רמת התיעוב העצמי שאני מרגישה כרגע היא מעבר לכל דימיון.
ניסיתי פחות או יותר להתנער על החיים שלי ולצאת מזה בחודשים האחרונים, וול. אתם יכולים לראות לאן זה הוביל.
בזמן האחרון אני לא עושה הרבה חוץ מלהיות עצובה, ולשתות. יצא לי לשתות הרבההה לאחרונה.
לא משהו מטורף
פשוט יוצאים
ואז אני שותה.
ת' קצת משגע לי בשכל, לא יודעת
אני אוהבת אותו
אין לי כח לכלום.
אני קוראת "ההוביט". זה מקסים
וקניתי כמות די פסיכית של אוגדנים עכשיו שקומיקאזה עומדת להסגר. מצחיק שהם כבר מזהים אותי. קניתי את קזאנובה, כי האמנות של גאבריאל בא' פשוט מושלמת, והוא התחבר לאמברלה אקאדמי מספיק בשביל לצייר אותה, אז אם הוא התחבר לעלילה הזאת- היא חייבת להיות טובה.
והיא טובה, מאוד. בכללי הוא נותן לי השראה פסיכית ככה שאני לא מפסיקה לצייר, אז... בנפיטס!
אני רוצה להתחיל לעקוב אחרי death in the family אבל אין בי את הכוחות לזה, ויש לי יותר מדי מה לעשות ומעט מדי זמן בת"א. אפילו שלאחרונה אני לפחות פעמיים בשבוע בת"א, בין אם זה לריאיון ובין אם זה למפגשים של הקאסט ובין אם מדובר בחברים. ואני פשוט לא יכולה לסבול את ת"א יותר.
לא יודעת נו
יש לי המון אחריות על הכתפיים, ואיכשהו קרסתי תחת הלחץ ביומיים האחרונים וננעלתי בבית.
פגשתי מישהי מהמיונים בת"א, ישבתי אצלה בחנות ודסקסנו שעה בערך, היא מתוקה לאללה. שכנעתי אותה לנסוע לבקר את ההורים שלה, והיא הראתה לי את אחותה הקטנה (התינוקת הכי מושלמת שראיתי).
לא בא לי לאכול יותר, וטינספו כבר לא כזה עוזר. אם למישהי יש משהו טוב, אני אשמח.
אני חושבת שבמאי מגיע האנברסרי לה"א. כיף כיף כיף.
עברו כבר כל כך הרבה שנים שאני לא זוכרת כבר. התחלתי בסוף ח', אני עוד שנייה מסיימת י"ב.
אני מניחה שארבע שנים.
תגידו לי מזל טוב (:
(לא)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
