לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

יש לי גן - בלוג של מורה

כאן אנסה לכתוב מחשבות שלי על העולם ועל החיים, עלי ועל אחרים. אשמח לתגובות, ואעריך יותר תגובות של כותבים שיזדהו בשמם האמיתי.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2010    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   




הוסף מסר

3/2010

יהונתן גפן במיטבו


גיל 39,
הגיל המגעיל
אתה לא בן 40
אבל כבר לא בן 38
העתיד מאחוריך
למה עוד נשאר לך לחכות?
שהילדים יתגייסו.
ואז תוכל סופסוף לשבת
בשקט עם אשתך בסלון - ולריב.
יש לכם כ"כ הרבה על מה לריב,
אבל בכל פעם שאתה מתחיל היא אומרת
לא עכשיו - לא ליד הילדים. אז אתה מחכה שהם יתגייסו.
ואולי אם ירצה השם,
גם היא תתגייס.
וככה מיום ליום אתה מרגיש
יותר קטן, יותר כבד
יותר פיל.
בגיל 39
הגיל המגעיל.

אתה עוד מסתכל על חתיכות,
אבל כבר שכחת למה.
פה ושם אתה רואה איזה תחת מוכר, מחייך,
וכמה שאתה מהפכן,
ולמרות שיש לך זקן,
אתה מבין שצ'ה גבארה כבר לא תהיה,
אתה מתחיל לסלוח לאמא שלה ולאבא שלך וכולם,
ולהבין את הזקנים האלה
שקופצים כמו עזים
על שפת הים,
וכמה שאתה זרוק, אתה תופס לך את האוזן
ותולש לך את העגיל.
בגיל שלושים ותשע
הגיל המגעיל.

ויש לך עוד חוצפה
לשמור על כושר
אתה רץ כל בוקר
לא מגיע לשום מקום.
נרשם למועדון בריאות
ונהיה חולה.
עשר בערב אתה במיטה
אתה שהיית ציפור לילה
מרגיש יותר כמו עוף קפוא.
אתה הולך לבדיקות
והרופא אומר: אם תמשיך לעשן,
אם תמשיך לשתות, וכולסטרול
ושומן מהחי,
ושום דבר מטוגן, אדוני,
אתה בגיל של הגריל,
שלושים ותשע, הגיל המגעיל.

ואם זה לא מספיק
כבר לא כל כך קוראים לך למילואים,
ואתה בתור בן-אדם ששונא את המדינה
אבל אוהב את הפלוגה, אתה כל כך נפגע.
אתה מצלצל לקצין הקישור שלך: הלו, המפקד, מה קורה פה?
אני עוד יכול לתרום,
אני עוד יכול למות
בעד איזה שלום
בעד איזה גליל
בגיל 39 - הגיל המגעיל.

ואתה מצטער על כל הנשים שלא כבשת,

בגיל 37,
ועל כל המקומות הקדושים
שלא שחררת ב-67.
קם בשש וחצי בבוקר, מרגיש ריק
וכל השערות האלה שנשארות על המסרק.
הרעפים, הרעפים.
ופתאום, פתאום אתה מבין
כמה אתה בעצם רגוע עכשיו
וכמה זמן בזבזת על שטויות
כי די, מספיק היית כבר פאתטי,
כמה עוד אפשר להיות אנס אתלטי?
והחיים יפים, לעזאזל הרעפים,
ואתה, שלא היית מתחיל יום בלי
איזה רוקנרול כבד,
אתה שם פתאום תקליט של בטהובן,
סונטה לפסנתר.
גיל 39,
גיל קלאסי.

נכתב על ידי יורם גלילי , 31/3/2010 00:03  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




Avatarכינוי:  יורם גלילי

בן: 48

תמונה




9,810
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , תרשו לי להעיר , דת
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ליורם גלילי אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על יורם גלילי ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ