לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Did you heard that voice ? thats the voice of victory


There is more then one way to look at the world

Avatarכינוי:  Karen Sar.

בת: 20





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ינואר 2011    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
1/2011

Sudenly awake




זה הולך להיות פוסט מטופש. כמו כל שאר הדברים שקוראים איתי.

אני כ"כ מטומטמת, כבר מסיקה מסקנות, כבר מפתחת אשליות, חיה בעולם משלי ומחכה לאותו "אביר על הסוס הלבן".. אוף.

בלי בנים טוב לי. בלי בנים אני בסדר גמור. אבל למה אני מרגישה שמשהו כאן לא בסדר ?

הוא לא אמר לא. בגלל זה. הוא רק אמר שהוא לא בטוח.

אבל כמו תמיד אני רצה ומקדימה צעד, ואני מחליטה בשבילו. לא עוד. אוי אני נשמעת כ"כ דרמתית. כזאת אני כנראה. דרמתית.

אבל מה איכפת לי. טוב לי. ישלי חברים טובים, ישלי הורים שאוהבים אותי, ישלי דברים אחרים לחשוב עליהם.

אז מה אם אני בת 16 רווקה, שעוד לא היה לה בן זוג אמיתי. אז מה ? עדיין טוב לי.

זוגיות זה לא הכל בחיים, וזה בסדר גמור להיות רווקה.

אם אני ירצה מישהו, אני ילך אליו. ואני ידבר איתו. אני לא אותה קארן. ממש לא. הפסקתי להיות תמימה כ"כ ופתאטית כ"כ.

לא נורא אם אני עדיין מרגישה אליו משהו. אני כבר לא מחזיקה בו כ"כ חזק כמו שעשיתי פעם. למדתי להרפות קצת, אבל אני עוד לא מוכנה לשחרר עד הסוף. עדיין יש את התקווה שהוא עוד יגיד שכן. הוא הרי לא אמר שלא. הוא גם לא מודע לזה שאני מעוניינת. בגלל זה הוא מפחד. הוא אמר שהוא מפחד שאני ידחה אותו. אם רק היה מכיר אותי עוד קצת. אבל מה אם אני אלך להגיד לו שכן ואז הוא יחליט שלא ? מה אם הוא יחשוש עוד יותר ? בעצם, ממה לאזעזל יש לפחד ולחשוש כ"כ ? אני לוחצת יותר מדי ? אני מרפה יותר מדי ? מה לאזעזל קורה כאן ?

דון אומרת לי לשחרר עד הסוף. אבל אני לא מוכנה. עוד לא.

אם רק היה מכיר אותי עוד קצת. מה היה קורה אז ? היינו ידידים טובים. כי עד עכשיו אני טובה בלעשות "ידידים". בינתיים אנחנו ידידים. אבל אני מרגישה שאני מרחיקה ממני כ"כ הרבה אנשים לאחרונה. אנחנו כמעט ולא מדברים כבר. אולי אני קרה מדי ? איך לאזעזל אמורים להתנהג ליד מישהו שבאמת מרגישים דברים חזקים כלפיו ? אני מבינה שזה אותו סיפור כמו עם אותו ערס מגעיל מכיתה ח', ואם אותו טמבל מט'. אבל התבגרנו. הבנו מזו אהבה, ואני יודעת שאני תמיד נדלקת על אותו סוג אנשים. ערסים מגעילים גבוהים ושחומים מכוערים תחת.

אבל הוא שונה. הוא לא ערס. אם מותר לי לומר, הוא סוג של פריק. הוא שומע מטאל ורוק קלאסי, הוא מנגן על גיטרה חשמלית והוא יודע איך להתנהג עם בנות. לא יודעת כבר. אני כ"כ מבולבלת.

הוא מחמיא לי ואומר לי שאני כן יפה, הוא אומר לי שאני לא שמנה, שאני בסדר גמור, וזה אפילו מתאים לי, הוא מסתכל עלי הרבה, הוא מנגן לי בהפסקות, הוא מצחיק, הוא נחמד, הוא לא כ"כ יפה אני חייבת להודות אבל לא היופי מה שחשוב. למדתי להכיר אותו מבפנים, והוא בנאדם מדהים. הוא תמיד שם בשבילך, הוא תמיד יהיה מצחיק גם ברגעים המבישים והעצובים, הוא בנאדם יוצא מן הכלל.

אבל השיחה היחידה בינינו היא בעיקר מבטים מוחלפים והרבה היי וביי ומה קורה. הוא ביישן. ואני לא מצליחה להגיד לו משהו יותר מתוחכם מהיי.

ידעתי שהפוסט הזה יהיה רק עליו. אני כ"כ פתאטית. אוף.

אמרתי שהשנה הזאת תיהיה מיוחדץ ושונה. הבכן. היא בהחלט שונה, אבל אני לא מבינה מה כ"כ מיוחד בה.

אני מודעת לכך שאני כבר לא חושבת עליו 7\24.. אבל בכל מקרה. אני נמנעת מלהכנס בהפסקות לחדר מוסיקה כי הוא נמצא שם. אני דואגת לא להכנס לכיתה שלו יותר גם לא בשביל להגיד לחברות שלי היי. אבל הוא בכל זאת שם. אני הולכת במסדרון והוא שם. אני הולכת לדשא כדי לשבת עם חברים והוא בא לשבת איתנו. אני מנסה לא להכנס לחדר מוסיקה גם לא בימי שישי במגמוץ אבל אנשים גוררים אותי לשם.

למה זה מעצבן כ"כ ?! אוף.


נכתב על ידי Karen Sar. , 30/1/2011 17:37  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 







ואוו כמה שהזמן עובר מהר O_O

וכ"כ הרבה דבים קראו שאני כבר לא יודעת ממה להתחיל...

להתחיל מזה שהציונים שלי השתפרו פלאות מאז הרבע הקודם ? או אולי מזה שהסיכוי שתיהיה לי אהבה השנה עומד על משפט אחד קטן ? או מעצם העובדה שאני באמת מצליחה לרדת במשקל בצורה ניכרת ? או מהמחשבה על התאבדות כל פעם שאני נכנסת לבצפר המיטונף שלי ואני רואה פרחות וערסים משתלטים על הדברים היחידים הטובים שנשארו בו ? ואם כבר מדברים על התאבדות, שבוע שעבר התאבד נער מכפר אדומים (מושב ליד העיר שלי) בגלל שהציקו לו בבצפר וקראו לו גמד ובעוד שמות גנאי (שאגב זה הבצפר שרציתי לעבור אליו בתחילת השנה - אורט תעופה וחלל) ושלא נדבר על מה שכתבו לו בקיר בפייסבוק. בנאדם מסכן ובאמת שאני מצטערת בשביל המשפחה שלו, אבל באמת, מה הבעיה של הנוער היום ?! אנשים, תתבגרו !!!

נו מה, אתה תרגיש גבר אם תצחק על הגובה או המראה או על המוצא או על הדת של תלמיד אחר ? איפה הרגשות של אנשים היום ? למה אנשים לא יכולים להתנהג כמו בני אדם ? איפה השכל ?

ואם כבר מדברים על שכל, ראבק אני רוצה לרצוח כ"כ הרבה פרחות שבמגמת אומנות שלי, באמת. אחת בוכה שהבלוק ציורים שלה הוא ממוחזר, אחרת בוכה שהיא לא יודעת איך לצייר קשקוש והאחרות אומרות שהן מציירות מהמם ואחרי שניה בוכות שהן כישלון גמור כשאני מסתכלת על הציורים שלהן ופשוט באלי להקיא מרוב שזה מכוער, לא שאני מציירת כזה מדהים אבל הריר של הבתדודה התינוקת שלי נראה יותר אומנותי מהציעורים שלהן...

וכן, כמו שהזכרתי מקודם, הציונים שלי ממש השתפרו, אפשר להבדיל המון :

רבע קודם -

תנ"ך - נכשל

מתמטיקה - נכשל

ספורט - גבולי

אומנות - מצויין

אנגלית - מצויין

מזרחנות - טוב

לשון - גבולי

היסטוריה - גבולי

ביולוגיה - גבולי

 

עד עכשיו מאז הרבע הקודם -

תנ"ך - טוב

מתמטיקה - טוב

ספורט - טוב מאוד

אומנות - יוצא מן הכלל (מעל 100)

אנגלית - רמת דובר - 7 יח"ל - יוצא מן הכלל (מעל 100)

מזרחונות - טוב

לשון - גבולי

היסטוריה טוב

ביולוגיה - טוב


באמת שלא ציפיתי שזה יהיה עד כדי כך טוב. אבל אני חייבת לקבל צויין בלשון ובהיסטוריה כי השנה ישלי בגרויות 

אבל יהיה טוב, אני לומדת ואני מקשיבה יותר בשיעורים :]

ואם כבר, דיברתי על סיכוי לאהבה, אני יודעת שאני תמיד מצפה למעבר למה שניתן להשיג, השנה זה שונה (אוי אני אומרת אתזה כבר מכיתה ז' זה פשוט מדהים) אבל זה באמת שונה.

בחיים שלי אף לא בחור אחד שנדלקתי עליו אמר לי שאני יפה, ושאני נראית טוב ושכיף לו להיות איתי. בחיים.

בחיים שלי אף לא ידיד אחד שדיבר עם הבחור שנדלקתי עליו אמר לי שהוא דיבר איתו על זה והוא אמר שהוא כן אוהב אותי.

בחיים לא היה לי חבר שאני יוכל לסמוך עליו ולדעת שהוא אוהב אותי.

הבעיה היחידה היא ששנינו ביישנים מאוד, והתחלנו להתקרב יותר, ואנחנו ביחד בהפסקות ויוצאים עם עוד חברה, וזה פשוט מדהים.

אבל אני לא יכולה להגיד לו שאני אוהבת אותו. לא. הוא צריך להיות הראשון. והבונוס שאני לוקחת מזה זה שהוא לא ערס בכלל, כולם אומרים שהוא פריק ששמוע מטאל וזה, אבל לא איכפת לי, אומרים אתזה גם עלי (למרות שהוא באמת פריק, אני לא פריקית עד מיטב ידיעתי) והוא מנגן בגיטרה חשמלית, והוא אוהב חיות, וישלו שיער עם פוני כזה... אוי אני פשוט מאוהבת !!

כבר חודשים אני חופרת לחברות שלי עליו, והמשפט השכיח ביותר שלהן זה "אווווווו איזה חמודים אתם !!"

אפילו אתמול, כשסיפרתי להחבר הכי טוב שלו שהוא גם סוג של ידיד שלי שאני יכולה לסמוך עליו על כל הסיפור הזה הוא רק אמר כל הזמן שזה כ"כ חמוד ושלאח הגדול שלו (הכוונה לבחור ההוא) תיהיה חברה.. וזה כ"כ מעצבן ! כי כולם כבר לוקחים אתזה כמובן מעליו שאנחנו ניהיה ביחד, אבל זה אל הולך לקרות עד שהוא בעצמו יבוא אלי ויגיד לי אתזה בפרצוף..

וואו אני באמת עושה מכל זה סיפור גדול... אולי גדול מדי

ואני חייבת להודות שהשנה ישלי יותר סיכוי שיהיה לי חבר - אני יותר בטוחה בעצמי (בערך) ואני ירדתי 10 קילו אם לא יותר מאז שנה שעברה, זאת אומרת שזה ילך די טוב, למרות שזה לא ממש מעניין אותו המראה החיצוני הרי הוא כבר אמר לי שאני לא שמנה ושאני נראית בסדר גמור.

אוי די אני חייבת להפסיק עם זה.. אני עוד יהפוך להיות אובססיבית לגביו

 

Peace & Love People...


נכתב על ידי Karen Sar. , 14/1/2011 17:40  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





7,518
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , נוער נוער נוער , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לKaren Sar. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Karen Sar. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ