לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

אולטימטום של חצי זהות

מקום קטן שאפשר לדבר בו


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


6/2010

על דמעות - קטע שכתבתי


הגוש הזה בחזה כואב. כואב כ"כ. הוא מפריע לי לנשום. כואב לי לנשום.

השולחן שלי מוכתם בדמעות הדלות שלי. הוא ספוג במליחות שלהם.

אני תמיד בוכה. תמיד. גם אם לא רואים את זה בחוץ, בפנים אני תמיד בוכה.

לפעמים זה מתמלא ואז מתחיל לצאת החוצה. עד אז אף אחד לא רואה.

אבל אני תמיד בוכה.

לפעמים אני לא מבינה מאיפה יש לי כ"כ הרבה כאב לבכות עליו. מאיפה כל העצב והבדידות. מאיפה יש אותם כ"כ הרבה ואיפה נאגרים בכמויות מסחריות כאלה.

והם תמיד שם, הם היחידים שלעולם לא עוזבים אותי.

הם היחידים שאוהבים אותי ודורשים שאוהב אותם.

הם היחידים שלא נוטשים אותי גם אם אני לא מסוגלת לשמור על קשר.

ואני חיה ככה עם הכאב הזה הבלתי נסבל, שהתמזג בחיי ולא נותן לי מנוח ולא עוזב אותי לעוללם.

והוא מכלה אותי מבפנים והורס אותי. הוא שורף את נשמתי ומקפיא את לבי ואני גוססת בכל יום קצת. ועוד קצת ועוד קצת ועוד קצת.. והכאב לא נעלם לעולם לעולם..

הוא יישאר לנצח .. לנתח יישאר איתי!! רק הכאב..

 

 

*אני יודעת שיש שגיאות כתיב. הטקסט נכתב בזמן שבכיתי, אז כנראה לא ראיתי את המקלדת טוב.

נכתב על ידי Lifwing , 16/6/2010 14:56   בקטגוריות סיפרותי  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



כינוי:  Lifwing

בת: 30

תמונה




הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , עבודה , 20 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לLifwing אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Lifwing ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ