אני עובד באותו מקום עבודה כבר חמש שנים וחצי. מאז שהתחלתי לעבוד שם, כתבתי בהזדמנויות שונות על המנכ"ל- הבוס שלי.

פה, סיפרתי איך קרא לי למשרדו קצת אחרי שהתחלתי לעבוד כדי לספר לי ש"אין הזדמנות שניה להשאיר רושם ראשוני" (ושהרושם הראשוני שהשארתי היה טוב).

קצת אחרי זה, סיפרתי לכם שהוא ביקש ממני לרכוש סכינים ולשמור אותם אצלי לטובת אירועים שבהם צריך לחתוך עוגה כשרה עם סכין לא טריפה. הוא תמיד חשב על הפרטים הכי קטנים ודאג שלכולם יהיה טוב ואת כל מה שהם צריכים.

חוש ההומור שלו ואהבת הארץ שלו הם עוד תכונה בולטת שלו. דוגמא לכך הבאתי כאן, כשסיפרתי איך הקניט את הנציגה של סלקום ואיך לאחר שמועמד לעבודה שהפניתי אליו סיפר לו ש"הוא עשה בלאגנים כדי לקבל פטור מהצבא", המנכ"ל "פטר" אותו גם מלבוא אלינו לראיון...

בהזדמנות אחרת סיפרתי לכם איך שוטרים חקרו אותו בחשד להטרדה מינית בגללי. זה לא מה שאתם חושבים- מה שקרה זה שסיפרתי לו על מישהי שמעשנת בבניין איפה שאסור לעשן והוא תיעד אותה במצלמתו. היא איימה שתפיץ עליו שהטריד אותה מינית, אלא שהוא היה חכם יותר ממנה והראה לשוטרים את הסרטון שבו היא מספרת על השקר שהמציאה.

הוא אהב שדברים הולכים בדרך שלו. אם הדברים לא היו בדיוק כמו שהוא רצה, הוא היה מברר אותם באמצעות "תחקיר", כמו שקרה בתחקיר המיותר: "למה אף אחד לא ענה לטלפון כשהוא צלצל?".

כעבור כמה חודשים, סיפרתי לכם על הפעם ההיא שהוא ביקש מג'אגר להתקשר אליו למלון בחו"ל ואחרי חצי שעה של נסיונות מצד ג'אגר לתפוס אותו הוא פשוט אמר לג'אגר שהוא מפריע לו. זה כל כך הצחיק אותי אז.

הפעם האחרונה שסיפרתי לכם עליו הייתה כשאירגן לי ולעוד שני עובדים טיסה בשמי הארץ במסוק כצ'ופר. כמו תמיד הוא רצה לשתף אותנו בחוויה ששאר העובדים חוו כמה שנים קודם לכן במסגרת טיול של החברה. כמה שנהננו באותה טיסה!

לצערי, כבר לא יהיו לי חוויות נוספות לחוות איתו. הוא נהרג לאחרונה בתאונה והותיר אותנו המומים וכואבים.

הוא היה אדם מבריק והגון עם דאגה כנה לכל הסובבים אותו. אדם משכמו ומעלה, "מלח הארץ". איש שתמיד הייתה לו בדיחה לספר ויחד עם זאת ידע לנצל כל רגע ורגע מחייו.

המייל האחרון שקיבלתי ממנו לפני שנהרג, הכיל מילה אחת: "תודה". אני שמח שזכיתי להכיר אדם מיוחד כל כך ומודה לו על הדאגה הרבה שדאג לי מאחורי הקלעים גם כשלא ידעתי על כך בכלל ועל ההזדמנות שנתן לי לעבוד במקום העבודה שלי. הוא בחר את כל העובדים בפינצטה ובכללם גם אותי ועל כך אוקיר לו תודה תמיד.

שבועיים לפני שהוא נהרג, הוא אסף את כל העובדים לשיחה אישית. לאחר שנהרג חשבתי שבעצם כך הוא הספיק להפרד מכולם באופן אישי. בין השאר הוא אמר לי "בתי הקברות מלאים באנשים שלא היה להם תחליף". עכשיו יש שם עוד איש ללא תחליף.

יהי זכרו ברוך.