לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

מסע לארגנטינה וצ'ילה 2010


מראות ורשמים בעקבות מסע לארגנטינה וצ'ילה 2010

Avatarכינוי: 

מין: זכר

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

4/2010

Don't cry for me Argentina - אפילוג - 14 במרץ 2010


האובליסק שנבנה ב1936 לציון 400 שנים להולדת העיר מוצב בכיכר הרפובליקה בשד ה-9 ביולי בבואנוס איירס.

נותרו לנו הבוקר שעות ספורות לפני היציאה לשדה התעופה הבינלאומי, ואנחנו בוחרים לצאת למסע קניות אחרון של אלפחורס מכל הסוגים והמינים

 במרכז בואנוס איירס. הבעיה היא שהיום יום ראשון ורבות מהחנויות סגורות, למרות זאת מצאנו חנות בוטיק לשוקולד מעולה שהייתה פתוחה

 ושם קנינו את מרבית חפיסות האלפחורס.

לא הרחק מהמלון שלנו מתגודדים עשרות צעירים שהגיעו לכאן הבוקר על מנת להשתתף בסרט פירסומת לחברת הסלולארי הארגנטינאית Claro שמצלמים כאן. 

מסענו לארגנטינה וצ'ילה מגיע הבוקר לסיומו.

יהיו שודאי ישאלו, איזו מדינה אהבתי יותר ואני אתקשה לענות על שאלה זו.

אני סבור כי לכל מדינה יש את הייחוד, המעלות והסממנים האופייניים לה.

                 מארגנטינה ודאי לא אשכח:

את האנשים המקסימים ומסבירי הפנים

את ריקודי הטנגו החושניים והמסעירים

את צלילי הבנדונאון הקיצביים והמרטיטים 

את בתי הקפה הגדולים שתמיד הומים

את הקפה שמוגש תמיד עם כוס סודה ועוגיה

את Buenos Aires de la noche

את רעם הקריסות בקרחון פריטו מורנו

את הנוף הנשקף מ-Cerro Campanario סמוך לברילוצ'ה

את קרני השמש היוצרות גוונים של כחול במיפתחים בקרחון

את הסטקים העסיסיים

את טעם האלפחורסים

את היינות המשובחים

את הנופים הנפלאים

                מצ'ילה ודאי לא אשכח:

את האנשים המנומסים והכל כך נחמדים

את הסולידריות הפנימית החזקה

את היינות המעולים

את פירות הים הנפלאים

את הנופים הפראיים עוצרי הנשימה

את העובדה שהאדמה רגשה ורעדה לקראת בואנו

את העובדה שהאדמה כאן יותר מדי טמפרמנטית

את העובדה שנותרנו נצורים בתוך כלוב של זהב

את חציית האנדים

את Lago Todos Los Santos המרהיב ביופיו

את קסם הפינגווינים במפרץ Otway

את פארק הטורס דל פיינה - אדון עולם

היה זה מסע מופלא עם דגש על נופים וטבע מן היפים בעולם.

 קצת חסר היה לי המגע האנושי עם בני המקום שאולי היה עשוי להרחיב ולהעשיר לי את החוויה התרבותית והאנתרופולוגית.

 

 

נכתב על ידי , 11/4/2010 22:23   בקטגוריות ארגנטינה, ברים, סיפורי מסע, צילומי נוף  
39 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של the best poet ב-27/5/2012 16:14
 



בואנוס איירס - 13 במרץ 2010


הבוקר אנחנו מבקשים שיחליפו לנו מלון לדרגת ארבעה כוכבים. החדר במלון הנוכחי כאן בבואנוס איירס קטן, ישן, מכוער ובלי מזגן.

היתרון היחידי שלו הוא במיקומו המרכזי, על רחוב פלגריני ושדרות ה-9 ביולי.

 במלון מזמינים לנו מונית על חשבונם ומסיעים אותנו למלון אחר בסביבה בדרגת ארבעה כוכבים השייך לאותה רשת.

הלחות בבואנוס איירס היום גבוהה ובלתי נסבלת, מה גם שחם מאוד.

 איך אפשר שלא להתגעגע לקור, ליובש ולשקט של קלפטה. אנו נוסעים ברכבת התחתית, Subte לכוון הרובע העתיק

של בואנוס איירס, סן טלמו. הארכיטקטורה כאן בחלקה בסגנון קולוניאלי. הרחובות מרוצפים חלוקי נחל.

בכיכר המרכזית ממוקמים דוכנים של אמנים המציגים שם למכירה את עבודותיהם. במרכז הכיכר ברחבת בית קפה

גבר ואישה מפליאים בריקודי טנגו מסעירים. האווירה במקום בוהמיינית ונעימה.

אנו קונים כאן כמה מתנות ונכנסים לפאב המעוצב בסגנון עתיק. מזמינים בירה מהחבית וניגשים לצלם בכל חלקי הפאב.

שתי בחורות יושבות בסמוך אלינו. אחת שלבושה בסגנון פריקי בוהמייני עם פרטי לבוש יחודיים, ניגשת אף היא לצלם במקום.

מתפתחת בינינו שיחה שמהר מאוד הופכת להיות קולחת ועליזה. הן אחיות ארגנטינאיות. פאולה חיה בסן סבסטייאן בספרד

והיא עוסקת באופנה ואילו אחותה, חימנה, עובדת כפסיכולוגית בבית חולים. שתיהן יודעות מעט מאוד אנגלית, אך למרות

כל מיגבלות השפה, האווירה כיפית ולבבית. השיחה מתנהלת בספרדית ובאנגלית.

בהמשך אנו הולכים איתם יחד למסעדה מקומית אותנטית שפאולה מיודדת עם בעלת המקום, שהיא אישה קשישה

חמה ולבבית. מסתבר שהן לא נפגשו כמה שנים מכיוון שפאולה עברה לחיות בספרד. הן נופלות אחת לזרועות השנייה.

המפגש בינהן מאוד מרגש.

אני אוכל שם פסטה צימחונית בנוסח ארגנטינאי שהייתה קצת מוזרה ולא ממש טעימה. מעין תבשיל תרד עם מעט פסטה ומעליה

שני סוגי רטבים. רוטב עגבניות ושכבה של חלב, גבינה וחמאה. הסבתא החמודה הביטה בי מדי פעם בדאגה של אם ותהתה

 מדוע איני אוכל. "זה נהדר" אמרה הסבתא "אני אישית הכנתי את הפסטה". כשאמרתי שאיני רעב, היא הציעה לארוז לי את המנה.

כל אותה העת לא הפסקנו לצלם. כעבור כארבע שעות, נפרדנו מהן לשלום ושבנו למלון שלנו באזור המיקרוסנטר.

בערב יצאנו לטיל במידרחוב פלורידה הסמוך למלון. הערב זה מוצ"ש והאווירה כאן עליזה וכיפית.

Buenos Aires de la noche . אמנים וסתם רוכלים מציגים את מרכולתם לאורך המידרחוב.

 רקדנים, נגנים וזמרי רחוב מנעימים לעוברים ושבים את זמנם ומצפים מהם בתמורה לתגמול כלשהו כמחווה. 

אנחנו יושבים לקפה ואלפחורס במק-קפה שהוא חלק מסניף מקדונלד הכי גדול שראיתי  אי פעם.

בכל בית קפה באררגנטינה תמיד מגישים קפה יחד עם כוס סודה ועוגייה. מדוע אצלנו לא טורחים בעלי בתי הקפה לפנק כך את לקוחותיהם?

 חוששני שהתשובה לכך מובנת מאליה. אם תקבל בחינם כוס סודה, אולי לא תזמין שתיה קרה, ואם תקבל עוגייה, אז אולי גם תמנע מלהזמין עוגה.

 זו כמובן קונספציה קטנונית, קמצנית וחמדנית.

 

טנגו בכיכר המרכזית בסן טלמו - בואנוס איירס

מסתובב בין דוכני אמנים בכיכר המרכזית בסן טלמו - בואנוס איירס

בפאב בסן טלמו - פאולה וחניה ליד החלון עדיין לא מוכרות לנו

מגירות איחסון ומתקן להבשלת בירה בפאב בסן טלמו

בפאב בסן טלמו

פאולה וחימנה ברגעים של הכירות בפאב בסן טלמו

דוכן מציאות בבזאר בסן טלמו

עם פאולה וחימנה בסן טלמו

פאולה והסבתא

רולרס בחוצות בואנוס איירס

סמוך לרחוב פלורידה - בואנוס איירס

לאורך רחוב פלורידה

מרכז קניות גלריה פסיפיקו - בואנוס איירס

תודו שמסקרן על מה הם מביטים שם

 

נכתב על ידי , 10/4/2010 18:39   בקטגוריות ארגנטינה, ברים, סיפורי מסע, צילומי נוף  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של מאיר פינטו3 ב-16/4/2010 12:04
 



קלפטה - 12 במרץ 2010


הבוקר, עננים כבדים תלויים בשמיים, מתריסים ומאיימים לפרוק את מטענם בכל רגע ולהעיב על סיור השטח שאנו אמורים לעשות על ההר שמעל לקלפטה עם רכב השטח Trekker 4x4 .

הסיור יוצא כמתוכנן עם 25 מטיילים מצרפת, ברזיל, ארה"ב, קנדה, ארגנטינה וישראל.  הרכב מטפס במעלה ההר בעלייה סלעית תלולה ביותר. קשה להאמין שרכב כלשהו מסוגל לעלות בכלל עלייה שכזו, אך הרכב הזה הוא באמת חייתי ומותאם לתנאי שטח קשים במיוחד. אנו עולים לגובה של 1500 מ' מעל פני הים,

מגיעים לנקודת תצפית החולשת על קלפטה ואגם ארחנטינו ויוצאים לצלם.

רוח עזה ומטורפת חובטת בנו מבלי רחם ומאיימת להפילנו ארצה בכל רגע. זו מנשבת לדברי המדריך בעוצמה של כ-140 קמ"ש.

הרצון לצאת מן הרכב ולצלם את הנוף הנפלא הנשקף מכאן מביס את החשש להסחף עם הרוח. הטמפרטורה במקום כרגע עומדת על כ- 5 מעלות צלסיוס אלא שעקב משבי הרוח העזים, זה מרגיש כמו "0".

 הצמחייה הנמוכה והדלילה כאן אינה מסוגלת לעמוד בתנאי מזג האוויר הקשים השוררים כאן לאורך כל השנה.

 בחורף הטמפרטורה צונחת כאן לעיתים ל- 30 מעלות מתחת לאפס.

אנו מטיילים בתחומי חווה שאין בה גידולים חקלאיים כלשהם וגם לא צאן ומרעה. יש כאן סוסים וקצת תיירות של טיולי שטח.

הנוף הנשקף אל עבר אגם ארחנטינו וקלפטה הוא פשוט מרהיב ועוצר נשימה.

יש כאן סלעים שנראה שנסחפו לכאן בתקופה רחוקה שבה המקום היה מכוסה קרח.

אנו ממשיכים לנקודה נוספת. הרכב מצליח לרדת כמו גדול ירידות תלולות ומפחידות ואני, באופן בלתי נשלט עוצם את עיני

 ואוחז חזק במשענת המושב. המדריך השולט הייטב בצרפתית, אנגלית וספרדית מתבדח איתנו באותם רגעים ומבקש שנשמור על שקט מכיוון שהנהג חדש.

אנו יורדים מהרכב ושוב נאחזים בבולמוס של צילומים, אך הרוח המשתוללת מצליפה בפנינו ודוחקת בנו להכנס מהר לתוך אוהל איגלו גדול העמיד בפני סערות,

כאן מגישים לנו שתייה חמה ועוגות.

במושב הסמוך אלי ברכב יושבת בחורה ברזילאית חמודה מסאו פאולו בשם פלבייה המטיילת בארגנטינה יחד עם אחותה.

אנחנו מדברים באנגלית וספרדית בעיקר על ברזיל.

רק בעת הירידה מן ההר מימשו העננים הקודרים את איומם והחלו להוריד גשם. 

בתום הטיול אנו שבים לקלפטה ויושבים בבר ספרים חמוד ומדליק ושותים שם בירה מהחבית. האווירה כאן כייפית.

אחרי זמן מה אנו עוברים למסעדת הפסטה/פיצה La Chuza ומתיישבים ליד שתי בחורות חמודות ומזמינים אמפנדס נפלא ממולא בגבינה כחולה.

שכנותינו לשולחן דוברות צרפתית, ואני פותח בשיחה בצרפתית.

לאחת קוראים מרי והיא מניס, ולשנייה קוראים אלן והיא מפריס. הן מטיילות ברחבי ארגנטינה באוטובוסים . הן נמנעות מלטוס מכיוון שמרי לוקה בחרדת טיסות. 

 השיחה מתנהלת בצרפתית ובאנגלית והיא קולחת, כיפית ומעניינת.

רק שעה עומדת לרשותינו עד שנשוב למלון וניסע לשדה התעופה. היום טסים בחזרה לבואנוס איירס.

 

במעלה ההר הסמוך לקלפטה בסיורעם Trecker

קלפטה ממרומי ההר

רכב השטח Trekker הכל יכול

אני מתגרה ברוח המשתוללת

מבט אל עבר אגם ארחנטינו

מאהל קבע על ראש ההר

אוהל איגלו במאהל הקבע

אוהל איגלו במאהל הקבע

המדריך מכין לנו קפה

חלק שהגיע מסלע אחר. נראה כמו כובע

וזה המקום שממנו נדד החלק שיצר את הכובע בסלע האחר

בר ספרים חמוד ומדליק

בבר הספרים בקלפטה אני מתביית על ביוגרפיה של צה גווארה

טלפון עתיק בבר הספרים בקלפטה

מסלול נחיתות והמראות בשדה התעופה החדש בקלפטה

 

נכתב על ידי , 7/4/2010 21:34   בקטגוריות ארגנטינה, סיפורי מסע, צילומי נוף, ברים  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של מאיר פינטו3 ב-31/5/2010 22:53
 



לדף הבא
דפים:  

הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , מסעות , צילום
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למאיר פינטו3 אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מאיר פינטו3 ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ