לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Touching the Void


כינוי:  Spaceman

בן: 22





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
2/2010

מתקתק.


בחיוך של ניצחון

אתה לוחש לי באוזן

הבל פיך

חמים ו

מתקתק

 

אני רוצה להרגיש

בלי תנאים

בלי מחיצה;

אם העולם רוצה

שיסתתר בעצמו.

 

~

חג שמח,
טל.

נכתב על ידי Spaceman , 26/2/2010 23:58   בקטגוריות סיפרותי, אהבה ויחסים  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



רטט.


במעבדת הפיזיקה

על מערכת השמש

גע בי ברכות,

הכאב בכוונה.

 

לא התגלחת כבר שבוע,

לא מתאים לך זקן

אבל מגע הזיפים שלך

הוא בלתי נשכח.

 

לחי על לחי

שפה בשפה

הלשון שלך

מעבירה בי

רטט.

 

-

 

לו רק ידעת...

 

טל (שבהחלט שתה יותר מידי ולא זוכר שום דבר אחרי עשר וחצי, אבל אמרו לו שהיה כיף).

נכתב על ידי Spaceman , 20/2/2010 08:39  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




היות ואני מן גאון מטורף ולחכמתי אין קץ, הצלחתי לשכוח את הסיסמה לבלוג, וגם את זו של המייל. ברוכים הבאים למאורתי החשוכה (החדשה) והאפלולית, כאן תוכלו למצוא עטלפים, מכשפות סטייל-ארץ-עוץ ואיך לא, אותי.

כדי לחגוג את הגעתי לגיל שכרות (מזל טוב?) קסניה חביבתי החליטה לארגן מן מפגש חברתי מצומצם, הכולל את שנינו, כמה חברים קרובים, פיצוציה נידחת ושטר כסף (באדיבותה, כמובן) בכדי לרכוש את בקבוק השיכר החוקי הראשון שלי. מיותר לציין שהטקס בעיניי הוא טיפשי וחסר משמעות, ואני הסכמתי רק כדי לשמח אותה (כאילו שיש לי ברירה), מה גם שמי אני שאסרב למשקה על חשבונה?

בכל מקרה, קבענו להפגש בתשע על הספסל, וככל הנראה נבריז מחר מהלימודים (הגעתי למצב שבקבוק וודקה מושך אותי יותר משעתיים רצופות של פיזיקה במעבדה), ונקווה שחבורה של גברברים חסונים תעבור בסביבה ויהיה קצת אקשן. גררר.

 

אמא קצת מתרגשת, שטויות בסגנון של "אלוהים, הוא גדל כל כך! אני זוכרת את הצירים כאילו זה היה אתמול!" ו"מי היה מאמין, עוד רגע צבא ואז...", אבל לפחות היא התאמצה והכינה אוכל כמו שצריך, לשם שינוי.

שיר הפסיקה להציק למשך שעתיים רצופות, ואפילו החזירה לי את המחשב הנייד (אם כי עטוף בנייר מתנה עם פתק קטן שאומר "מזל טוב"). סבתא התקשרה, וגם אחת הדודות בשם כולם, ואני רואה כמה ש"י עגנונים באופק, מחכים לרגע בו אושיט ידי ואתפוס אותם, עם מן אזהרה מטופשת של "אל תבזבז את הכל בבת אחת" ברקע.

 

לחיי עתיד טוב יותר,
טל.

 

נכתב על ידי Spaceman , 18/2/2010 17:29  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





153

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לSpaceman אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Spaceman ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ