"אפשר להגדיר את זה אחרת?" אפשר הכל.
"אין לך חברה שם בגן עדן?" חברה? אין דבר כזה חברה בגן עדן. "אז מי אוהב אותך שם?" כולם!
"ואת מי אתה אוהב?" את כולם בחזרה! "ולא בא לך לשנוא קצת לפעמים?"
כן, בגלל זה אני מגיע לכאן.

זה מצחיק, אני מכחכח בגרוני ולוקח עוד לגימה מכוס התה שלי. חשבתי שיהיה שקוף מדיי, כל הכיסוי הזה. את יודעת, גבריאל, דניאל, כלומר, מי לא היה עולה על זה? אז זהו, שאתם, מסתבר.
"אבל רגע, אתה באמת דן בשביל האל? כלומר, אתה מחליט מי ילך לגהנום, ומי יעלה לגן העדן?"
ברור שלא! מה פתאום? את צוחקת.. אם אני הייתי אחראי על זה, המקום בגהנום היה נגמר כבר מזמן. וזה לא מקום קטן, תאמיני לי. לתפקיד כזה צריך מישהו הרבה יותר... רחמן. וזה אני בטוח לא.
"האוכל טעים בגן עדן?" בטח שהוא טעים, כלומר, אתה הרי לא חיי ב לאכול. אתה לא חייב כלום.
אז אם אתה אוכל רק לשם ההנאה, האוכל חייב להיות טעים, מן הסתם.
"אנשים לבושים בגן עדן? או שכולם מסתובבים עירומים?"
אם אנשים היו צריכים להיות לבושים בגן עדן, איך זה גן עדן?
 "וכולם יפים בגן עדן? כלומר, הגוף בטח לא משתנה, רק התפיסה".
ממש ככה, אני מהנהן בגאווה ומחייך. רק התפיסה משתנה, האנשים נשארים כפי שהיו.
"לא הייתי רוצה ללכת לגן עדן."
היא זורקת לי בנונשלנטיות גמורה, תוך שהיא מערבבת את התה בכוס ולוגמת לגימה קטנה ומהוססת. למה לא? אני שואל מופתע. "זה נשמע משעמם, כלומר, לשכב על הגב לנצח, ולדעת שכבר הגשמת את כל מה שהיה עליך להגשים, ואין לך דבר לשאוף אליו".
כן, אבל זו היא המהות של גן העדן. הנצח לא מרגיש כמו נצח, ואתה עד כדיי כך מאושר שמרוב אושר אין לך צורך לעשות שום דבר אחר! אם משעמם לך בכל זאת, אז אתה מוצא איזה סידור עבודה, ויורד לפה. זה מה שאני עשיתי, בכל אופן.
"אני לא יודעת, זה עדיין לא נשמע לי מפתה במיוחד. אילו מן חיים אלה כשיש לך הכל, כשאתה לא צריך להלחם בשביל כלום. אפילו לא בשביל קצת הגשמה עצמית. שהכל קיים, והכל הושג, והכל נגמר."
אז אולי את פשוט עוד לא מוכנה לגן עדן, וזה טוב, והגיוני, כי יש לך עוד הרבה מאוד שנים לבלות כאן, ואז, ברגע שיימאס לך מהכל, תגיעי, אולי, לגן עדן. או שלא, זה כבר תלוי בך.


בס.

נכתב על ידי , 3/8/2011 00:09   בקטגוריות אהבה ויחסים, סיפרותי, אופטימי  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





4,102
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , סיפורים , שירה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לשלושים ושבע אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על שלושים ושבע ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ