לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 


זה נחמד להיות חשוב, אבל חשוב יותר להיות נחמד.
Avatarכינוי: 

בן: 39

ICQ: 202219590 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2010    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

3/2010

השקט שנשאר


מי שלא היה בבית הכנסת שלי בפורים, לא ראה שמחת פורים מימיו.

כדי להבין על מה ולמה, כדאי שאספר את הסיפור מההתחלה.

 

השנה, בגלל שפורים התחיל במוצ"ש, הגבאים הודיעו שקריאת המגילה תתקיים מיד אחרי תפילת ערבית. הם ציינו יותר מפעם אחת שקריאה זו תהיה ללא רעש ב"המן" ושאחרי הקריאה הזו תהיה קריאה נוספת, "מרכזית", עם "רעש".

גם בשנה שעברה הם ניסו לעשות קריאה כזאת, אבל אז היו כמה מתפללים חוכמולוגים שהיו חייבים למחות את זכרו של המן הרשע בכל הזדמנות שבה הקריאו את שמו ולכן בכל פעם שקראו בשמו של המן, הם הרעישו כרגיל.

אבל השנה, הגבאים היו קשוחים מתמיד. בכל פעם שמישהו ניסה לצייץ כששמו של ההוא-שאין-להרעיש-בשמו נשמע בחלל בית הכנסת, הגבאים היסו אותו ב:"ששששש" מתרה.

אם מישהו ניסה להכות בסטנדר ניגש אליו הגבאי ויותר לא נשמעו הפרעות. כשאחד המתפללים אזר אומץ והעז להרעיש, מיד נשמעו קולות "נו!" וזה עבד.

הקריאה הייתה כל כך מהירה ושקטה בלי כל המריחות וההפסקות כל חצי משפט כדי שיהיה בלאגן ב"המן".

 

ולכן כל המתפללים שהיו שם הלכו הביתה שמחים וטובי לב.

הם הגיעו הביתה מהר והיה להם מספיק זמן לעשות הבדלה ולקחת את הילדים חזרה לבית הכנסת, כדי לשמוע איתם את הקריאה המרכזית, שבה מותר להרעיש כמה שרוצים (כמעט). 

נכתב על ידי , 1/3/2010 23:41  
23 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של adiblogerit ב-11/3/2010 20:08



376,338
הבלוג משוייך לקטגוריות: עבודה , דת , הורים צעירים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לבחור טוב אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על בחור טוב ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ